נפקד ? עריק ? משתמט ? מה ההבדל ביניהם? - עו"ד דנה נוף

נפקדות , עריקות , השתמטות - הינה עבירה צבאית שיש לה קשר מובהק וייחודי לצבא. עבירה זו מופיעה בחוק השיפוט הצבאי בסעיף 94 לחוק ומוגדרת כעבירת "העדר מן השירות שלא ברשות", (בלשון העם - עריקות).

העבירה קובעת שחייל שנעדר מהשירות בצבא, או ממקום שהוא חייב להימצא בו באותה שעה, דינו - מאסר עד שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר.

למעשה, המונחים המוכרים הינם: "נפקדות", ו"עריקות". ההבדל המעשי ביניהם הוא משך ההיעדרות מהשירות אולם שניהם מתייחסים משפטית לאותה עבירה בדיוק.

נפקדות

העגה הצבאית מכנה היעדרות מהשירות שמשכה עד 45 ימים כ"נפקדות". בתקופה זו החייל עדיין שייך ליחידתו. בד"כ הטיפול במקרה נפקדות יהיה העמדת החייל לדין משמעתי בפני מפקד בדרגת סא"ל במסגרת היחידה.

חייל יחשב כחייל נפקד לא רק במקרה שלא התייצב ליחידה או שלא התייצב לשירות, אלא גם אם לא חזר מחופשה או לא התייצב בתפקידו או במקום שהורו לו מפקדיו להתייצב בו (גם אם מדובר במקום שאינו ביחידה), כמו כן אף אם ניתן לו צו הצבה/צו סיפוח ליחידה אחרת והוא לא התייצב בה.

עריקות

נפקדות שמשכה מעבר ל- 45 יום, מכונה עריקות והטיפול בהיעדרות החייל, יעבור משלישות היחידה למדור עריקים / נפקדים במקשל"ר.

במקשל"ר, לאחר איסוף המסמכים הנדרשים מהיחידה, ואישור החייל יוגדר - עריק. המשמעות היא שמשטרה צבאית מקבלת דיווח ומתחילה להפעיל מנגנונים שונים ללכידתו – אם ע"י שליחת לוכדי עריקים לבית עריק, חיפוש אחריו, ואף יידוע משטרת ישראל שהחייל עריק, כך שאם ייעצר או ייבדק ע"י המשטרה, בנסיבות שאינן קשורות לשירותו הצבאי, כמו למשל בדיקה שגרתית של רישיונות, הוא ייעצר ע"י מ"י באופן מיידי ויועבר לטיפול המשטרה הצבאית.

עם התייצבות העריק ביחידה או בכלא או עם מעצרו בידי לוכדי עריקים, יועבר דיווח לפרקליטות הצבאית מדור עריקים. הפרקליטות הצבאית תיבחן את חומר הראיות, ותחליט האם להעמיד את החייל שביצע עבירת נפקדות / עריקות לדין משמעתי בפני מפקד בדרגת סא"ל (ביחידתו או בבית הכלא הצבאי), או אם להורות לתובע להגיש כתב אישום לבית הדין הצבאי.

המדיניות הנוהגת היא שחייל אשר ביצע נפקדות מהשירות בפעם הראשונה – יישפט בדמ"ש ואולם, אם נפקדותו ארוכה מ- 60 ימים - יוגש כנגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי. אם החייל נפקד מן השירות פעמים רבות (אף אם מדובר בנפקדויות קצרות של ימים מספר) או אם כבר נשפט החייל בעבר על עריקות בפני בית הדין הצבאי, ייתכן ויוגש כנגדו כתב אישום גם אם נפקדותו הנוכחית קצרה מ- 45 יום.

יודגש כי אם חייל נפקד בפעם השניה ואילך – הדיווח לפרקליטות הצבאית על נפקדותו לא תהיה לאחר 45 ימים, אלא כבר לאחר 30 ימים.

במקרה של הגשת כתב אישום כנגד עריק / נפקד, אשר מיוחסת לו עבירה של היעדר מהשירות שלא ברשות לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, יובא העצור בפני שופט בית הדין הצבאי לדיון בהארכת מעצרו עד לתום ההליכים, דהיינו: עד שייגזר דינו.

הרשעה בבית דין צבאי גוררת רישום פלילי. על החייל המחליט לבצע נפקדות או עריקות ליטול בחשבון כי באם יישפט על הנפקדות/עריקות בבית הדין הצבאי, הוא יוכתם ברישום פלילי למשך תקופה ארוכה.

עבירה של נפקדות או עריקות יכולה להיות הן משירות סדיר והן משירות מילואים.

עריק מילואים:

ההבדל בין עריקות משירות סדיר לבין עריקות משירות מילואים הוא בכך שנגד חיילי מילואים שביצעו עריקות יוגש כתב אישום, ככלל, רק במקרים של היעדרות מהשירות שהיא מעל שנה. ואולם, הצעדים שנוקטים ללכידת חיילי מילואים דומה לאלו שננקטים כלפי חיילים בשירות סדיר, וגם לגבי נפקדים ממילואים יהיה רישום במשטרה כי הם נעדרים מהשירות, ולכן גם הם עלולים להיעצר ע"י המשטרה בנסיבות תמימות.

משתמטים

עבירה של "היעדר מהשירות שלא ברשות", מיוחסת גם למלש"בים – מועמדים לשרות ביטחון המשתמטים מן השירות. אולם הטיפול השלישותי בנפקדותם הוא שונה.  גם לגביהם יוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי, רק אם השתמטו משירות לתקופה של שנה ומעלה. אם השתמטותם משירות הסתיימה תוך תקופה קצרה משנה, הם יועמדו לדין משמעתי בלבד בפני קצין שיפוט בכיר..

מומלץ לנפקדים/עריקים/משתמטים כאשר הם מחליטים להתייצב ביחידה/בכלא הצבאי, להביא עימם אישורים שונים המעידים על מצבם או על הסיבה שהביאה אותם לביצוע הנפקדות (מצב כלכלי, מצב רפואי, בעיות משפחתיות, מצב נפשי וכד’), ולהציגם הן כאשר הם נחקרים על העבירה בידי שוטר צבאי, והן כאשר הם פוגשים במקבלי ההחלטות בעניינם. לעיתים, הנסיבות שהובילו לביצוע נפקדות או עריקות, באם נמצאו כמוצדקות, או ככאלה שיש להתחשב בהן, עשויות להוביל להתחשבות בהם הן במסגרת העמדתם לדין (דמ"ש - דין משמעתי בכלא או משפט בבית הדין הצבאי שהשלכותיו חמורות יותר) והן במסגרת גזירת העונש.

כל מקרה נבחן לגופו, ופירוט הנסיבות האישיות והבאתם בפני הגורמים המחליטים, עשויים להשפיע על ההחלטה האם להעמיד את החייל לדין משמעתי או להגיש כנגדו כתב אישום.

זכרו! חשוב לפנות ולהיוועץ בעורך דין מוקדם ככל הניתן, על מנת להיטיב ולשמור על זכויותיכם בחקירה והמשפט. היוועצות בעורך דין אינה מלמדת על אשמה.

חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.

עו"ד דנה נוף : דיני צבא, משרד הביטחון – אגף השיקום, דיני משפחה וירושה, גישור

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.