שאלה שבא לפני בית הדין חיפה, האם כופין בעל לגרש בטענה שראה אשתו מזנה?

 

תקציר המעשה

 

· בתמצית המעשה שהיה בבני זוג שחיו זמן רב ללא יכולת להביא ילדים לעולם הבעל חלה בתקופה האחרונה כתוצאה מעבודתו כוטרינר ,האישה טענה לגט בטענה שלא יכולה להוליד כתוצאה ממחלת הבעל.


· הבעל טען מאידך כי האישה בוגדת ומשום טענה זו רצונו היה להפסידה את זכויותיה כמבואר באבן העזר סימן קטו' ולהשאירה עם רכושה שבאה בזמן שנשאת ושנשאר קיים בזמן הדיונים בבית הדין.מה שנקרא בלאותיה קיימים.


· על פי הנ"ל רצתה האישה גט מהבעל מהסיבה ההלכתית שהבעל טוען כי האישה זנתה וזה עצמו עילה לגרושין ,מהטעם שאין מאכילין לאדם בשר האסור לו לפי טענתו.מה שנקרא בלשון חז"ל שוויא אנפשיה חתיכה דאיסורא.


מקורות לדין


· בשו"ע הנ"ל כתב שמי שראה שאשתו זנתה חייב להוציא.אבל המשמעות חייב היא שבית הדין לא יתערב עד שיהיו שני עדים שראו מעשה זנות .וכן לא יכפוהו.וכן דעת רוב ככל המפרשים.ולכן גם לפי טענת הבעל שזנתה עדין לא יהיה את הדין שחייב להוציא-ולא יחשב כחתיכה דאיסורא ועי"כ לחייבו בגט.


· בית הדין רצה להשוות למקרה דומה שאדם שפרסם לכל שהוא כהן ואחר זמן נשא אישה גרושה שבית הדין יתערב ויכפה לגרושין .כמו בענייננו ,וטעם הדבר כאשר החזיק עצמו לכהן עתה לוקח גרושה כאדם האוכל דבר האסור לו ,כאדם האומר שראה אישתו שזנתה שאסורה לו.-הבית דין דחה השוואה זו מטעם ששם הכהן הודיע שהוא כהן קודם הנישואין ,ובנד"ד טענת הבעל היתה לאחר נישואיו.


· גדולה מזו הדין באופן שיש עדים שראו מעשה זנות האם כופין את הבעל לגרש בזה דעת הרמב"ם שהשו"ע הנ"ל הביאו שאם האישה תתבע גט יכפו לגרש , והסיבה באר החת"ס כיוון שאסורה לו לא ימנעו ממנה להנשא לאדם אחר.התוספות בזבחים כתבו שגם בעדים שזנתה לא יכפו לגרש.


· נדון חשוב נוסף הינו חרם שהחרים רבינו גרשום שלא לגרש אישה שלא מרצונה החופשי.וכאן הרמ"א פסק שאין להאמין לאישה שטוענת שזנתה או אפילו יבוא עד אחד שיטעון שזנתה מהסיבה שעלידי כך אנו מבטלים את החרם שהטיל רבנו גרשום שלא לגרשה כנגד רצונה ,ואף כאשר תטען היא עצמה או עד אחד שזנתה זה יהיה כנגד רצונה החופשי והמוחלט ואסור להאמין לה או לעד.וישנם דעות שאף הבעל שראה אשתו מזנה לא יהיה כפיה לגט כתוצאה מחרם חבינו גרשום.


הכרעת בית הדין


· בית הדין בבואו להכריע נתן משקל לשני נקודות חשובות:


1. כאשר יש קטטה בין בני זוג הבעל לא נאמן לאמר שמאמין לדברי עד או האישה שזנתה ואפילו יאמר הוא שראה לא יהא כפיה לגט.

2. לא היו עדויות על זנות ולכן לא היה מקום לאסור אישה על בעלה.

העורך ישראל זכריה, טוען רבני מוסמך.
 


עודכן ב: 03/01/2016