שאלה: בני זוג שהבעל והאישה , כל אחד בפני עצמו מביא משכורת ,האם הבעל זכאי לקבל לידיו את משכורת האישה?

 

בית הדין הרבני תל אביב -יפו. הקדמה: אדם הנושא אישה , מתחייב לדאוג למזונותיה , ומאידך חז"ל חייבו את האישה ,לעשות מלאכה ולא לישב בטל והטעם שהבטלה מביאה לידי שגעון או זימה. ובכדי שלא תיהיה איבה בין בני הזוג ,שהבעל זן ,תקנו את הרווחים שהאישה מביאה לבעלה.

 

רקע

 

לבית הדין הגיעו בני זוג שהאישה טענה שאין לבעל כח לקיים יחסי אישות ,כאשר לבית הדין הוכח שטענתה נכונה. ובית הדין חייב את הבעל לגרש.לענין המטלטלין האישה טענה שזה נקנה גם ממשכורתה ולכן יש לה חלק בהם.

 

מקורות

 

א. התקנה שאישה מחויבת לצאת לעבודה:

 

• ההלכה בשו"ע העוסקת בחיוב האישה בעשיית מלאכה , מתייחסת למלאכות המיוחדות לנשים ,טוויה , מלאכת הצמר וכו. וכן פירשו הרשב"א והבית מאיר , שהבעל יכול לכפות אישתו מתקנת חז"ל שלא תתבטל רק למלאכות מיוחדות לנשים.


• ולכן אם רוצה הבעל לכפותה לעסוק במסחר או חרישה ,או שאר עבודות שאינן מיוחדות לנשים ,אינו יכול לכפותה לכך, וגם אם נשים אחרות עוסקות בתחומים אלו.הטעם לדבר שאינה אצלו כעבדים או פועלים שיאמר להם עשו עימי מלאכה. לפי"ז במקרה דנן האישה שעבדה בבית חרושת לא נכלל במלאכות שהבעל יכול לכפותה על עשייתם.

 

ב. משכורת זכות הבעל מהכנסות ממלאכות שהאישה שאינה חייבת בהם:

 

• בית הדין הבחין בין שני סוגי הכנסות שהאישה לא חייבת בהן:

 

1. מלאכה שהאישה חייבת אבל עשתה יותר ממה שצריכה כגון שעשתה כמה מלאכות בו זמנית או יותר ,מהשעות הרגילות וכו. - "העדפה על ידי הדחק".בזה ישנם דעות ששייך לבעל ,וישנה דעות ששיך לאישה. השו"ע פסק ששייך לבעל , ומפרשי השו"ע כתבו ,כיוון שיש בזה מחלוקת הפוסקים לא מוציאים ,מידי האישה.

 

2. מלאכות שהאישה כלל לא חייבת בעשיתן וכמו בנידון דידן שעבדה במפעל ,דעת מהר"מ מינץ שנחשב גם העדפה על ידי הדחק ולא שייך לבעלה.

• בית הדין הביא שלהלכה ישנו דיון ספציפי כאשר מדובר באישה עשירה שהדין שאינה חייבת לטרוח בעצמה במלאכות הבית , ויש באפשרותה להביא עוזרת ,שלהלכה הבעל מחייבה לעשות מלאכה כדי שלא תשב בטל ,ובזה ישנם דעות ששיך לאישה .בית הדין הביא שהדעות שלמעשה חולקות בדין זה ואומרות לבעל , בדין שלנו במלאכות שאין הבעל יכול לכפותה (מסחר וכד') סבורים ששיך לאישה.

• בית הדין דן בשאלת הזמן שהאישה הוצרכה לעבוד במלאכה זו לכעורא היה עליה לעשות במלאכות הבית , ביה"ד הביא שלמעשה מהרשב"א ורבינו ירוחם פטר בזה את האישה.

 

הכרעת בית הדין

• מכיוון שסוג עבודה מפעל -מסחר-וכדו' הבעל אין בכוחו לחייב את אישתו לעבוד בהם ,אלא עבודות המיוחדות לנשים , א"כ , כשעשתה ומוחזקת אינה חייבת ליתן לבעלה ממילא , כל מה שהוחזקה שייך לה.

העורך: ישראל זכריה.
טוען רבני מורשה - מייצג בית דין רבני-פרטי. כותב חוו"ד תורניות ,לנושאים בבתי הדין.