מטרת המאמר אינה לדון בהצדקה לעצם המדיניות החדשה אלא להצביע על שתי השלכות שלה הטעונות עיון ופתרון: הראשונה נוגעת לאופן הטיפול במי שהורשעו או נחקרו בעבר בעבירות שעם יישום המדיניות החדשה לא יטופלו עוד במישור הפלילי. האחרונים נושאים את כתם הרישום הפלילי או המשטרתי. לדעתי, בד בבד עם יישום המדיניות החדשה יש למחוק את הרישומים הללו.


היבט נוסף בעל חשיבות הוא השאלה היכן יירשמו העבירות שעליהן תחול המדיניות החדשה. לפי המסתמן הן לא יירשמו במרשם המשטרתי או הפלילי, אבל הן חייבות להיות רשומות, שכן מעבירה רביעית ואילך הטיפול בהן יעבור למישור הפלילי. מדובר בהקמת מאגר של מעין-מרשם פלילי המעורר שאלות כבדות משקל.


האם יש למחוק רישום פלילי רטרואקטיבית למי שהורשע לפני כניסת המדיניות החדשה לתוקף?


אבהיר את הסוגיות: משעה שאדם נחקר במשטרה הוא מוכתם ברישום. תחילה רישום במרשם המשטרתי אשר עשוי להבשיל לרישום פלילי במידה שהייתה הרשעה. לרישומים הללו השלכות מרחיקות לכת. בעלי עבר פלילי מתקשים להשתלב בחיים הנורמטיביים נוכח שלל מגבלות המוטלות עליהם. בפרט מגבלות על קבלת רישיונות והיתרי עיסוק וקושי בקבלה למקומות עבודה.


מקור המגבלות בדברי חקיקה רבים החלים על המרחב הציבורי ועל מקצועות והיתרים מוסדרים, לצד רתיעה של השוק הפרטי - מעסיקים כדוגמה מובהקת - מלהעסיק בעלי עבר פלילי.


לעת הזו מרכיב מרכזי בבעייתיות האופפת את היחס לבעלי עבר פלילי הוא האפשרות של בעלי עבר פלילי להפיק תדפיס רישום פלילי ומשטרתי על אודותיהם. גורמים שאינם רשאים לקבל מידע פלילי על פי חוק מנצלים אפשרות זו ושלא כדין דורשים את התדפיס, כתנאי להעסקה למשל של מושא הרישום. התדפיס שמושא רישום מפיק מכיל את כלל הרישומים שקיימים על אודותיו, לרבות תיקים סגורים והרשעות שנמחקו.


בעיה זו הועמקה והורחבה עם מתן פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין דיין נ' מפעל הפיס, שקבע כי מעסיקים ובעלי מכרזים רשאים לדרוש ממועמד/מתמודד במכרז תצהיר בעניין עברו הפלילי. בהיבטים אלו עשוי לחול שינוי אם וכאשר תתקבל הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו-2016.


סקירה תמציתית זו נועדה להבהיר את חשיבות מחיקת הרישומים הפליליים והמשטרתיים עבור מי שהרישומים על אודותיהם נוגעים לעבירות שיחס מערכת המשפט הפלילית אליהן ישתנה. תפיסה קוהרנטית של מערכת אכיפת החוק את אותן עבירות מחייבת למחוק את הרישומים של מי שבעברם הרשעות או חקירות בעבירות אלו.


הילוך אחר יוביל לאפליה פסולה. שכן מה מבחין בין מי שהורשע בעבירה של שימוש חד-פעמי בקנאביס לפני כניסת אותה מדיניות לתוקף לבין מי שנתפס מבצע אותה עבירה לאחר מכן? שעה שהמדינה החליטה כי עבירה זו אינה מצדיקה טיפול במישור הפלילי אין הצדקה לכך שאלו שהורשעו או נחקרו לפני כן ימשיכו לשאת רישום פלילי או משטרתי.


התפיסה המוצעת תואמת עקרונות יסוד בחוק העונשין הגם שככל הנראה אלה אינם חלים ישירות על הסוגיה.


בחוק העונשין הסדרים המטפלים במצבים שבהם עבירה הוסרה מספר החוקים או שחל שינוי בהגדרת עבירה או בעונש שנקבע לה.


אם הוסרה עבירה מספר החוקים בין היתר קובע סעיף 4 לחוק העונשין כי "לא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה". סעיף זה לא חל באופן ישיר על שינוי המדיניות אולם רוחו בוודאי רלוונטית: שימוש חד פעמי בקנאביס, כדוגמה, אומנם אינו מותר אך לא יחשב לעבירה פלילית.


אם שונתה הגדרת עבירה או העונש בגינה, קובע סעיף 5 לחוק העונשין כי יחול על העושה ההסדר המקל. ספק אם לסעיף זה תחולה ישירה על ענייננו ככלל ועל סוגיית הרישום הפלילי בפרט: הגדרת המעשה האסור תיוותר כשהייתה, עם זאת המעשה לא "יוגדר" כעבירה "פלילית" אלא אם העושה חזר עליו יותר מפעמיים. כך גם התגובה העונשית תשתנה, מעונש "פלילי" לעונש "מנהלי".


הקושי הוא שרישום פלילי אינו נתפס כ"עונש" אלא ככלי מנהלי. אמנם אני סבורה כי תכליתו הראויה של רישום פלילי אינה לשמש ענישה נוספת; עם זאת בפועל הרישום הפלילי אינו כלי מנהלי גרידא והשלכותיו עונשיות בבירור. בפרט יהיה הדבר נכון אם יוותרו על כנם הרישומים של מי שביצעו עבירות אשר היחס המשפטי אליהן עומד להשתנות. אם כן, גם סעיף זה במהותו תואם את הסוגיה במובהק.


נוכח אי הבהירות בדבר תחולת ההסדרים המתוארים לעיל על המדיניות החדשה, החלתה באופן שוויוני טעונה חקיקה. נדרש חוק שבו תוסדר המדיניות החדשה ובד בבד יטפל במחיקת הרישומים הפליליים והמשטרתיים הנוגעים להרשעות בעבירות שעליהן תוחל המדיניות החדשה.


היכן יירשמו העבירות שאינן נושאות רישום משטרתי או פלילי?


תהייה נוספת מתעוררת בשאלת רישום העבירות שעם יישום המדיניות החדשה לא יישאו רישום פלילי או משטרתי. לאור המבנה המדורג של המדיניות המתגבשת נשאלת השאלה היכן יירשמו אותן עבירות? שהרי איך תדע המערכת שמדובר במי שמעד ולא בפעם הראשונה; אם לא במרשם הפלילי או המשטרתי - היכן?


מאגר של מידע מעין-פלילי מעורר את אותן שאלות יסוד שמאגר המרשם הפלילי מעורר, ובין היתר שאלת תכלית הרישום וכנובע ממנה אורך הרישום, היקף חשיפתו ומחיקתו. בוודאי שמאגר כזה לא יכול להיות מטופל בכלים "רכים" יותר מאלה שחלים על מאגר המרשם הפלילי- להפך.


מוצע אפוא כי המחוקק יידרש לשאלות אלו.


מאת: ד"ר רותי קמיני, עורכת דין


הכותבת הינה עורכת דין ודוקטור למשפטים, מחברת הספר "המרשם הפלילי", שימשה כרכזת "וועדת קנאי"-הוועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, ועוסקת במשפט מנהלי, רישומים פליליים ומשטרתיים ונזקי גוף.