החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו על פי הוראות הדין האישי החל עליו.

 

על כן, על פי הדין האישי של יהודים, אב חייב במזונות ילדיו הקטינים אשר מתחת לגיל 18 שנים. החובה לדאוג לצרכיהם ההכרחיים של הילדים איננה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב. על האב ישנה חובה לפרנס את ילדיו בקדימות לזכותו לפרנס את עצמו, קרי גם עם האב יטען שהינו עני הוא יחויב לשלם את מזונות ילדיו.

 

הסמכות לדון במזונות ילדים קנויה לביהמ"ש לענייני משפחה אלא אם ההורים נתנו הסכמתם כי הנדון ידון בביה"ד הרבני.

 

חובתו של האב הינה גם סיפוק צרכיי מגורים לילדיו באותה רמת חיים לה היו רגילים על האב להשתתף בשכר דירה אשר משלמת האם בכל חודש וחודשו, במידה והאם גרה בדירה שכורה יהיה בדרך כלל התשלום 30% משכר הדירה לילד אחד, 40% לשני ילדים, ו-50% לשלושה ילדים או יותר.

 

יחד עם זאת ישנו אבחון של חובת האב לזון את ילדיו הקטינים כאשר חובה זאת מתחלקת על פי גילאי הקטינים:

 

א. עד גיל 6: חובה מוחלטת על האב מכח דין תורה לשאת בכל צרכי ילדיו ללא יוצא מן הכלל.

 

ב. גיל 6 שנים ועד גיל 15: האב ישלם מזונות מכח דין צדקה, כאשר במידה ולאם ישנה הכנסה פנויה היא תשתתף בהוצאות הקטינים.

 

ג. מגיל 15- 18: החובה מוטלת על שני ההורים לשאת בחלקים שווים את צרכי ילדיהם הקטינים.

 

גובה דמי המזונות: כיום בהתאם לפסיקות שונות של בתי משפט לענייני משפחה, גובה דמי המזונות המינימאליים עבור ילד אחד עומדים על 1,350 ₪ וזאת לא כולל מדור ואחזקת מדור. אולם חשוב לציין כי בפס"ד של ביהמ"ש העליון 552/87-הלכת ורד פרי נקבע כי " אם לילד אחד במשפחה קובעים סכום מסוים של מזונות, הרי ל-3 ילדים באותה משפחה לא קובעים סכום השווה לפי שלושה מהסכום הנקבע לילד אחד.

 

ידועה האמרה בבדיחותא שניתן להוסיף מים למרק קיים ויהיה מרק לנפש נוספת. אמנם בבדיחותא נאמר כך, אבל הדבר קיים במציאות הממשית". קרי ביהמ"ש לענייני משפחה לא יפסוק מכפלה של אותו סכום מזונות עבור שני קטינים ומעלה.

 

 

חשוב להדגיש כי גובה דמי המזונות בסופו של דבר הוא תלוי נסיבות והוא יקבע בהתאם לרמת החיים בה חיו הצדדים וילדיהם הקטינים.


אין האמור לעיל מהווה בשום מקרה תחליף לייעוץ משפטי, כל שימוש באמור לעיל הינו על אחריות המשתמש בלבד.