על דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין

עסקה במקרקעין היא ללא ספק אחת מהעסקאות המשמעותיות ביותר שעושה אדם בחייו.

לאור זאת, רצה המחוקק ליתן לה הגנה מיוחדת בחוק ומכאן קבע בסעיף 8 לחוק המקרקעין כי "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב".

בתי המשפט במדינת ישראל קבעו כי דרישת הכתב שקבע המחוקק הינה דרישה מהותית , קרי ללא הכתב ההתחייבות לעשיית עסקה במקרקעין לא תהיה ברת תוקף. (ראו לדוגמא: ע"א 649/73 קפולסקי נ' גני גולן בע"מ).

מה התוקף המשפטי של עסקה ללא מסמך כתוב?

יחד עם זאת, בתי המשפט בארץ החלו לכרסם בדרישת הכתב, נקבע כי די במסמך שיכיל פרטים בסיסיים על מנת להצביע כי התקיימה עסקה, וביחס לשאר הפרטים החסרים אלו יושלמו מכח הוראות החוק.

המצב כיום לאור פסיקתו של ביהמ"ש העליון בע"א 8234/09 הינו כי ביהמ"ש במקרים מסוימים ייתן אף תוקף משפטי לעסקה חרף העדר מסמך כתוב בניגוד לקבוע בחוק, וזאת כאשר ביהמ"ש יראה כי זעקת ההגינות מצדיקה זאת. ביהמ"ש בעצם קבע כי "באין הגינות אין משפט".

לפיכך, בהתאם למצב המשפטי כיום ביהמ"ש לא עומד בצורה דווקנית על דרישת הכתב אלא פועל ונצמד לעקרונות הצדק.

חשוב להדגיש, שימוש בהלכה המנחה של ביהמ"ש העליון יכולה להיעשות בכל סיטואציה אשר תראה לביהמ"ש כי "זעקת ההגינות" עולה בסיטואציה אשר עומדת לפניו, וזאת כי ביהמ"ש העליון לא קבע רשימה סגורה.

· אין במידע שבמאמר או כל חלק ממנו כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או ייעוץ אחר ו/או חוו"ד מכל סוג שהוא. האחריות השימוש במאמר הינו על המשתמש בלבד ועליו לקבל עצה מקצועית מעו"ד לפני כל נקיטת פעולה המסתמכת על המאמר דנן.