בישראל, קיימות שתי סוגי ערכאות העוסקות בעניינים הנוגעים לגירושין, בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה. חוק שיפוט בתי דין רבניים קבע מה הסמכות העניינית של בית הדין הרבני, בעוד שחוק ביהמ"ש לענייני משפחה קבע מה הסמכות העניינית של ביהמ"ש לענייני משפחה.

 

במה אין מחלוקת דיונית בין הערכאות המשפטיות?


נישואין גירושין: סמכות ייחודית לביה"ד הרבני מכוח סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים.

 

מזונות ילדים: תביעת מזונות ילדים הינה תביעה עצמאית שהילדים מגישים באמצעות ההורה שקטינים נמצאים במשמורתו, אין מדובר בעניינים שבינו לבינה, ומכאן מזונות ילדים ידונו בביהמ"ש לענייני משפחה, אולם היה ויסכימו בני הזוג לסמכותו של בית הדין הרבני יוכל ביה"ד הרבני מכוח סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים לדון בנדון.

 

היכן באה לידי ביטוי המחלוקת הדיונית?


המחלוקת הדיונית ביחס לסמכות הדיונית בין המתדיינים מתעוררת בכל הנוגע לרכוש הצדדים, משמורת הקטינים ומזונות האישה.

 

בכדי שביהמ"ש לענייני משפחה ידון במזונות אישה, משמורת הקטינים ורכוש הצדדים על הצד אשר רוצה את סמכותו של ביהמ"ש לענייני משפחה להגיש תביעות עצמאיות ביחס לכל סוגיה וסוגיה, בעוד שצד הרוצה שביה"ד הרבני ירכוש את הסמכות יגיש כתב תביעה לגירושין כרוכה בה הוא יכרוך את כלל הסוגיות אשר הוא מבקש שביה"ד ידון לגביהם.

 

ביהמ"ש קבע כי הערכאה המשפטית שלפתחה הונחו התביעות לראשונה לה תהיה הסמכות לדון בעניינם של הצדדים.


האם ניתן לערער על הסמכות?


גם לאחר שאחד מהצדדים הגיש תביעה לגירושין בביה"ד הרבני וכרך את כלל הסוגיות בין הצדדים, עדיין ניתן יהיה לערער על הסמכות ולטעון כנגד הכריכה, במצב כזה על בעל הדין שהגיש את התביעה הכרוכה לביה"ד להוכיח כי הגיש תביעה בתום לב מוחלט ולא כצעד טקטי גרידא, עוד עליו להוכיח כי הכריכה נעשתה בכנות וכדין (כך לדוגמא אם הוגשה תביעה והוסתר רכוש של בעל הדין שהגיש את התביעה יראו זאת ככריכה לא כנה).

 

מי קובע בעניין הסמכות היה וצד אחד טוען לאי כנות בהגשת התביעות?

 

ביהמ"ש העליון בבג"ץ 8497/00 פלמן נ' פלמן קבע את ההלכה המנחה לעניין הסמכות, ביהמ"ש קבע את כלל כיבוד הדדי בין הערכאות, נקבע כי הערכאה המשפטית שהחלה לדון בעניינם של הצדדים היא זו שתדון בסוגיית הסמכות.

 

מה קורה כאשר התביעות מוגשות באותו היום?


בבג"ץ 58/08 נקבע "מבחן הזמן", קרי היה ויוגשו תביעות באותו היום יש לבחון את השעה שבה הוגשה התביעה בכל אחת מן הערכאות, היכן שהוגשו התביעות בשעה מוקדמת יותר אז לערכאה המשפטית שלה הוגש יש את הסמכות לדון, גם אם מדובר בפער זמנים קטן שאינו עולה על מס' דקות או שעות. סייג להחלטה זו הינו אם נפל פגם חמור בתום הלב של בעל הדין במישור הדיוני .

 

היכן כדאי להגיש את התביעות?

 

האמונה הרווחת הינה כי לבעל יוטב להגיש תביעה לביה"ד הרבני בעוד שלאישה יוטב להגיש את תביעותיה לביהמ"ש לענייני משפחה , אולם בכלל לא כך הדבר, חשוב להיוועץ עם עו"ד בנדון, וזאת כי לפעמים בחירה בערכאה הדיונית הינה קריטית.

 

 

בסוף דברי חשוב לי ליתן דגש כי לא תמיד עדיף לגבר להתדיין בבית הדין הרבני ולא תמיד עדיף לאישה להתדיין בבית המשפט האזרחי. הדבר תלוי בנסיבות כל מקרה ומקרה!

 

 

אין האמור לעיל מהווה בשום מקרה תחליף לייעוץ משפטי, כל שימוש באמור לעיל הינו על אחריות המשתמש בלבד.



 


עודכן ב: 24/04/2016