פרודה שנתיים בקירוב. ילדה בת 6, עולה כעת לכיתה א.
דיון ברכוש ברבני.
בביהמ"ש לענייני משפחה נידונה המשמורת, מזונות קטינה ותביעה למעבר מגורים של האם. הופננו לדיקת מסוגלות הורית ולאחריה עוד תסקיר של ועדה מחוזית - בשניהם יצאה האם עדיפה כמשמורנית על האב. למרות זאת, בדיון האחרון השופט/ת כאמצעי לחץ להגיע להסכמות התנתה את מעבר המגורים בשנה הזו (כדי שהקטינה תוכל ללמוד בכיתה א במקום החדש) בויתור של האם על המשמורת ולחצה את האם להסכים להורות משותפת ללא הגדרת משמורת. השופטת איימה כי תקבע דיון נוסף, אמרה שבינתיים הקטינה תתחיל כיתה א במקום ה"ישן" ואז הייתה עוברת עוד שנה בטרם תוכל האם לעבור עם הקטינה. לאב היו ונותרו הסדרי ראייה של פעמיים בשבוע כולל לינה. האם נאלצה להסכים להתנייה, וויתרה על המשמורת תמורת מעבר מעבר מגורים בשנה הנוכחית.
כמו כן, באותו דיון השופטת הפחיתה את מזונות הקטינה מ2400 ל2150. זאת למרות שזעקתי כי כעת עליי לממן משכנתא בנכס המשותף (1500) + שכירות במקום המגורים החדש 2600 ש"ח.
למרות שלכאורה הדברים נעשו בהסכמה (הופעל עליי לחץ שיפוטי):
1. האם זה חוקי/נורמטיבי הלחץ שהפעילה השופטת על האם לוותר על המשמורת כשכל חוו"ד של כל אנשי המקצוע היו לטובת האם?
2. האם למרות ההסכמה (המאולצת) האם יכולה לערער באופן כלשהו על ההחלטה?
3. האם אני חייבת להמשיך ולשלם את המשכנתא בבית שכבר לא אגור בו? מה יקרה אם לא אשלם?
4. האם אני כבר כעת יכולה לפתוח שוב את תביעה להגדלת המזונות? ומה סיכויי?
5. ברצוני לפנות לנציב תלונות שופטים האם יש לי עילה?