לעיתים בעקבות סכסוך, עוול שנגרם לנו או מסיבות אחרות אנו נאלצים בעל כורחנו או מבחירתנו להגיע להכרעה בבית משפט.
פורום בתי משפט הוקם במטרה לספק מענה ויעוץ ראשוני בתחומים כגון: תביעות קטנות, בית משפט השלום, הגשת תביעה ועוד...
חשוב לציין, כי תשובה הניתנת בפורום אינה מהווה תחליף להתייעצות עם עורך דין במקרה הצורך.
שלום,
רציתי לברר האם יש עילה לתביעת חברה גדולה כמו ישראכרט לדוגמא, מכיוון שהחברה (ישראכרט) ביחד עם הבנק שבו יש לי חשבונות, החליטה על תהליך מסויים כאשר פג תוקף כ. אשראי, ללא יידוע לקוח הקצה וללא שאילתו בשום שלב של התהליך.
אך כעת, כאשר פג תוקף הכרטיס הישן והחדש עדיין לא הגיע (כיוון שנשלח בדואר ישראל), החברה לא מוכנה לקחת אחריות, הדואר לא לוקח אחריות והבנק לא לוקח אחריות.
נכון, מצד אחד זה נראה כאילו זה כולה מס' של כרטיס אשראי להחליף ונסגר הסיפור, אבל ההחלפה של מספר (שבעצם אאלץ להחליף אך ורק כי פג התוקף וישראכרט/דואר ישראל/הבנק הרלוונטי החליטו לשלוח חדש בדואר, הכרטיס לא נגנב/שוכפל או כל דבר אחר, רק פג תוקפו) היא בעצם נזק בשבילי, כיוון שאני עובד עם עשרות פורטלים וממשקים שונים ע"ג האינטרנט (בחו"ל בעיקר), אך כעת משאשנה מספר אאלץ לעצור את העבודה סביב העסק שיש לי בארץ, אך ורק בכדי לשבת שעות אל מול המחשב ולעדכן את האשראי בכל המקומות בהם הוא רשום, בכדי שאוכל להמשיך לפעול עם אותם אתרים וממשקים.
האם יש עילה לתביעה?
ההסדר בעניין צורת המשלוח של כרטיס אשראי היא חוזי . על פניו קשה להניח שדרך ההפצה משקפת הפרת ההסכם אתך (שזוהי עילת התביעה העיקרית- אם אכן אירע הדבר). כפי שציינתי- קרא את תנאי החוזה עליו חתמת כאשר התקשרת אתם. אם אין להם אחריות לגורלו של דבר הדואר שנשלח אליך (חוזית או בדין)- הרי שהם לא הפרו חובת זהירות כחפיך המאפשרת תביעה נזיקית.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
נפטרה
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
מאז שעברתי לטבריה התחילו להתקשר אליי באופן אגרסיבי כל מיני מוסדות של "קדושים" ורבנים למיניהם ולבקש תרומות ואם אסרב "תיפול עליי קללה" אני אישית לא מאמינה שטויות האלה ואני אבהרתי להם כבר המון פעמים שאני לא מעוניינת שהם התקשרו אליי וזה עבר להודעות מוקלטות... הם מתקשרים פעם ממספר של הארץ ופעם מחו"ל ולפעמים מספר פעמים ביום ויוצא שאני צריכה לשלם על השיחות האלה..
האם קיים פיתרון משפטי או משהו כזה להפסיק את זה כי זה כבר ממש הפך למטרד?
וכשמטרידים- קודם כל מתלוננים במשטרה. אם ידועה זהות העמותה או הגוף המטריד- ניתן לשלוח לו התראה של עורך דין המחייב אותו להפסיק את המטרד ולמחוק את פרטייך מהמאגרים שלו. ימשיך להטריד- הוא יעמוד ב"דיפולט" משפטי מולך
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
המושג "תביעה בדלתיים סגורות" אינו נהיר לי. הליכים בבית המשפט לענייני משפחה הם ככלל בדלתיים סגורות: במקרים אחרים נסגרות הדלתיים בהוראת בית המשפט.
תביעה שנמחקה- אינה קיימת. לא ברור לי מה יש לפרסם ומי הוא זה המעוניין בפרסום.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
הדיון בדלתיים סגורות ניתן בהוראת בית המשפט בתחילת ההליך וטרם מחיקת התביעה מטעמים של הגנה על פרטיות.
אני הגשתי את הבקשה, ואני מבקשת לבטלה .
השאלה היא, האם מותר לי לפרסם חומרים מדלתיים סגורות של תביעה שנמחקה או שעליי לבקש פתיחת דלתיים סגורות על מנת לפרסם חומרים אלו ?
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום רב.
אני תובע את הביטוח הלאומי. הגשתי בקשה לסיוע משפטי בלשכה לסיוע המשפטי, ירושלים. בקשתי לסיוע משפטי נדחתה, במכתב מנומק, בו צויין כי אני יכול לערער על ההחלטה תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי בירושלים.
כך אעשה, משום שלפי הבנתי יש לי סיכוי משפטי, ועורך הדין מטעם הלשכה טעה.
תוכלו להדריך אותי - מה עלי לעשות? כיצד אני מגיש את התביעה לבית המשפט המחוזי?
תודה רבה
אתה זקוק לייעוץ של עורך דין, מכיוון שידך אינה משגת לשלם, פנית ללשכה לסיוע משפטי- אך נדחית.
אמנם אתה רשאי לערער על ההחלטה בעצמך- אך רצוי שתלווה בידי עורך דין המצוי בסדרי הדין. בעקרון עליך להגיש כתב ערעור המדגיש היכן שגתה הלשכה לסיוע משפטי בדחותה את בקשתך. בקשה זאת אמורה להיות מוגשת על פי תקנות סדר הדין האזרחי- וייתכן שיש צורך גם באסמכתאות משפטיות.
לדעתי עליך לפנות אפוא לעורך דין שייצג אותך ולבקש במסגרת הערעור גם החזר הוצאות- אם לדעתו של עורך הדין ניתן.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
תודה. בסוף, בחרתי לשכור עורך דין פרטי.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום סיימתי לאחרונה מהלך של תביעה על החמרה הן בוועדה המחוזית והן בוועדה העליונה ונדחיתי. במהלך הוועדות בעיקר המחוזית נתגלו פגמים משפטיים מצד חברי הוועדה ואני מבין שאני יכול לפנות לערכאות משפטיות-קרי בית המשפט השלום שאלתי היא לאיזה בית משפט שלום אני יכול לפנות לגבי ההוצאות (מעבר לשכ"ט עו"ד) מהו גובה האגרה שאעלי לשלם לבית המשפט ? תודה
חשוב לדעת על איזה סוג של ועדת ערר מדובר ובאיזה עניין ("החמרה" אינה שופכת אור על כך). ככל שמדובר בחוק התכנון והבנייה- ישנם אספקטים שונים שההוראות בקשר עם תקיפת החלטותיהן של ועדות ערר הן שונות: ערר על החלטת ועדה מקומית למשל- הוא ברשות בפני ועדת ערר מחוזית- שהחלטתה סופית. בנושאים אחרים- ניתן לתקוף החלטה של ועדת ערר בבית משפט לעניינים מנהליים... בקיצור- המקרה אינו ברור דיו.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
בתום דיון קדם משפטי ראשון שופט נתן :
א. תחת הכותרת החלטה : דחיית פסק הדין נגד נתבע 2 בכפוף להצהרת נתבע תחת סעיף בכתב הגנתו שלאחר מכן הפר
ב. ומיד לאחר מכן תחת כותרת פסק דין : החלטה לגבי נתבע 1 ו3
רק נתבע 2 היה בדיון ונתבע 1 ו-3 לא נוכחו
מה ההסדל מבחינה חוקית בין תוקף ה"החלטה " לדחיית התביעה בכפוף לסעיף שהופר שקיבל נתבע 2 לבין "פסק הדין" של נתבע 1 ו-3
ככל הידוע לי פסק דין בעיקרו סופי.
אך מה דינה של "החלטה" שבה נדחתה התביעה נגד נתבע 2 ומה ההבדל הפרוצדוריאלי בבקשה לביטול ה"החלטה " לדחיית תביעה לבין מצב בו היה זה "פסק דין" ?
פסק דין שם סוף לסכסוך ואילו החלטה אחרת נותנת הוראות לבעלי הדין או מי מהם- ואין בה כדי לשים סוף לסכסוך. יש לזה משמעויות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי בעיקר מבחינת דרכי התקיפה של פסק דין ודרכי התקיפה של החלטה אחרת.
במקרה שתיארת- החלטה לדחות תביעה (להבדיל מהחלטה למחוק אותה)- אינה "החלטה אחרת" כי אם פסק דין באשר בעניינו של נתבע 2 היא שמה סוף לסכסוך ויוצרת השתק עילה כלפיו.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
כששופט כותב: "פסק דין זה מביא לסיום את כל הסכסוכים שבין הצדדים נשוא התובענה דנן" האם הכוונה - לסיום כל הסכסוכים - זה לכל טענה באשר היא שנטענה בתובענה מתחילת ההליך המשפטי? ההליך המשפטי נפתח בבית משפט לתביעות קטנות והועבר מחוסר סמכות עניינית למפקח על רישום המקרקעין. שם נפתח תיק עם מס' תיק חדש ונקבע שההליך ישמע מחדש. האם התובענה מתייחסת רק להליך שנפתח אצל המפקח או התובענה כוללת גם את התיק בבית משפט לתביעות קטנות? התובענה סולקה בהסכמה תמורת סכום שהתקבל ע"י 2 הצדדים. מדובר רק בסילוק תובענה ולא בסילוק מלא וסופי.
ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות הועבר מחמת חוסר סמכות עניינית למפקח על רישום המקרקעין- שהוא כנראה הפורום הנאות לדיון בתביעה. התיק בבית המשפט לתביעות קטנות- נמחק למעשה. ככל שהוגשו למפקח כתבי טענות שונים- הרי שאליהם מתייחס פסק דין שניתן (אם הבנתי נכון) על ידי המפקח. מהמתואר בפניה לא ברור איזו תובענה סולקה בהסכמה ומי כתב "פסק דין זה... וגו'. ככל שאין בתשובה ו כדי לתת מענה לפניה- מתבקש/ת הפונה לפנות עם כל החומר הרלוונטי להתייעצות עם עורך דין.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
לנשיא מותר להשעות שופט שהוגשה נגדו קובלנה.
אך השאלה היא האם מותר לשופט לתת נחלטה בתיק בו הוגשה נגדו קובלנה שתלויה ועומדת ו/או עליו להפסיק טיפול בתיק ? ואם הצד שהגיש קובלנה רוצה לבקש מהשופט להסיר את עצמו מהתיק הרי שויתר על זכותו לסודיות.
נראה שעל פניו יש כאן חור בחוק : האם יש לכך פתרון ? ו/או מה עצתך ?
1. הנשיא רשאי: לא חייב.
2. השופט הנקבל אינו חייב להפסיק את טיפולו בתיק. לטעמי- אילו בכל מקרה של קובלנה נגד שופט היה השופט חייב להפסיק את הטיפול- היה הדבר מביא לעיוות דין בניגוד לכלל חשוב בשיטתנו המשפטית השוללת forum shopping . כל מי שהשופט שלו לא נושא חן בעינו יקבול כנגדו (גם אם קובלנת שווא) ויקבל שופט אחר...
לטעמי אין כאן לקונה בחוק. והמצב הזה אינו דורש פתרון. ככל ששופט סרח לכאורה- יידון בכך נציב תלונות השופטים. אם יחליט שהקובלנה צודקת- יימשך הטיפול (גם באמצעות נשיא בית המשפט העליון- ככל שיידרש).
שימי לבה שבפרשת השופטת אלשיך - לא נפסלה השופטת מלדון בתיק נשוא הקובלנה. נשיא בית המשפט העליון נדרש לעניינה, בסופו של דבר היא פרשה (אם כי מאוחר יחסית) משיפוט.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אני דן במקרים בהם אדם מייצג את עצמו על דרך של "נוהג ענפי" :)
מה לעשות שהאמת היא לא בשמיים אלא על אדמה חרוכה ?
אני חושבת שהמקרה של אלשייך רק מלמד שיש להרחיב את החקיקה ו/או גם חוקי האתיקה של שופטים. מלבד זאת אינני מסכימה כי מדובר ב forum shopping
כאשר אדם מגיע עד כדי קבילה כנגד שופט הרי שכלו כל הקיצים ואין להתייחס לכך כעניין של מה בכך.
forum shopping יותר מתייחס לבחירה של בית משפט למולו יש להגיש את התביעה, ובייחוד במערכות סבוכות כמו בארה"ב שם עלייך להבין ה Jurisdiction
במדינת ישראל יש לך סה"כ 3 ערכאות, תביעות קטנות, הוצל"פ, וזה כל הסיפור. תחימת השיפוט או הסמכות השיפוטית של בית המשפט די ברורה.
forum shopping לא מתייחס לבחירה או פסילה של שופט זה או אחר. לכך נועדו כללי אתיקה שכפי שציינת הם לא בדיוק בשיאם כרגע במדינה ואני מקווה שיש מי שיושב וחושב על כך.
בכל מקרה, נציבות השופטים לעניות דעתי אינה משרתת נאמנה את מטרתה ויש מקום שיוצב גם על עבודתה פיקוח.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
כמי שמייצג את עצמו ועומד ערב מלחמה על הזכות לייצוג עצמי במדינת ישראל כזכות אדם, כשאגב, אינני מוצאת אף לא פסיקה אחת בנדון, (ולהבדיל מהפסיקות הבודדות בזכויות נאשם פלילים) אני בהחלט חושבת שעל אדם לעשות את הטוב ביותר שביכולתו כדי להסביר עצמו לבית משפט.
מצד שני, הפרוצדורה המשפטית אינה צריכה שתהפוך ל"מיטת סדום" ובטח שלא במקרה של ייצוג עצמי, שם בית המשפט מתבקש לגלות יותר ליברליות בנושאים כמו כתיבה משפטית ועליו ליידע את האדם בעניינים מנהליים.
אני חושבת שגם הלישכה וגם בית המשפט לקו בחטא הגאווה והתוצאה של עניין זה רמיסת זכויות אדם, היא איננה מקובלת ואיננה מקדמת את מטרתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ובטח לא מדינה יהודית בה נפער כעת פער מעמדות עצום.
במקרה שלי מדובר על הפרת אמנה, כך שישראל איננה הערכאה האחרונה, אך ישנם ודאי מאות מקרים של אנשים הסובלים מהתנהלות זו שאיננה נאה למדינה יהודית ואיננה מקדמת ערכי שיוויון. כולנו הלכנו לצבא וסיכנו את חיינו למען המדינה. הזכות לכבוד אדם זה המינימום המתבקש.
תודה על העזרה בלימודים:) מכל מלמדי השכלתי, והנאורים שבהם היו טובי לב.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
יש הבדל בין פגם טכני בפסק דין לבין פגם מהותי. פגם מהותי הפוגע בזכויות אדם מביא לבטלות ההחלטה. ולעניין זה בע"א 138/69 אלתגר נ' ראש עירית פתח תקוה ואח', פ"ד כג (2) 398, מאוזכרת הילכת בג"צ 290/65 אלתגר נ' ראש העיריה רמת גן ואח', פ"ד כ (1)29, בעמ' 33, שהחילה את הבטלות על החלטה שניתנה ללא שמירת כללי הצדק שם אמר השופט זוסמן בעמ' 406 ,כי הלכה זו:
" אינה עומדת בודדה, אלא היא משתלבת ומשתזרת עם הכלל של המשפט הציבורי, שאי חוקיות הדבקה במעשה הרשות פוסלת את המעשה לחלוטין, אשר על כן אין האזרח זקוק לצו בית המשפט כדי לפסלו. כל בית משפט מוסמך לדון בדבר בגדר סמכותו הנגררת...מה לי חוקיות המעשה עקב מניעים פסולים כמו ב ע"א 120/60 הנ"ל, מה לי אי חוקיות עקב פגיעה בזכותו של אדם שדברו לא נשמר כמו בעניין דנא? "
השאלה היא : משתמע מדברי השופט זוסמן שאגב נתמכים ע"י החלטות של השופט ברק ובצדק, כי בקשת בטלות החלטה, ולכל הפחות מן הסוג שמפר חוק ייסוד, ניתן להגיש בכל בית משפט ?
א. האם זה כולל הגשת בקשה בבית המשפט שנתן את ההחלטה ?
ב. האם ניתן להגיש זאת לכל שופט היושב בדין באותו בית המשפט ו/או לנשיאה?
ג. האם ההליך מעוגן בתקנה ?
ד. בהקשר לג', האם יש פרוצדורה או שמדובר בבקשה שכתיבתה אינה מחייבת טפסים, תצהירים וכדומה ?
תודה.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
בעקרון אין בקשות לביטול פסק דין שאינן טכניות- אלא בחריגים שציינתי כבר פעמיים בשרשור הזה. גם אם נתייחס לפסקי הדין שציינת- הרי שאת מניחה א-פריורי שמדובר בהחלטה שעומדת בקריטריונים שנקבעו שם (ככל שההלכה לא נהפכה על פיה מאוחר יותר). ליתר שאלותייך- בקשה לביטול פסק דין מוגשת בראש וראשונה לבית המשפט שנתן את פסק הדין. ההליך מעוגן בתקדימים. ככל בקשה בכתב- היא מחייבת הגשת תצהירכתמיכה לבקשה- קל וחומר שהסיבה להגשת הבקשה היא אותה זווית ראיה של המבקש, על פיה ניתן פסק הדין בניגוד לכללי הצדק.
בכל מקרה, חן, הפורום בא להשיב לאנשים תשובה בסיסית על תהיות שלהם בהתייחס לבתי המשפט מבלי שהתשובה מהווה ייעוץ משפטי. מטרת הפורום אינה קיום "דיבייט" משפטי ולכן אני מבקשך כמנהל הפורום להתייחס אל הפורום כפשוטו. למרות שהשתדלתי להתייחס לכל פניותיך עד כה- אין זמני פנוי כדי לקיים אתך דיבייט אקדמי נרחב על כל נושא שברצונך לקיים בו דיון כזה. לפיכך אני שומר לעצמי את הזכות להתעלם מכל פנייה שאינה תואמת את מטרת הפורום.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
"כל בקשה בכתב- היא מחייבת הגשת תצהיר תמיכה לבקשה"
ככל שידוע לי מנט המשפט לא בקשה דורשת תצהיר בכתב לצד כתב הבקשה.
תודה על המידע החשוב, אני כמובן ארד לעומק התקדימים.
מצטערת שגלשתי למשפט כפילוסופיה. אני פילוסוף. אשמור על הכללים של שאלות פרוצדורה כלליות מבלי להכנס לשיח פילוסופי :)
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
כמובן- אם הבקשה משפטית גרידא ואין בה מרכיב עובדתי (בין אם פיזי ובין אם פרשני)- לא בהכרח יש לצרף אליה תצהיר. ככלל- לבקשה בכתב יש לצרף תצהיר.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
רשות לערער [219]
סליחה אני ממש מתנצלת אבל האם לפני פסק דין חייב להיות שימוע כקבוע בסדר דין אזרחי, היינו לא ינתן פסק דין סופי לפני שניתנה רשות אחרונה להשמיע דברים ?
והאם צריך לבקש רשות או להודיע על ערעור לבית המשפט עליו מערערים או לעליון בלבד ?
לדוגמא בחוק האמריקאי ערעור לעליון כבר אינו מחייב את ידוע בתי המשפט הנמוכים לו.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
רבים הם הסבורים כי הדיון בבתי המשפט הישראליים מתנהל בדומה למוצג בסדרות טלוויזיה משפטיות מאמריקה- ולא כן היא. סדרי הדין שלנו אינם מכירים "רשות אחרונה להשמיע דברים" במשפט האזרחי. הדברים האחרונים שמשמיעים (או כותבים- לפי העניין ולפי הוראות בית המשפט) בעלי הדין- הם הסיכומים. דרך כלל, כאשר מדובר בערעור על פסק דינה של הערכאה הראשונה- הערעור הוא בזכות: אין צורך לבקש רשות כדי לערער. פשוט מגישים כתב ערעור לבית המשפט המוסמך של ערעור. אם מדובר על פסק דין של ערכאת הערעור ובמקרים אחרים (החלטות מסויימות, פסקי דין בסד"מ וכו')- ניתן להגיש ערעור ברשות בלבד ולצורך כך מגישים לבית המשפט המוסמך של ערעור בקשה למתן רשות ערעור (בר"ע): נתקבלה הרשות- מוגש הערעור. לא נתקבלה רשות- תם ונשלם- פסק הדין האחרון הופך להיות חלוט.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אני מודה שאני כותבת תסריטים באנגלית אבל למדתי תסריטאות באונ' ת"א :)
פסק הדין שניתן , ניתן ללא נוכחות מי מהצדדים, ובלא שהוגשו סיכומים בתיק.
בסרט הישראלי (אגב אני גם במאית) השופט נתן החלטה טרם הוגשו סיכומים
ולאחר שלוש שנים שבקשות עומדות בפני בית המשפט והוא דוחה דיון בבקשות אלו
בטענות ייצוג עצמי.
פסק הדין שניתן בנוכחות השופט עם עצמו ובלא שהתקיים דיון, אף כי יוחל לדיון משך שלוש שנים, מוחק את התביעה כי לדעתו הנאורה של השופט בישראל הכניסה לערכאות מותרת בייצוג עו"ד בלבד.
וכיוון שעסקינן בפסק דין ולא בהחלטת ביניים וככל העולה מסדר דין אזרחי פסק דין ניתן בזמן הדיון או לאחריו ולא נמצא שום סעיף בחוק מדינה דמוקרטית זו שמצביע על מתן פסק דין ללא דיון ו/או בכלל סיכומים :
השאלה היא : האם נוהג ענפי הוא ? היש תקדימים לנוהל זה ? ואם לא מה הנוהל ?
:) סרט בורקס
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
למרות עקרונותייך המשתקפים מהשרשור- אני ממליץ לפנות עם העובדות הרלוונטיות ופרוטוקולי הדיון לעו"ד לשם קבלת ייעוץ ספציפי.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
באשר שאלתך עוסקת בביטולו של פסק דין לגביו נטען שהוא ניתן בחריגה מסמכות או חריגה מהדין- הרי ביטולו אפשרי רק בדרך של ערעור (אלא אם כן ניתן במעמד צד אחד- שאז ניתן לבקש מבית המשפט שנתן את פסק הדין לבטל אותו- בנסיבות הקבועות בדין). הדבר נובע מעקרון סופיות הדיון: בשיטת המשפט הישראלית לא ייתכן שלאחר שניתן פסק דין יוכל מי מהצדדים להעלות טענות מהותיות לגביו ולדרוש את ביטולו שלא בדרך של ערעור.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
לפיכך ניתן במעמד השופט בלבד.
עברתי על תקנה 241 , אני מבינה את שיטת מעמד צד אחד. לא בכך עסקינן.
בארה"ב לאחר שניתן פסק דין, יש לצדדים אפשרות להציג בקשה לתיקון או ביטול
וטרם ערעור. האם יש כזו אופצייה בחוק הישראלי, או שאני צריכה להעלות בקשת חקיקה לכנסת ? נראה תמוה שלא תנתן כזו אפשרות טרם ערעור והטרחת בית המשפט, קצת לא מתקדם משהו.
תודה
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
עקרון סופיות הדיון הוא עקרון חשוב במשפט הישראלי. בקשה לתיקון פסק דין יכולה להיות רק בעניינים טכניים כגון טעות סופר- כפי שציינתי בתגובתי הקודמת. בקשה לביטול פסק דין שאינה ערעור יכול שתוגש בנסיבות מאד ספציפיות- כפי שציינתי. אכן קיימים הבדלים בין שיטת המשפט האמריקאית לבין שיטתנו המשפטית: לדעתך זה "קצת לא מתקדם"- אינני בטוח שאני מסכים אתך: לא כל דבר שטוב לאמריקה טוב לישראל (ראי למשל את עניין המושבעים בדין האמריקאי, או דרך בחירת השופטים שם).
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אני מניחה לכך נתכוונת. עברתי על פסיקות בנדון תקנה זו.
אני חושבת שדווקא Rule 60 האמריקאי יכול להקל על העומס בבית המשפט ולפתור ערעורים רבים ובדעתי להעביר עניין זה לועדת החקיקה של הכנסת.
באשר לשיטת המושבעים גם כאן אינני מסכימה. שיטה זו בעיקרה מאבטחת בעיקר מקרים בהם מדובר ב Damage claims ומגנה על זכות האדם לקניין בצורה יסודית יותר מאשר שיטת המלוכה, ויש לכך הגיון רב ומקום בחברה המודרנית ובטח שבחברה הישראלית בה בימים אלו בה העם גועש ורועש ודורש הפרטה והשגחה של כוחות המשק. בארה"ב עניין זה כה חשוב עד כי הוא מעוגן בחוקה כשכמובן הדרישה למושבעים כאשר מדובר בנזק כספי והגנה על קניין לא ניתנת לביטול ע"י שופט ומהווה עבירה על החוקה ובהתאמה זכות אדם לקניין ומשפט הוגן Due process.
ברצוני להודות לך על עצתך, השגתי את הסמסטר לזכויות ייסוד.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
בתביעה משפטית כנגדי טענתי טענות בכתב הגנה. בפסק דין המפקחת לא רשמה את הטענות שכתבתי בכתב ההגנה. מה המשמעות של זה? המפקחת התעלמה לחלוטין מהטענות בכתב הגנה, האם אפשר לייחס לטענות שנטענו בכתב ההגנה - מעשה בית דין מסוג השתק עילה או השתק פלוגתא? [הפסק דין חלוט].
טענות בכתב טענות אינן ראיות. המפקחת קראה מן הסתם את טענות שני הצדדים בכתבי טענותיהם והתייחסה לראיות שהוצגו לה במהלך הדיון בתיק. פסק דין שנתנה המפקחת הוא בר ערעור ככלל- ומשום כך אינו חלוט בשלב זה. לא הוגש ערעור?- הופך פסק הדין ונהיה חלוט- ואז חלים כמובן ההשתקים שבדין, מכיוון ש"קיבלת את יומך" בבית המשפט. כנ"ל במקרה בו הוגש ערעור ונדחה.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
לטענות בכתב ההגנה צורפו ראיות חד משמעיות שמוכיחות את אמיתות הטענות. המפקחת פסקה על סמך כתב ההגנה מבלי להגיע לדיון הוכחות. הפסק דין חלוט. אף אחד מהצדדים לא הגיש ערעור. אז אני שואלת מה דין הטענות שנטענו בכתב ההגנה והמפקחת לא ציינה בפסק דין. האם חל על אותן טענות שאני כנתבעת טענתי מעשה בית דין ואם כן מאיזה סוג? השתק עילה או השתק פלוגתא?
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
את מציינת כי לא התקיים דיון הוכחות- וצריכה להיות סיבה לדבר. דוגמה למתן פסק דין על סמך כתבי הטענות היא שבעל דין לא הופיע: אם היה זה התובע- נמחקת התביעה. אם היה זה הנתבע- ניתן פסק הדין על סמך כתב התביעה. מקרה נוסף הוא כשהצדדים מסכימים כי בית המשפט (ובמקרה זה המפקחת) יפסוק על דרך הפשרה (סעיף 79א לחוק בתי המשפט)- ואזי פסק הדין חלוט ואינו מנומק. על נסיבות פסק דין שניתן בנסיבות המתוארות חל השתק עילה. בנסיבות שתיארת אם הובנו על ידי כהלכה- עניין השתק הפלוגתא אינו רלוונטי.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
הנסיבות להליך זה - לא הייתי מיוצגת ע"י עו"ד והתובע בא עם סוללה של עו"ד. כל הצדדים הופיעו לדיון. לא הייתה כל הסכמה להכרעה ללא דיון הוכחות. נרמסתי. אבל היום אני יותר חכמה, למדתי חוקים ואני עדיין לומדת דרך האינטרנט. אבל אני זקוקה לעזרה מידי מלומד ובעל ניסיון של עו"ד. אני מודה לך על כל העזרה והסבלנות שלך כלפי. ואני אודה לך אם תענה לי על השאלה: מה דין כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה והמפקחת לא התייחסה אליהן? [היום ברור לי שהיה עליה חובה להתייחס לטענות האלו, שכן לו הייתה מתייחסת אליהן היא הייתה צריכה להכריע בשונה מפסק הדין שפסקה]. כפי שציינתי הפסק דין חלוט, לא בוכים על חלב שנשפך. אני מבקשת להבין מבחינה משפטית האם חל השתק מכל סוג שהוא על הטענות שנטענו בכתב ההגנה. או שהן חסרות כל משמעות.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
פסק דין חלוט יוצר השתק עילה. אין קשר להשתק העילה לבין משמעות הטענות שנטענו בכתב ההגנה. כפי שהסברתי בתגובתי הראשונה- טענות אינן ראיות. פסק הדין אמור להתייחס לראיות ולסיכומים- לא לטיעונים שבכתבי הטענות. ככל שניתן פסק דין ללא קיום דיון הוכחות וללא סיכומים- נפל כנראה פגם טכני חמור שאיפשר מתן פסק דין כזה ואילולא כן- היה עליך להגיש ערעור. ייצוג עצמי חוסך לכאורה (ולכאורה בלבד!) כסף- אך כפי שרואות עינייך הוא בעייתי. כפי שאין אדם מנתח לעצמו את התוספתן- ראוי שייוצג על ידי עורך דין כשהוא נזקק לערכאות.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אני מודה לך, אתה צודק ייצוג ע"י עו"ד זה חובה. ואני חיפשתי עו"ד אבל לא היה לי את הכסף שדרשו ממני. הייתי תמימה חשבתי שאני פשוט אגיד את האמת הפשוטה. לא ידעתי איך מערכת המשפט עובדת זה היה ה"פשע" היחיד שהביא אותי לבית המשפט, אני אשה שומרת חוק. כמו שאמרתי, זה הכריח אותי לשבת וללמוד חוקים ופסקי דין וזה מה שאני עושה. בשביל אדם שאין בכיסו לממן עו"ד, זו הדרך. בשבילי זה כמו ללמד הגנה עצמית. אני לא מתיימרת להיות עו"ד, אבל היום אני יודעת את הזכויות שלי. נפל פגם חמור ביותר בכל ההליך המשפטי שנתבעתי. הצלחתי לתקן את העוול לאחר שהבנתי למה הפסדתי, ותבעתי בחזרה וזכיתי, אני ייצגתי את עצמי, אבל בכל זאת למדתי שייצוג ע"י עו"ד זה חובה.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
בכל מקרה- לא אלמן ישראל. בכל קהילה יש מרכזי סיוע משפטי או לשכות של ש.י.ל. אליהן יכולים אזרחים שאמצעיהם דלים לפנות ולקבל סיוע.
אם מתעורר הצורך ואין אמצעים בכדי לקבל את שירותיו של עורך דין- ניתן בהחלט לפנות למרכזים אלה ולקבל סיוע- בין אם ייעוץ ובין אם ייצוג ממש במקרים העונים על הקריטריונים.
בשום מקרה אל תוותרי על ליווי מקצועי ביום פקודה.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
מעניין הוא גם שבדין ישראל הגם ששם את נטל ההוכחה על התובע, שהוא הקורבן ב 99% מהמקרים, גם מחמיר עם התובע, ויתרה אין כל סיוע לתובעים.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
הכלל הוא "המוציא מחברו- עליו הראיה". במקרה שמדובר במי שאין ידו משגת (אובייקטיבית) לשלם עבור ייעוץ/ייצוג משפטיים- הרי שיכול הוא לפנות ללשכות הסיוע המשפטי או סניפי ש.י.ל- ולקבל שם עזרה במקרים המתאימים- גם אם בתובע עסקינן. ישנם מקרים- שבהם ניתן לתת סיוע כזה גם במסגרת "שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום
אם יש בידי טענה כנגד שופט בבית -משפט לעניינים מנהליים ( מחוזי ) שביצע קדם דיון בהליך של פשרה ( סעיף 79 א לחוק ) מבלי שהציע זאת לצדדים אלא קבע זאת כעובדה מוגמרת.
פנתי לבית משפט עליון וטענתי שהשופט לא נהג כראוי וזאת בלשון המעטה .
בית -המשפט העליון לא הכניס את ידו בדבר ודחה את הערעור.
פנתי לנציב תלונות השופטים , ונתקבלה החלטה ע"י שהוא אינו יכול ע"פ חוק לדון בענינים שיש בהם החלטות.
ואני שואל , ואף מדגיש לאור העובדה שפניתי בנושא לכלל האפשריות , האם אין דרך חוקית לבא בטענה כנגד השופט המסויים שנתן החלטה ע"פ 79 א , כאשר קבע זאת כעובדה מוגמרת , והנושא שהובא לפתחו של בית -המשפט הינו נושא חשוב במעלה בשבילי.
אודה להתייחסותכם
הנסיבות שתיארת מלמדות על פניהן על פגם לכאורה בהתנהלות בית המשפט לעניינים מינהליים. עם זאת, ערערת וערעורך נדחה (יש להדגיש: נדחה ולא נמחק!). אילו יכולתי לעיין בהחלטת בית המשפט העליון לדחות את ערעורך- ייתכן שהיה בידי לתת הסבר על מה שקרה כאן. במערכת הנתונים המונחת כאן- אין אפשרות מעשית להשיב על שאלתך.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
עו"ד דב שלום.
תודה על התיחסותך. אנני רוצה להלאות אותך בכל ההליך .
השאלה המרכזית היא אחת , איזה תרופה יש לאזרח אשר " כנראה " לאור חוסר נסיונו המשפטי " נפל" לתוך " רעיון שיפוטי " כדוגמת סעיף 79א הליך פשרה ,שברי לכל ומי כמוך יודע כבעל מקצוע בתחום נועד מלדון בערעור לעומקם של דברים.
ולכן נניח שמה שטענתי נכון . מי הכתובת החוקית במדינת ישראל כאשר הנציב דחה אותי בטוענה " בחינת החלטות שיפוטיות ושיקול דעתו של היושב בדין לגופם של דברים אינם מסורים לסמכות הנציב ".
ונניח לצורך הדוגמא בלבד שאותו שופט אלמוני נהג לא כראוי , וכאשר הנציב יודע על כך ותשובתו פורטה לעיל.
אז מה נותר בידי לעשות " להשלים עם רוע הגזרה " או דרך אחרת שאולי בעזרתך תוכל להציע.
בתודה מראש
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
מהפוסט הראשון שלך הבנתי שהשופט קיים קדם דיון במסגרת רצונו להכריע את התיק בפסק דין על דרך הפשרה - מבלי שקיבל את הסכמת כל בעלי הדין. מהפוסט השני שלך הבנתי כי הסכמת (כפי שכנראה הסכים בעל דינך) להסמיך את בית המשפט להכריע את התיק בדרך זו (כאמור בסעיף 79א לחוק בתי המשפט). משמעות הדבר שבית המשפט נותן פסק דין ללא הנמקה כשהוא חלוט (אינו כפוף לערעור או השגה כלשהם).
במקרה כזה- אין מה לעשות. מרגע שנתת את הסכמתך לפרוטוקול וכך עשה גם בעל דינך- "תם הטקס".
אם היית מיוצג בתיק- חזקה על עורך הדין שלך שידע להסביר לך את מהותו של "פסק דין על דרך הפשרה". במידה שלא היית מיוצג- לקחת על עצמך סיכון גדול (באשר אין לך ידע וניסיון משפטיים).
עמדת נציב תלונות השופטים באה כנראה על רקע החלטת בית המשפט העליון בעניינך- שהחליט לדחות את הערעור. בנסיבות אלה- לא נפל כנראה כל פגם בהליך, הגם שתוצאתו מקוממת אותך או למצער- אינה מקובלת עליך.
עם זאת, כאשר מציע בית המשפט לבעלי הדין להסכים למתן פסק דין על דרך הפשרה- כוללת הצעתו גם את גבולות ההצעה (בין סכום X לסכום Y): לא עשה זאת בית המשפט- יכול שנפל כאן פגם, לכאורה. במקרה זה- הפורום אינו יכול לתת מענה ועליך להיוועץ עם עורך דין בעניין הספציפי.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
עו"ד דוניץ.
החיים הם בית -ספר אחד גדול.
בכל אופן מודה לך על תשובתך המלומדת.
ישר כח
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
במקרה של השופט לתדהמתי פסק פשרה בלא שביקש הסכמה ולאחר שהבעתי התנגדות מלאה לשימוש בקניין רוחני שלנתבעים אין בו הסכמה בלבד :
אותה העת הייתי מיוצגת ושאלתי את עורך הדין לשם מה צריך לדון במה מותר לשימוש בדיון "פשרה" כשממילא אין לנתבעים חוזה ואינני מוכנה לתת הסכמה : אך היא טענה ככה השופט רצה.
אין בדיון או בפסק הדין כל הסכמה מטעמי לפשרה וגם לא נשאלתי : מה זה אומר לגבי ההליך שנעשה או אי אלו החלטות נגררות ממנו ?
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שופט אינו יכול "לפסוק פשרה". פשרה מושגת בהסכמה בלבד וכשיש הסכמה כזאת- יכול השופט לתת לה תוקף של פסק דין. בכל מקרה אחר- בית המשפט חייבת לתת פסק דין מנומק- אלא אם כן הסכימו הצדדים למתן פסק דין על דרך הפשרה לפי הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט. כל עניין ההסכמות בין אם לפשרה עצמה ובין אם לעניין הסמכת בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה- מקבל ביטוי בפרוטוקול הדיון ולא בהסכם נפרד. כל מקרה אחר טעון התייעצות שלך עם עורך דין שלו תציגי את מלוא החומר הרלוונטי.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
החוק אינו מונע בעל דין מלייצג את עצמו בעיקרון- אך הדיון המשפט מנוהל על פי סדרי דין הקבועים בחוק ולפי דיני הראיות. האזרח הפשוט אינו בקי בהם- ובית המשפט לא ידריך אותו כיצד להתנהל. בתי המשפט לתביעות קטנות מחייבים את בעלי הדין לייצג את עצמם (אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת במקרה מסוים- וזה נדיר)- שכן הדיון בבתי משפט אלה אינו כפוף לסדרי הדין. בכל ערכאה אחרת גובל הייצוג העצמי בחוסר אחריות גרידא. כפי שאין אדם עוקר לעצמו שן או מוציא לעצמו את התוספתן- אין זה נכון לפנות לבית המשפט (על אחת כמה וכמה לערכאה גבוהה) ללא עורך דין.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אף כי בהחלט אני מסכימה שיש לדעת ולבדוק סדר דין אזרחי בעת ייצוג משפטי,
אינני מסיכמה פילוסופית כי אדם אינו יכול להגן על עצמו ועל חירותו. המדובר הזכות אדם בסיסית ובחוק בזכות ייסוד.
השאלה היא האם יש לבית המשפט שיקול דעת ?
היינו לדוגמא למחוק תיק בשל רצון האדם לייצוג עצמי.
ככל הידוע לי, ולפי פסיקות עליהן עברתי, אין לבית המשפט שיקול דעת. אך כיוון שאתה הרופא המומחה, אשמח לחוודת דעת ממוקדת .
תודה
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
הזכות לייצוג עצמי שרירה וקיימת ואינה כפופה להסכמה כזאת או אחרת של בית המשפט.
הבעייתיות הטבועה בשאלתך מצויה כבר בדוגמה שהעלית: "מחיקת תיק". הביטוי הזה אינו נכון משפטית והשימוש בו כשלעצמו מעיד על הצורך בייצוג מקצועי. בכל אופן אנסה להידרש לשאלתך:-
שיטת המשפט הישראלית היא בעיקרה אדוורסרית- היינו בית המשפט דן בתיק על פי חומרים המוגשים לו על ידי בעלי הדין (כתבי טענות, טיעונים, ראיות). בית המשפט אינו חוקר דרך כלל בעצמו את ה"קייס" כפי שאין מתפקידו לספק לבעלי הדין כלים משפטיים או אחרים על מנת לנהל את התיק כיאות.
כאשר מוגשים לבית המשפט תובענה, טיעון או ראייה פגומים מבחינת סדרי הדין או דיני הראיות- בית המשפט דוחה או מוחק אותם (לפי העניין). הטעם למחיקה או לדחייה של תובענה או טיעון כאלה או אחרים לעולם לא יהיה עצם הייצוג העצמי של בעל דין- אלא אותו הפגם שנפל בהגשת הטיעון, הראייה או התובענה כולה (לפי העניין).
בעל דין המייצג את עצמו עלול לפגוע בעשיית הצדק בעניינו ובזכותו למצות את הדין, משום פגמים טכניים כאלה או אחרים, שלא לדבר על הבעייתיות המרכזית של אי הכרה ו/או הבנה של הדין המהותי. הכרה והבנה של הדין המהותי, כמו הכרה והבנה של סדרי הדין ודיני הראיות- הכרחיים לעשיית הצדק ולמיצוי זכויותיו שבדין של בעל הדין.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אני בהחלט חושבת שראוי להעריך אנשי מקצוע, מאידך, לא הייתי מזלזלת בזכות אדם לייצוג עצמי.
בית משפט עליון פסק להזכות לשיפוט היא אך יותר מזכות יסוד. מדברייך ומן החוק כולל זכויות אדם פועל יוצא הוא שגם אם אדם ייצג עצמו מחובת בית המשפט לתת פסיקה לטוב או לרע. אין לבית המשפט שיקול דעת למחוק את כל התובענה בשל כך שאדם בחר לעשות כן.
בהנחה היפוטית שבית המשפט מחק תובענה ונתן פסק דין שהתובענה נמחקת בשל התעקשותו של אדם לייצוג עצמי, תהיה לפנינו גם חריגה מסמכות וגם הפרת זכויות אדם ובהתאמה לדבר התובענה אף יכול להגרר לכדי סיוע לדבר עבירה , הלא כן?
ואז מה ?
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
חן יקרה,
בית משפט אינו מוחק תובענה רק בשל העובדה שהתובע מתעקש על זכותו לייצוג עצמי: אם בית המשפט מוחק את התובענה- חזקה עלינו שמבחינת הדין ו/או סדרי הדין לא יכולה התובענה להיות מוגשת כפי שהוגשה. התעקשות להגיש תובענה בדרך שאינה יכולה להתקבל עפ"י הדין אינה משרתת את התובע גם אם הוא אינטליגנטי ביותר.
זאת יש להבין: עצם העובדה שבית המשפט מוחק תובענה ולא דוחה אותה- אינה סוגרת את דלתות בית המשפט בפני התובע: הוא יכול להגיש את תובענתו פעם נוספת - ובדרך ראויה (רצוי באמצעות עורך דין, או לפחות תוך היוועצות עם כזה).
אילו נדחתה התובענה- היה תובע כזה מנוע מלהגיש את תובענתו פעם נוספת.
לאור כל האמור לעיל- אני סבור שההנחה ההיפותטית שהעלית לא יכולה לקבל פן מעשי בבתי המשפט בישראל. סיבת המחיקה אינה יכולה להיות עובדת היות בעל הדין מייצג את עצמו. תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת:"כל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעל דין או המותרת לו על פי דין, רשאי בעל דין לעשותה בין בעצמו ובין על ידי עורך דין..." וגו'.
אני מקווה שתשובתי זאת מבהירה את כל אשר לא היה ברור עד כה.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
מדינת ישראל היא מדינת חוק וסדר.
בהנחה ההיפוטתית שההליך כבר מצוי בפני בית הדין, וההחלטה היחידה המתבקשת כלל אינה דורשת חקירה נגדית, נניח צו מניעה שנתינתו על פי פסקי דין ממילא קבועה בחוק. אבל, בית המשפט מחליט למחוק את התביעה וטוען שבאדם אינו יכול לייצג את עצמו היינו ביטל זכות למשפט וזכות לייצוג, ובלא מתן הצו המבוקש סייע לידי עבירה.
אז מה ? זה הפרת זכויות אדם ? מעילה באמון המדינה ? באמון הציבור?
הלא ברור ונהיר שזה חריגה מסמכות.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
כדי לסכם את הדיון הזה- בית המשפט לעולם אינו טוען שאדם אינו זכאי לייצג את עצמו בעניינים אזרחיים (ראי תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי שציטטתי בתגובתי אמש). אך מי שמייצג את עצמו בתיק כזה לוקח על עצמו סיכון שהתיק יימחק בשל כשלים בהגשת החומר לבית המשפט לאור אי הכרת הדין המהותי, סדרי הדין ודיני הראיות.
בהליכים פליליים- יש כאלה המחייבים בדין ייצוג על ידי עורך דין ואין אדם יכול לייצג את עצמו, וזאת מטעמים של מיצוי זכויותיו בדין ומטעמים של צדק.
המילים הגבוהות בהן הינך משתמשת- "הפרת זכויות אדם" "מעילה באמון המדינה" "מעילה באמון הציבור"- אינן רלוונטיות אפוא.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
והיה ואכן ניתנה החלטה חרף תקנה 472 וגם כולל סייגיה ראה רע"א 8120/08 האם המילים הגבוהות בהן השתמשתי הן הקרקע המוצקה על פי חוק ?
אני מאוד מעריכה את הדעה המקצועית שלך ורוחב הלב וכמובן את הידע הכה חשוב הזה אף לכל אדם בישראל.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
החלטתה של כב' השופטת חיות ברע"א 8120/08 מנומקת כדבעי. שימי לב: לא מדובר שם על דחייה בשל ייצוגו העצמי של המבקש: המבקש ביקש להיות מיוצג על ידי אחר שאינו עורך דין- וזה אסור בחוק. רק עורך דין יכול לייצג אחר בבית המשפט: ידיד קרוב שאינו עורך דין אינו יכול לעשות זאת. אילו היה המבקש מייצג את עצמו- היה בית המשפט מתייחס לגופו של עניין הערעור אם לקבלו או לדחותו. כך גם בכל הליך אחר: כפי שהסברתי בתשובותיי הקודמות- ייצוג עצמי מותר בתקנה 472. רצה אדם להיות מיוצג על ידי אחר?- חייב זה להיות עורך דין. אלה ההוראות בדין הישראלי.
בזה נראה לי שמיצינו את הדיון בנושא.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
להוציא שהמקרה אינו דן בייצוג עצמי הרי שהחלטת בית המשפט מבארת את סעיף 472 ולפיכך הבאתי זאת לפנייך. היינו , כל אדם ראשי לייצוג עצמי היה ולא מתקיים כל סייג. אין בהחלטה זו אלא בכדי לחזק את דברייך. ושוב נשאלת השאלה, היה ובית המשפט נתן כזו החלטה, מחק משפט בשל איסור לייצוג עצמי אף כי מונחת בפניו התובענה כולה והמסקנה המשפטית אינה יכולה להשתמע לשני פנים, ובמקום לתת את אותה ההחלטה, סירב למתן שיפוט ומחק את התובענה כולה בגין בקשת אדם לייצוג עצמי: אז מה ? הרי שהופרו שני זכויות ייסוד והן הזכות לשיפוט והזכות לייצוג עצמי ואם העבירה בקניין הרי שלכך גם נוסף הזכות לקניין והזכות לשיוויון. בוא נניח שכך הוא היפטתית אנחנו מסתכלים על הפרת זכויות אדם "מעילה באמון המדינה" "מעילה באמון הציבור" ??? מה ? כל אלו נכונים לחוק האנגלי והאמריקאי. וישראל מה ?
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
בתי המשפט פועלים בהתאם לחוק. כל מקרה בו מתנהל בית המשפט בניגוד לדין או שיש בהחלטותיו משום עיוות דין-יש בסיס לערעור, מה גם שפתוחה הדרך לקבול בפני נציב התלונות על השופטים
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אני מעריכה את נאמנות עוה"ד לבית המשפט, מה שנקרא, "הנאמנות הכפולה".
האם באותו מצב היפוטתי גם חובת הנאמנות הכפולה גם כן של שופט , מחד למדינה ומחד לאזרח הופרה ואז אכן אנחנו בעולם המילים הגבוהות של עולם זכויות הייסוד? זכויות שלמענן לחמנו שתהיה לנו מדינה. "הפרת זכויות אדם" "מעילה באמון המדינה" "מעילה באמון הציבור"- יהיו רלוונטיות אפוא ?
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
מה פשר ההתעקשות הזאת: כל מי שמעמיד עצמו בניגוד אינטרסים, כאשר החוק אוסר עליו לעמוד במצב כזה- כמו גם שופט שחייב לפעול על פי הוראות הדין ולא עושה זאת, חשוף לצעדים משפטיים/צעדים משמעתיים/סנקציות, כל זאת - עפ"י הקבוע בדין. מידת החומרה נגזרת מכל מקרה ואכן יכולה להגיע לגבהים כגון "מעילה באמון הציבור- וכו'- שאר מילים גבוהות. כל מקרה נבחן לגופו.
נראה לי חן, שהדיון הזה הגיע לסיומו והדברים ברורים. נמשיך אפוא איש -איש בענייניו.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אכן מקרה חמור מאוד ואף חמור יותר משתואר כאן.
תודה על עזרתך. אני חושבת שחוות דעת של רופא הייתה נחוצה וזה בהחלט חוות דעת שהיה נחוץ לשמוע. אם תוכל אשמח לשמוע תחת איזה סט חוקים להוציא חוקי ייסוד אני מסתכלת. תודה ומתנצלת אם זה ערער את עולמך, אני עם לחץ דם גבוה.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
ראשית כל אציין שאת עולמי זה לא ערער :).
את מבקשת למעשה קורס "אינסטנט" במשפטים (לפחות במשפט חוקתי)- ובוודאי תביני שהדבר אינו אפשרי כאן. צריך להכיר ולהבין את שיטת המשפט הישראלית- שהיא עצמה נושא לקורס שנתי בפקולטות למשפטים, כאשר המשפט החוקתי נלמד בקורס שנתי גם הוא...
הפורום אינו המקום לכך.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אני אעבור על משפט חוקתי. אני מלומדת במשפט חוקתי אמריקאי וזכויות אדם, אני בטוחה שהישראלי הוא תולדה של האנגלי עם השפעות אמריקאיות. אני תלמידה ישירה בשוששלת של מהטמה גנדי. אבל אם יש מאמרים שתוכל להמליץ עליהם או publications כמובן שאשמח.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אני עובדת ליד ביהמ"ש בתל-אביב ומדי פעם אני נכנסת לדיון כדי להתבונן. למדתי לא מעט דברים, אבל דבר אחד אני לא מבינה בדיונים אזרחיים וכספיים: כאשר עו"ד חוקר עד על הדוכן, הוא מצרף כל מיני מסמכים ונותן עותק לשופט והם מסמנים את זה או משהו. במה מדובר? האם זה מסמכים שכבר צורפו לכתב התביעה או מסמכים שהשופט והצד השני לא ראו עד עכשיו?
תודה
הכרעת הדין בישראל מתבססת בעיקר על עדויות וראיות. במסגרת הראיות המוגשות לבית המשפט, מוגשים לבית המשפט מסמכים המוכנסים לתיק המוצגים: מסמך או מוצג אחר שאושר להגשה לתיק מקבל מספר סידורי: אם הוא מוצג של התביעה- הוא מקבל סימון "ת" ואם של ההגנה הוא מקבל סימון "נ" (ת1, ת2 כמו נ1, נ2). סדרי הדין ודיני הראיות מסדירים את האופן בו מוגשות ראיות לבית המשפט ועל פיהם מחליט השופט לקבל ראייה או מוצג המסומנים כאמור.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
האם הראיות מסומנות ע"י בית המשפט ואם כן באיזה שלב נעשה הדבר ?
וכיצד מעיינים ברשימת כל הראיות שסומנו טרם דיון ? מה הפרוצדורה ?
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
הראיות מסומנות בעת שאישר בית המשפט את קבלתן לתיק. השבר מופיע בפרוטוקול הדיון. הראיות מצויות בתיק: בעל דין רשאי לעיין בתיק, כפי שרשאי הוא לעיין בפרוטוקולי הדיון ולמצוא שם את הראיות שאושרו להגשה וסומנו.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום.
תבעתי חברה בה עבדתי בבית הדין והם כל הזמן מבקשים דחיות וארכות למתן תשובות לבקשת השופט , השופט כל הזמן מקבל את הבקשות שלהם ומאיים עליהם בהוצאות באם לא יגישו את עמדתם ואז הם מבקשים ארכות ודחיות וכך התביעה שלי נמשכת ונמשכת בלי סוף .
שאלתי מה ניתן לעשות על מנת לעצור את אישורי השופט לבקשות הנתבעת על מנת לסיים את התביעה שלי , הסיפור נשל למעלה משנה והשופט כבר נתן להם 3 דחיות .
האם אין חוק שמגביל את מספר האפשרויות לדחיות .
תודה
בית הדין מוסמך לתת ארכות ודחיות על פי שיקול דעתו. אמנם נכון, שנשיאת בית המשפט העליון (דימ') דורית בייניש, הנחתה את בתי המשפט להימנע ככל הניתן ממתן ארכות ודחיות כאלה- אך הדין לא הפקיע את שיקול הדעת בעניין מהמותב היושב בדין ולא קבע מגבלות מוחלטות על שיקול הדעת הזה. אמנם אתה רשאי לפנות לנציב קבילות השופטים אם אתה סבור שההתנהלות פסולה- אך כל עוד מתנהל הדיון, לא מומלץ "להרגיז" את בית המשפט: ככלות הכל יושבים בדין בני אדם ולא רובוטים: זה מצב מתסכל, אך פרגמטית אין לו פתרון ממשי בשלב זה.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
מלא/י את פרטיך ועורך דין יחזור אליך