שלום רב,
שאלה ,
סבתי נפטרה לא מזמן.
היו לה 2 ילדים , בן ובת.
במשך כל חייה הבן היה זה שסעד את האמא , התגורר לידה , ביקר אותה יום ביומו, דאג לה , וגם כאשר החלה להחלש והגיע לבית אבות ו/או נזקקה לטיפול סיעודי היה הוא שטיפל בכל הניירות , הגיע לבקרה יום יום ולעיתים יותר מפעם אחת בבית האבות , וגם כשזו הייתה כבר במצב סופני מורדמת ומונשמת היה מגיע לשבת לידה.
הבת הגיע לעיתים אך מעט מאוד למרות שלא גרה מאוד רחוק.
במשך התקופה הבן לא יכל היה לצאת לנופשים או לבלות מאחר וכל העת דאגתו הייתה נתונה לאמו שמה תשאר לבד.
צוואה שהותירה ציינה בה חלוקה שווה של הנכסים בין הילדים.
נשאלת השאלה האם במקרים מסוג זה יש מקום לערער על הצוואה שכן הנטל בטיפול באם לא היה שווה ונפל רק על ילד אחד בלית ברירה מאחר והילד האחר לא רצה לשאת בנטל מאי אלו סיבות לא רלוונטיות ומדובר על מעל ל20 שנה.
תודה מראש,
אוסנת.
שלום אסנת, על אף שניתן להבין את תחושתך הקשה באשר לחלוקה השוויונית של העזבון בנסיבות שתארת. לא ניתן לערער על מה שהמצווה רשמה בצוואתה כל עוד נמצא שהצוואה הינה חוקית וכשרה, ויש לכבד את רצונה.
קרן קדרון, עו"ד ומגשרת
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: אמיר לנטון ושות` - משרד עורכי דין 053-9386769
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר