שלום. אני משרת כשנה כתומך לחימה. התפקיד לא כרוך בעבודה פיזית רבה בדרך כלל. מעין תפקיד "פקידותי", יותר עבודה מול מחשב ועם ניירת. אני סובל כבר כשלוש שנים, עוד מכיתה י"א, ממצב רפואי שגורם לי לחולשה בכל הגוף, עד כדי מצב של אפיסת כוחות וכמעט אי יכולת לתפקד לפעמים. בוצעו אינספור בדיקות רפואיות אצל רופאים שונים אך אף אחד מהם לא הצליח להצביע ממה נובעת הבעיה, כל בדיקות הדם תקינות. בעקבות הקושי הרב והסבל שאני חש במהלך השירות, החלטתי שאני מעוניין להשתחרר מצה"ל. כיוון שמבחינה רפואית "נפלתי בין הכיסאות", ניסיתי את מזלי אצל הקב"ן, אך הוא לא השתכנע שאני סובל מבעיה נפשית כלשהי ודעתו היתה שהכיוון הוא דווקא רפואי. מאחר ועד כה הלכתי בכל הדרכים "החוקיות והמקובלות", אני תוהה לגבי מה לעשות בהמשך. האם לשכור את שירותיו של עורך דין? להיות נפקד? להמשיך לרדוף אחר רופאים בתקווה שיאמתו שאני אכן סובל מבעיה רפואית לא ברורה אך דורשת התייחסות (או אולי Chronic Fatigue Syndrome, בעבר כשהייתי אצל ראומטולוג צבאי הוא אמר שאיננו "מכיר" במחלה). ממש עובד עצות.
דני שלום,
לצערי לא אוכל לסייע לך. פורום זה עוסק בזכויות חיילים שנפגעו בשירות ומבקשים הכרה כנכי צה"ל. עליך להפנות שאלתך לעו"ד העוסק בזכויות חיילים בצה"ל
שאלו את מנהל/ת הפורום:
תמר סיון משרד עו"ד
053-9428981
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
יוני שלום, אם עיקר הנזק לרגל הוא מהפגיעה הראשונית, צריך לבקש הכרה. אם הטענה היא שהנכות ברגל שמאל השפיעה על רגל ימין (למשל בגלל הליכה בצליעה שהעמיסה על רגל זו), אז הטענה היא לנכות מוסבת. אפשר גם לה...
המשך תשובה