שאלה שהיא יותר עקרונית מאשר מעשית. אבי, שהיה ניצול שואה ונפטר בן 96 בפברואר האחרון. הוא שילם במשך עשרים שנה לחברת ביטוח. ככל שהזדקן, הפירמידה עלתה מאד, והיה ברור שהביטוח סיעודי נהיה יותר מרכזי. בשנתיים האחרונות הפירמידה הגיעה ל 1300, כאשר בקיץ האחרון, כשהיה כבר בן 95, הקפיצו אותה כמעט כפליים. לאחר מכתבי תלונה שלנו הם ירדו ל 1130. אבי היה מוכר כסעודי בביטוח לאומי כבר משנת 2015, אבל נעזר במטפלת של ביטוח לאומי ולא נזקק עדיין לעובד זר, למרות שאושר לו. בדצמבר האחרון הידרדר מצבו במהירות. החל להיכנס ולצאת מבי"ח. נהיה סיעודי מאד והגשנו מיד תביעה, אבל הוא נפטר, לפני שהספיקה לעבור תקופת ההמתנה. השאלה שלנו היא לגבי עצם גביית פרמיה גבוהה כ"כ מאדם כ"כ מבוגר, שעולה ועולה עם הגיל, למרות שמוכר בביטוח לאומי כסיעודי, ושם מפסיקים לגבות ממנו מגיל 90 ורק נותנים לו שירותים. האם אין כאן קייס ציבורי-חברתי ששווה להילחם עליו. מעבר לעניין התביעה עצמה. שגם לגביה יש עדיין שאלות. בברכה ותודה על ההתייחסות
ניתן להגיש תביעה רטרו ולבקש תגמולים והחזר פרמיות
שאלו את מנהל/ת הפורום:
דניאל שבח משרד עורכי דין
053-6249034
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
כן, בהחלט מגיע לך פיצוי בגין מצבך הסיעודי שנגרם כתוצאה מהמחלה. בוודאי למשך תקופת הטיפולים הקשים של הכימותרפיים. טיפולים אלה מתישים את הגוף ואינם מאפשרים תפקוד יום יומי. הקביעות של ביטוח לאומי יכולים ...
המשך תשובה