פורום יזמות עסקית, משפט עסקי מסחרי וליווי לעסקים
המשפט המסחרי הינו תחום משפטי רחב הנוגע לחיי היום-יום של עסקים וחברות ובממשק שלהם עם ספקים, לקוחות, עובדים, שותפים עסקיים, רשויות המדינה, והיחסים בין שותפים או בעלי המניות בחברה.
הפורום הוקם במטרה לתת מענה משפטי ראשוני בתחומים רבים בחיי איש העסקים והתאגיד העסקי; ייעוץ בעניין התאגדות ואופן רישום לעוסק פטור או מורשה, שותפויות, חברות, עמותות וכיוצ"ב; בדיקות מקדמיות לקראת רכישה או מכירה של עסק, עריכת הסכמי רכישה וליווי בהליך כולו; שאלות בעניין עריכת תקנוני התאגדות ו"גלולות רעל" בתקנוני חברות, הסכמי יסוד, הסכמי יזמות וזכיינות, הסכמי קבלנות, הסכמי שכירות מסחריים, הסכמי שירות, הפצה, השקעות, מימון וגיוס הון.
כמו כן הפורום עוסק בייעוץ ובחינת התנהלות העסק מול דרישות חוק רישוי עסקים, ביקורות ורגולציה נוספת; ייעוץ בעניין הסכמי הלוואות וייצוג מול בנקים וגופים פיננסיים; ייעוץ בעניין עריכת הסכמי ייבוא וייצוא בינלאומי; ליווי ומענה למגוון צרכי התאגיד בענייני עובדים, ספקים ולקוחות;
ייצוג מעסיקים בביה"ד לעבודה והליכים מנהליים מול משרד הכלכלה; עריכה ובחינת הסכמי עבודה עבור מעסיקים ובעלי מקצוע עצמאיים; ליווי וייעוץ משפטי בעסקאות מניבות; הליכי בוררויות וגישורים מסחריים; כינוסי נכסים ופירוק חברות.
פורום יזמות עסקית | ליווי עסקי ינסה לתת מענה לשאלות היזם באשר לפעולות הדרושות לשם הקמתו, ניהולו ופיתוחו של העסק החדש או של תחום פעילות חדש בעסק קיים.
עו"ד גיא הרשקוביץ
053-9428571
עו"ד גיא הרשקוביץ, בעל למעלה מ-18 שנות ניסיון בתחום המשפט המסחרי ודיני החברות, עורך דין בורר ומגשר, מלווה עסקים, יחידים וחברות החל מהיוזמה הראשונית והקמת העסק, עריכת החוזים וההסכמים העסקיים, ייעוץ וליווי שוטף בניהול הפעילות העסקית ועד ייצוג בערכאות המשפטיות במידת הצורך במקרה של סכסוכים עסקיים ומסחריים.
אנחנו כאן כדי להגן עליך ולראות כמה צעדים קדימה. להקדים תרופה למכה, לנצח את הקרב, לפני שבכלל החל.
בפורום זה עו"ד הרשקוביץ יענה על שאלות בנושא יזמות עסקית, משפט עסקי מסחרי וליווי משפטי לעסקים.
|
|
הודעה חדשה
הודעה ללא תוכן
הפיכת עסק של עצמאי לשותפות ועריכת הסם
אסי
3/12/2015 16:44
כניסת שותף חדש לעסק פעיל
עו"ד יגאל מור
11/12/2015 9:04
שלום רב,
שאלת חלוקת האחוזים בינך ובין השותף המיועד הינה שאלה הקשורה בראשיתם של הדברים לפן המסחרי.
עד כמה השותף המיועד נחוץ לך? מהו שווי השותפות ? מהו הערך המוסף שמביא עמו השותף ? מהו צפי גידול ההכנסות לאחר כניסת השותף המיועד ? במילים אחרות – שווי שוק – עד כמה כדאי לך וכדאי לשותף המיועד לשלם/לקבל תמורת חלק בשותפות ?
שותף יכול שיכנס גם ב-10% לשותפות ויכול להיכנס גם ב – 90 אחוזים וכמעט לקנות את השותפות. זוהי שאלה מסחרית של כדאיות כלכלית.
לאחר שאתם תדעו להעריך את שווי השותפות (ואולי בסיוע מנהל חשבונות/רואה חשבון של העסק) ולהגיע להסכמה בדבר ההשקעה המיועדת, חשוב יהיה לערוך הסכם לכניסת שותף בעסק אשר מסדיר את היחסים ביניכם, תפקידו של כל צד, אופן ביצוע ההשקעה(האם הוא משקיע כסף/זמן/ידע ?, אם כן אז כיצד וכמה ? כיצד השותפות תפעל, כיצד יחולקו רווחים, כיצד תירשם השותפות ? כעוסק מורשה - שותפות רשומה – חברה ? חס וחלילה במקרה שלא תסתדרו, כיצד תפורק השותפות וכיוצ"ב שאלות ומנגנונים משפטיים שיתנו פתרון לסוגיות אלו.
לשם הכנת הסכם שותפות ראוי, הצופה את הסיכונים והסיכויים העתידיים ונותן מענה לגביהם, אנו ממליצים כי תפנו למשרד עו"ד הבקיא במשפט עסקי-מסחרי.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
שאלת חלוקת האחוזים בינך ובין השותף המיועד הינה שאלה הקשורה בראשיתם של הדברים לפן המסחרי.
עד כמה השותף המיועד נחוץ לך? מהו שווי השותפות ? מהו הערך המוסף שמביא עמו השותף ? מהו צפי גידול ההכנסות לאחר כניסת השותף המיועד ? במילים אחרות – שווי שוק – עד כמה כדאי לך וכדאי לשותף המיועד לשלם/לקבל תמורת חלק בשותפות ?
שותף יכול שיכנס גם ב-10% לשותפות ויכול להיכנס גם ב – 90 אחוזים וכמעט לקנות את השותפות. זוהי שאלה מסחרית של כדאיות כלכלית.
לאחר שאתם תדעו להעריך את שווי השותפות (ואולי בסיוע מנהל חשבונות/רואה חשבון של העסק) ולהגיע להסכמה בדבר ההשקעה המיועדת, חשוב יהיה לערוך הסכם לכניסת שותף בעסק אשר מסדיר את היחסים ביניכם, תפקידו של כל צד, אופן ביצוע ההשקעה(האם הוא משקיע כסף/זמן/ידע ?, אם כן אז כיצד וכמה ? כיצד השותפות תפעל, כיצד יחולקו רווחים, כיצד תירשם השותפות ? כעוסק מורשה - שותפות רשומה – חברה ? חס וחלילה במקרה שלא תסתדרו, כיצד תפורק השותפות וכיוצ"ב שאלות ומנגנונים משפטיים שיתנו פתרון לסוגיות אלו.
לשם הכנת הסכם שותפות ראוי, הצופה את הסיכונים והסיכויים העתידיים ונותן מענה לגביהם, אנו ממליצים כי תפנו למשרד עו"ד הבקיא במשפט עסקי-מסחרי.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
מכירת בגדים שנרכשו בחו"ל מאתר אי ביי
טל
29/11/2015 6:21
מכירת בגדי מעצבים שנרכשו מחו"ל באמצעות אתר אי. ביי
עו"ד יגאל מור
1/12/2015 14:27
שלום טל,
לא ברור לנו משאלתך באיזו כמות של בגדים מדובר, האם מדובר בכמות לשימוש עצמי ? (שכן ציינת כי קנית אותם לשימושך האישי), או שמא מדובר בכמות מסחרית ?
בהיעדר נתונים מדויקים אנו מעדיפים להציג ולפעול ע"פ הגישה השמרנית ולפיה ייתכן כי ישנה מניעה מבחינת היצרן לצורכי הפצת הסחורה, ועל כן רצוי לפנות ליצרן בבדיקה בעניין, ואף לשם השגת אישורו העקרוני למכירת הכמות הנדרשת. ייתכן כי תנאים אלו אף מופיעים גם באתר איביי.
ככל שהחנות מסכימה לרכוש את הסחורה, אזי עליך לדווח למס הכנסה על הרווח שיצמח לך בגין המכר, ולשם כך טוב תעשי אם תאחזרי את קבלות התשלום לאתר איביי. סביר להניח כי עותק הקבלות מצוי באתר התשלומים ששילמת דרכו, וניתן יהיה לאחזרו לפי אסמכתא כלשהי.
מומלץ לעגן בהסכם המכר עם החנות כי הסחורה נמכרת as is, ללא פגמים הידועים לך, במצבה כפי שנרכשה, מבלי שנעשה בה כל שימוש, וכאשר כל המיסים בגינה שולמו. האחריות בגין פגם במוצר תחול על החנות מיום המכירה והלאה.
אין בתוכן האמור משום תחליף לייעוץ משפטי.
למידע מלא וספציפי מומלץ לפנות לייעוץ משפטי ישירות אצל עורך דין הבקיא במשפט עסקי-מסחרי ולקבל חוו"ד בהתאם לנתוני העניין.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
לא ברור לנו משאלתך באיזו כמות של בגדים מדובר, האם מדובר בכמות לשימוש עצמי ? (שכן ציינת כי קנית אותם לשימושך האישי), או שמא מדובר בכמות מסחרית ?
בהיעדר נתונים מדויקים אנו מעדיפים להציג ולפעול ע"פ הגישה השמרנית ולפיה ייתכן כי ישנה מניעה מבחינת היצרן לצורכי הפצת הסחורה, ועל כן רצוי לפנות ליצרן בבדיקה בעניין, ואף לשם השגת אישורו העקרוני למכירת הכמות הנדרשת. ייתכן כי תנאים אלו אף מופיעים גם באתר איביי.
ככל שהחנות מסכימה לרכוש את הסחורה, אזי עליך לדווח למס הכנסה על הרווח שיצמח לך בגין המכר, ולשם כך טוב תעשי אם תאחזרי את קבלות התשלום לאתר איביי. סביר להניח כי עותק הקבלות מצוי באתר התשלומים ששילמת דרכו, וניתן יהיה לאחזרו לפי אסמכתא כלשהי.
מומלץ לעגן בהסכם המכר עם החנות כי הסחורה נמכרת as is, ללא פגמים הידועים לך, במצבה כפי שנרכשה, מבלי שנעשה בה כל שימוש, וכאשר כל המיסים בגינה שולמו. האחריות בגין פגם במוצר תחול על החנות מיום המכירה והלאה.
אין בתוכן האמור משום תחליף לייעוץ משפטי.
למידע מלא וספציפי מומלץ לפנות לייעוץ משפטי ישירות אצל עורך דין הבקיא במשפט עסקי-מסחרי ולקבל חוו"ד בהתאם לנתוני העניין.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
פתיחת עסק נייד בשטח ציבורי
שירי
24/11/2015 13:27
שלום,
יש לי 2 שאלות בנוגע לפתיחת עסק בשטח ציבורי. מדובר בעסק נייד בעיקרו, כלומר - אין ציוד שנשאר בשטח הציבורי לאחר העבודה בשטח הציבורי. הצורך בשטח הציבורי לעסק הוא עקב היותו שטח תיירותי. הנה כוונתי:
אני רוצה "למכור" את שירותיי, כאשר השירותים ניתנים כשברקע נמצאת המזרקה בכיכר דיזינגוף (שטח ציבורי). השירות אמנם ניתן באופן אישי על ידי - מכירת ברכת יום הולדת מצולמת על רקע המזרקה. כלומר, המזרקה היא חלק אינטגרלי מהשירות.
השאלות שלי הן:
1. האם יכולה להיטען כאן טענה של הפרת זכויות יוצרים מצד יוצר המזרקה? (כאמור, מדובר בשטח ציבורי).
2. האם אני רשאית להשתמש בשטח הציבורי לצורך עסקיי?
וכמובן, האם ייתכנו בעיות משפטיות אחרות במצב האמור לעיל?
תודה מראש!
יש לי 2 שאלות בנוגע לפתיחת עסק בשטח ציבורי. מדובר בעסק נייד בעיקרו, כלומר - אין ציוד שנשאר בשטח הציבורי לאחר העבודה בשטח הציבורי. הצורך בשטח הציבורי לעסק הוא עקב היותו שטח תיירותי. הנה כוונתי:
אני רוצה "למכור" את שירותיי, כאשר השירותים ניתנים כשברקע נמצאת המזרקה בכיכר דיזינגוף (שטח ציבורי). השירות אמנם ניתן באופן אישי על ידי - מכירת ברכת יום הולדת מצולמת על רקע המזרקה. כלומר, המזרקה היא חלק אינטגרלי מהשירות.
השאלות שלי הן:
1. האם יכולה להיטען כאן טענה של הפרת זכויות יוצרים מצד יוצר המזרקה? (כאמור, מדובר בשטח ציבורי).
2. האם אני רשאית להשתמש בשטח הציבורי לצורך עסקיי?
וכמובן, האם ייתכנו בעיות משפטיות אחרות במצב האמור לעיל?
תודה מראש!
פתיחת עסק נייד בשטח ציבורי
עו"ד יגאל מור
27/11/2015 12:19
שלום רב,
לעניין השאלה הראשונה- אף כי איננו סבורים כי במקרה זה קיים חשש מפני תביעה בגין פגיעה בזכויות יוצרים, הרי שהפעולות שתיארת עולים כדי שימוש אגבי ביצירה, המותר לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. ונסביר: סעיפים 18 ו-22 לחוק זכות יוצרים קובעים כי שימוש אגבי מותר אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה.
שימוש אגבי ביצירה הוא הכללתה ביצירת צילום למשל. עוד מתיר סע' 23 לחוק זכות יוצרים העתקה בדרך צילום של יצירה אדריכלית או יצירת פיסול, ובלבד שהיצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי. המזרקה היא יצירה הממוקמת בקביעות במקומה בכיכר דיזינגוף שהינו מקום ציבורי לכל הדעות.
לעניין השאלה השנייה- על פי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 אין אדם רשאי לעשות כבשלו בשטח ציבורי, הגם שמדובר בעסק נייד. הדבר עולה כדי רוכלות, ולפי הגדרת החוק- "עיסוק בקניה, במכירה או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור, שלא בתוך מבנה קבע". סע' 4 לחוק רישוי עסקים מורה כי "עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם כן ברישיון, בהיתר הזמני או בהיתר המזורז, שבידו, מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק". על כן, יש לפנות לעיריית ת"א-יפו על מנת לקבל רישיון או היתר כאמור.
עוד חל על נושא רישוי הרוכלות חוק עזר לת"א-יפו (רוכלות), התשס"א-2001. חוק זה מורה כי לשם עיסוק ברוכלות בתחום ת"א יש לקבל רישיון, ע"י פניה לעירייה בבקשה לרישיון רוכלות. העירייה לא תתיר עיסוק ברוכלות אלא בשוק הכרמל ושוק התקווה, ובמעברים ציבוריים ובקניונים ובמרכזים מסחריים סגורים. ניתן להתייחס אל שטח כיכר דיזנגוף כמעבר ציבורי, לצורך העניין. במקומות אחרים העירייה רשאית להתיר רוכלות לתקופה זמנית וקצובה. עוד קובע חוק העזר הוראות לעניין תוקפו של רישיון הרוכלות, חובת הצגתו בפני מפקח הדורש זאת, חובת שמירת ניקיון בשטח העסק הנייד, איסור להכריז על המוצרים ואו הקמת רעש, ואיסור עיסוק בשעות מסוימות, בימי מנוחה ובימי זיכרון.
עוד חלים על רווחי העסק חובת תשלום מיסים- מס הכנסה ומע"מ.
המידע המוצג לעיל הינו חלקי וכללי, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. למידע מלא וספציפי אנו ממליצים לפנות לעורך דין הבקי במשפט עסקי/מסחרי אשר יוכל להנחותך ולסייע בידייך לפעול ע"פ חוק.
בברכת הצלחה רבה,
מור ושות', משרד עורכי דין
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
לעניין השאלה הראשונה- אף כי איננו סבורים כי במקרה זה קיים חשש מפני תביעה בגין פגיעה בזכויות יוצרים, הרי שהפעולות שתיארת עולים כדי שימוש אגבי ביצירה, המותר לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. ונסביר: סעיפים 18 ו-22 לחוק זכות יוצרים קובעים כי שימוש אגבי מותר אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה.
שימוש אגבי ביצירה הוא הכללתה ביצירת צילום למשל. עוד מתיר סע' 23 לחוק זכות יוצרים העתקה בדרך צילום של יצירה אדריכלית או יצירת פיסול, ובלבד שהיצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי. המזרקה היא יצירה הממוקמת בקביעות במקומה בכיכר דיזינגוף שהינו מקום ציבורי לכל הדעות.
לעניין השאלה השנייה- על פי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 אין אדם רשאי לעשות כבשלו בשטח ציבורי, הגם שמדובר בעסק נייד. הדבר עולה כדי רוכלות, ולפי הגדרת החוק- "עיסוק בקניה, במכירה או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור, שלא בתוך מבנה קבע". סע' 4 לחוק רישוי עסקים מורה כי "עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם כן ברישיון, בהיתר הזמני או בהיתר המזורז, שבידו, מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק". על כן, יש לפנות לעיריית ת"א-יפו על מנת לקבל רישיון או היתר כאמור.
עוד חל על נושא רישוי הרוכלות חוק עזר לת"א-יפו (רוכלות), התשס"א-2001. חוק זה מורה כי לשם עיסוק ברוכלות בתחום ת"א יש לקבל רישיון, ע"י פניה לעירייה בבקשה לרישיון רוכלות. העירייה לא תתיר עיסוק ברוכלות אלא בשוק הכרמל ושוק התקווה, ובמעברים ציבוריים ובקניונים ובמרכזים מסחריים סגורים. ניתן להתייחס אל שטח כיכר דיזנגוף כמעבר ציבורי, לצורך העניין. במקומות אחרים העירייה רשאית להתיר רוכלות לתקופה זמנית וקצובה. עוד קובע חוק העזר הוראות לעניין תוקפו של רישיון הרוכלות, חובת הצגתו בפני מפקח הדורש זאת, חובת שמירת ניקיון בשטח העסק הנייד, איסור להכריז על המוצרים ואו הקמת רעש, ואיסור עיסוק בשעות מסוימות, בימי מנוחה ובימי זיכרון.
עוד חלים על רווחי העסק חובת תשלום מיסים- מס הכנסה ומע"מ.
המידע המוצג לעיל הינו חלקי וכללי, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. למידע מלא וספציפי אנו ממליצים לפנות לעורך דין הבקי במשפט עסקי/מסחרי אשר יוכל להנחותך ולסייע בידייך לפעול ע"פ חוק.
בברכת הצלחה רבה,
מור ושות', משרד עורכי דין
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
זכויות של סוכן מכירות והודעה מוקדמת
ערן
22/11/2015 11:30
הודעה מוקדמת לסוכן - חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק)
עו"ד יגאל מור
26/11/2015 11:35
שלום רב ערן,
בשנת 2012 חל שינוי במצב המשפטי וחוקק חוק סוציאלי הנוטה לטובת 'סוכנים'.
חסרים לנו נתונים מתי בדיוק התחלת לעבוד ע"פ ההסכם שציינת, ולכן נמליץ לך להתייעץ עם עו"ד באופן פרטני תוך תחשיב מועד תחילת עבודתך ומועד תחילת תחולת החוק.
בכל אופן, ככל שעמדת בתנאים הבאים, הינך זכאי לפיצוי בשל סיום החוזה, הגם שאינך עובד מן המניין, וזאת מכוח חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב-2012:
1) תפקידך היה "סוכן מסחרי", שמאתר לקוחות חדשים/קיימים ומקשר ביניהם לבין ספק, לשם רכישת הסחורה המשווקת ע"י הספק. הספק צריך להיות במקרה שלך יצרן מוצרי קוסמטיקה, או בעל זכות להשתמש במוניטין ובסימני המסחר שקשורים למוצרי הקוסמטיקה, ומשווק את הסחורה.
2) ברגע שיסיימו איתך את החוזה, הינך זכאי לפיצוי בשל עבודתך לקישור הספק עם לקוחות חדשים או בשל גידול משמעותי בעסקי הספק עם לקוחות קיימים, ובלבד שאכן היית הגורם היעיל להתקשרויות אלו, וההתקשרויות או הגידול בעסקים מניבים עוד רווחים לספק גם לאחר סיום החוזה.
סכום הפיצויים שמגיע לך הוא 4 שנים X הרווח החודשי הממוצע שלך בעבודה בשלוש שנים האחרונות.
להלן לנוחותך ציטוט מהחוק:
סיום חוזה סוכנות לתקופה בלתי קצובה:
4. (א) צד לחוזה סוכנות לתקופה בלתי קצובה רשאי לסיימו בהודעה מוקדמת לצד האחר בתוך זמן סביר מראש ובכתב, ובלבד שתקופת ההודעה המוקדמת לא תפחת מאלה, לפי העניין:
(1) במהלך ששת החודשים הראשונים מיום תחילת החוזה – שבועיים;
(2) במהלך התקופה שתחילתה בחודש השביעי מיום תחילת החוזה עד תום השנה הראשונה מאותו מועד – חודש;
(3) במהלך השנה השנייה מיום תחילת החוזה – חודשיים;
(4) במהלך השנה השלישית מיום תחילת החוזה – שלושה חודשים;
(5) במהלך השנה הרביעית מיום תחילת החוזה – ארבעה חודשים;
(6) במהלך השנה החמישית מיום תחילת החוזה – חמישה חודשים;
(7) במהלך השנה השישית מיום תחילת החוזה ואילך – שישה חודשים.
(ב) קבעו צדדים לחוזה סוכנות תקופות הודעה מוקדמת ארוכות מאלה הקבועות בסעיף קטן (א), לא תפחת תקופת ההודעה המוקדמת שתחול על סיום החוזה על ידי הספק מתקופת ההודעה המוקדמת שתחול על סיום החוזה על ידי הסוכן המסחרי.
פיצוי בשל סיום חוזה סוכנות 5. (א) הסתיים חוזה סוכנות על ידי אחד הצדדים, יהיה סוכן מסחרי זכאי לפיצוי מהספק בשל התקשרויות של הספק עם לקוחות חדשים או בשל גידול משמעותי בהיקף עסקיו של הספק עם לקוחות קיימים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) חוזה הסוכנות היה בתוקף שנה לפחות;
(2) בתקופת חוזה הסוכנות, הסוכן המסחרי היה הגורם היעיל להתקשרויות או לגידול בהיקף העסקים כאמור;
(3) ההתקשרויות או הגידול בהיקף העסקים כאמור מניבים פירות לספק גם לאחר תום תקופת חוזה הסוכנות.
שמחנו לעזור.
מור ושות' משרד עורכי דין.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
בשנת 2012 חל שינוי במצב המשפטי וחוקק חוק סוציאלי הנוטה לטובת 'סוכנים'.
חסרים לנו נתונים מתי בדיוק התחלת לעבוד ע"פ ההסכם שציינת, ולכן נמליץ לך להתייעץ עם עו"ד באופן פרטני תוך תחשיב מועד תחילת עבודתך ומועד תחילת תחולת החוק.
בכל אופן, ככל שעמדת בתנאים הבאים, הינך זכאי לפיצוי בשל סיום החוזה, הגם שאינך עובד מן המניין, וזאת מכוח חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב-2012:
1) תפקידך היה "סוכן מסחרי", שמאתר לקוחות חדשים/קיימים ומקשר ביניהם לבין ספק, לשם רכישת הסחורה המשווקת ע"י הספק. הספק צריך להיות במקרה שלך יצרן מוצרי קוסמטיקה, או בעל זכות להשתמש במוניטין ובסימני המסחר שקשורים למוצרי הקוסמטיקה, ומשווק את הסחורה.
2) ברגע שיסיימו איתך את החוזה, הינך זכאי לפיצוי בשל עבודתך לקישור הספק עם לקוחות חדשים או בשל גידול משמעותי בעסקי הספק עם לקוחות קיימים, ובלבד שאכן היית הגורם היעיל להתקשרויות אלו, וההתקשרויות או הגידול בעסקים מניבים עוד רווחים לספק גם לאחר סיום החוזה.
סכום הפיצויים שמגיע לך הוא 4 שנים X הרווח החודשי הממוצע שלך בעבודה בשלוש שנים האחרונות.
להלן לנוחותך ציטוט מהחוק:
סיום חוזה סוכנות לתקופה בלתי קצובה:
4. (א) צד לחוזה סוכנות לתקופה בלתי קצובה רשאי לסיימו בהודעה מוקדמת לצד האחר בתוך זמן סביר מראש ובכתב, ובלבד שתקופת ההודעה המוקדמת לא תפחת מאלה, לפי העניין:
(1) במהלך ששת החודשים הראשונים מיום תחילת החוזה – שבועיים;
(2) במהלך התקופה שתחילתה בחודש השביעי מיום תחילת החוזה עד תום השנה הראשונה מאותו מועד – חודש;
(3) במהלך השנה השנייה מיום תחילת החוזה – חודשיים;
(4) במהלך השנה השלישית מיום תחילת החוזה – שלושה חודשים;
(5) במהלך השנה הרביעית מיום תחילת החוזה – ארבעה חודשים;
(6) במהלך השנה החמישית מיום תחילת החוזה – חמישה חודשים;
(7) במהלך השנה השישית מיום תחילת החוזה ואילך – שישה חודשים.
(ב) קבעו צדדים לחוזה סוכנות תקופות הודעה מוקדמת ארוכות מאלה הקבועות בסעיף קטן (א), לא תפחת תקופת ההודעה המוקדמת שתחול על סיום החוזה על ידי הספק מתקופת ההודעה המוקדמת שתחול על סיום החוזה על ידי הסוכן המסחרי.
פיצוי בשל סיום חוזה סוכנות 5. (א) הסתיים חוזה סוכנות על ידי אחד הצדדים, יהיה סוכן מסחרי זכאי לפיצוי מהספק בשל התקשרויות של הספק עם לקוחות חדשים או בשל גידול משמעותי בהיקף עסקיו של הספק עם לקוחות קיימים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) חוזה הסוכנות היה בתוקף שנה לפחות;
(2) בתקופת חוזה הסוכנות, הסוכן המסחרי היה הגורם היעיל להתקשרויות או לגידול בהיקף העסקים כאמור;
(3) ההתקשרויות או הגידול בהיקף העסקים כאמור מניבים פירות לספק גם לאחר תום תקופת חוזה הסוכנות.
שמחנו לעזור.
מור ושות' משרד עורכי דין.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
כמה עולה הסכם עריכת חוזה?
כפיר אוחנה
19/11/2015 19:51
בהמשך למלל של ההודעה
ברצוני לדעת כמה עולה הסכם עריכת חוזה אצלכם
הצעת מחיר ,כפיר
מנהל הפורום: מור ושות׳ חברת עורכי דין ונוטריון 053-9428571
ברצוני לדעת כמה עולה הסכם עריכת חוזה אצלכם
הצעת מחיר ,כפיר
מנהל הפורום: מור ושות׳ חברת עורכי דין ונוטריון 053-9428571
תמחור הסכם
עו"ד יגאל מור
23/11/2015 11:24
שלום רב כפיר,
קשה ולא נכון לתמחר את עלותו של 'הסכם' באמצעות האינטרנט וזאת משני טעמים עיקריים: 1. כללי האתיקה לעורכי דין אוסרים על פרסום/מודעה המלווה במחיר, בנוסף, הדבר עשוי להתפרש כשידול. 2. עסקית/מסחרית - קשה לתמחר הסכם מבלי לפגוש את הלקוח ולהתאים עבורו את "החליפה" המדוייקת, האם מעורב קיום מו"מ ? האם מייצגים צד אחד או את שני הצדדים ? מהו היקף העסקה ? מהו משך הזמן שצפוי להימשך הייצוג וכיוצ"ב.
אנו ממליצים לך ליצור קשר טלפוני / לתאם פגישה ולקבל מענה מדוייק הכולל הצעת מחיר.
הרבה הרבה הצלחה,
מור ושות' משרד עורכי דין
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
קשה ולא נכון לתמחר את עלותו של 'הסכם' באמצעות האינטרנט וזאת משני טעמים עיקריים: 1. כללי האתיקה לעורכי דין אוסרים על פרסום/מודעה המלווה במחיר, בנוסף, הדבר עשוי להתפרש כשידול. 2. עסקית/מסחרית - קשה לתמחר הסכם מבלי לפגוש את הלקוח ולהתאים עבורו את "החליפה" המדוייקת, האם מעורב קיום מו"מ ? האם מייצגים צד אחד או את שני הצדדים ? מהו היקף העסקה ? מהו משך הזמן שצפוי להימשך הייצוג וכיוצ"ב.
אנו ממליצים לך ליצור קשר טלפוני / לתאם פגישה ולקבל מענה מדוייק הכולל הצעת מחיר.
הרבה הרבה הצלחה,
מור ושות' משרד עורכי דין
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
חובות וזכויות במסגרת הסכם זכיינות
אביחיל
15/11/2015 16:29
חובות וזכויות במסגרת הסכם זיכיון
עו"ד יגאל מור
17/11/2015 17:29
החובות והזכויות הקבועות בהסכם זכיינות הן פרי משא ומתן בין הזכיין לבין המזכה. ככל שמדובר בהסכם אחיד שאינו פרי של מו"מ, ועולות לזכיין שאלות ספציפיות בנוגע לעניינים שלא הוסדרו בחוזה, מומלץ לפתור את העניינים טרם חתימת החוזה, וזאת על מנת למנוע חילוקי דעות בשלב מאוחר יותר.
הסכם זיכיון צריך לכלול ולהסדיר לכל הפחות את המנגנונים הבאים: הצדדים ומעמדם, פתיחת החנות, הזיכיון וזכויות השימוש בסימן המסחרי, אופן מתן השרות בחנות. סוג המוצרים ואיכות המזון שיימכר בבית הקפה, המחירים שבהם הזכיין ירכוש את הפריטים וחומרי הגלם, מחוייבות למכירת פריטים במחירי הרשת, שירותים אשר המזכה מחוייב ליתן, מחוייבות המזכה לביצוע פעולות פרסום חנויות הרשת, מחוייבות הזכיין להשתתף בפעולות הפרסום, דיווחים שיועברו לרשת, איסור תחרות ושמירת סודיות, בטחונות והתנאים למימושם, מנגנון לסיום ההסכם, חישוב סכומים המשולמים בפיגור, סנקציות ככל שישנן, תניית שיפוט.
מאחר שלטענתך אין הסדרה של נושא שעות פעילות הסניף בחוזה שלך, הרי שעליך לדון על כך עם המזכה עוד בשלב זה טרם חתימת החוזה, שכן היעדר סעיף בעניין זה משמעו כי העניין פשוט לא הוסדר. על כן, לדעתנו אין זה אומר שהינך רשאי או לא רשאי לפתוח ולסגור כראות עיניך, אלא שהנושא נותר פתוח ללא הסדרה. יש ליתן את הדעת לעניין שעות הפעילות, כמו גם לעניינים אחרים אשר נותרו בלתי מוסדרים בחוזה.
בשל חשיבותו של הסכם שכזה, הצפוי להימשך על פני תקופה הארוכה אנו ממליצים כי תפנה למשרד עורכי דין העוסק בתחום המשפט העסקי-מסחרי, וזאת על מנת שייבחן ההסכם בכללותו וכדי שניתן יהיה להתייחס למקרים נוספים שייתכן ואינם מוסדרים בהסכם הזכיינות.
לידיעתך- עורך דין הוא הגורם היחיד המוסמך לפי הדין לייעץ ולחוות דעה בעניינים משפטיים, כגון בעניינים הקשורים להסכמי זכיינות. בין העניינים המשפטיים כלולה גם סוגיית שעות הפעילות, כמו גם קטגוריות כלליות של הסדרת החובות והזכויות בינך לבין המזכה. הוא שאמרנו- ככל שסוגיות אלו לא יועלו על הכתוב מראש, משמעות הדבר כי הינך חשוף לטענות עתידיות.
בהצלחה רבה,
מור ושות', משרד עורכי דין
ירושלים
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
הסכם זיכיון צריך לכלול ולהסדיר לכל הפחות את המנגנונים הבאים: הצדדים ומעמדם, פתיחת החנות, הזיכיון וזכויות השימוש בסימן המסחרי, אופן מתן השרות בחנות. סוג המוצרים ואיכות המזון שיימכר בבית הקפה, המחירים שבהם הזכיין ירכוש את הפריטים וחומרי הגלם, מחוייבות למכירת פריטים במחירי הרשת, שירותים אשר המזכה מחוייב ליתן, מחוייבות המזכה לביצוע פעולות פרסום חנויות הרשת, מחוייבות הזכיין להשתתף בפעולות הפרסום, דיווחים שיועברו לרשת, איסור תחרות ושמירת סודיות, בטחונות והתנאים למימושם, מנגנון לסיום ההסכם, חישוב סכומים המשולמים בפיגור, סנקציות ככל שישנן, תניית שיפוט.
מאחר שלטענתך אין הסדרה של נושא שעות פעילות הסניף בחוזה שלך, הרי שעליך לדון על כך עם המזכה עוד בשלב זה טרם חתימת החוזה, שכן היעדר סעיף בעניין זה משמעו כי העניין פשוט לא הוסדר. על כן, לדעתנו אין זה אומר שהינך רשאי או לא רשאי לפתוח ולסגור כראות עיניך, אלא שהנושא נותר פתוח ללא הסדרה. יש ליתן את הדעת לעניין שעות הפעילות, כמו גם לעניינים אחרים אשר נותרו בלתי מוסדרים בחוזה.
בשל חשיבותו של הסכם שכזה, הצפוי להימשך על פני תקופה הארוכה אנו ממליצים כי תפנה למשרד עורכי דין העוסק בתחום המשפט העסקי-מסחרי, וזאת על מנת שייבחן ההסכם בכללותו וכדי שניתן יהיה להתייחס למקרים נוספים שייתכן ואינם מוסדרים בהסכם הזכיינות.
לידיעתך- עורך דין הוא הגורם היחיד המוסמך לפי הדין לייעץ ולחוות דעה בעניינים משפטיים, כגון בעניינים הקשורים להסכמי זכיינות. בין העניינים המשפטיים כלולה גם סוגיית שעות הפעילות, כמו גם קטגוריות כלליות של הסדרת החובות והזכויות בינך לבין המזכה. הוא שאמרנו- ככל שסוגיות אלו לא יועלו על הכתוב מראש, משמעות הדבר כי הינך חשוף לטענות עתידיות.
בהצלחה רבה,
מור ושות', משרד עורכי דין
ירושלים
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
בירור על מצב חברה לפני רכישת מניות
דניאל
10/11/2015 16:01
הליכי גילוי מוקדם בעת רכישת מניות של חברה
עו"ד יגאל מור
12/11/2015 8:39
דניאל שלום,
חסרים לנו פרטים מהותיים לגבי אופי החברה שאת מניותיה אתה מבקש לרכוש.
האם מדובר בחברה פרטית/ציבורית. האם מדובר בחברת הזנק (סטארט-אפ) או חברה ותיקה ומבוססת המציגה מחזורי מכירות.
בכל אופן בתשובתנו זו אנו מכוונים באופן כללי להליכי גילוי מוקדמים בעת רכישת מניות בחברה.
באפשרותך לערוך בדיקה עצמאית עובר למגעים עם החברה, וזאת ע"י פניה לרשם החברות. (כבדיקה ראשונית, באפשרותך להפיק נסח חברה מאתר רשם החברות, ובאמצעותו תוכל לברר מה מטרות החברה, מתי נרשמה, מה כתובתה, מתי הגישה דו"ח שנתי אחרון, מיהם הדירקטורים, מה סך ההון הרשום, מה חלוקת הון המניות, מי בעלי המניות, האם קיימות לחברה חובות לתשלום אגרה שנתית, האם קיימים שעבודים על נכסי החברה, ועוד.)
לידיעתך, חוק החברות קובע כי כל אדם רשאי לעיין במסמכי החברה הבאים: מרשם הדירקטורים, מרשם בעלי המניות ופנקס השעבודים.
ככל שהחברה היא חברה שמניותיה נסחרות בבורסה, ביכולתך לברר אודותיה מידע בפרסומי אתר הבורסה (מערכת מאיה) ובאתר הרשות לניירות ערך (מערכת מגנא). המידע הזמין הוא דוחות רבעוניים ושנתיים של החברה, אסיפות, תזכיר/תקנון החברה, פירוט חלוקת מניות, תשקיפי הנפקה, נתונים אודות דירקטורים, נושאי משרה, החזקות בעלי עניין וניירות ערך של החברה.
עוד מומלץ לפנות לחברות המתמחות באיסוף מידע עסקי, כגון דן אנד ברדסטריט / BDI.
ככל שהינך מתקדם לשלבי מו"מ עם החברה, וככל שמדובר בהשקעה ממשית, מומלץ להסתייע בליווי עו"ד שבקיא במשפט מסחרי. יש אף להיעזר בשירותי רואה חשבון, על מנת לבחון את דוחותיה הכספיים של החברה- דוח על המצב הכספי (מאזן), דוחות רווח והפסד, דוחות תזרים מזומנים, דוחות על השינויים בהון העצמי שקרו במהלך השנה האחרונה, ולברר אם החברה דיווחה בפועל לרשויות המס והמע"מ בשלוש השנים אחרונות.
כל כך ראוי שייעשה כחלק מהבדיקות המקדמיות במסגרת המו"מ טרום רכישת המניות. עוד יהיה מומלץ לדרוש התחייבות בכתב שלחברה לא תלויות ועומדות תביעות נגדה ודו"ח על התחייבויות שהחברה לקחה על עצמה.
ככל שלחברה מוצר/פיתוח מורכב, יש לבחון האם החברה רשמה פטנט/מדגם וכיוצ"ב.
לסיכומם של דברים, הליכי גילוי מוקדם הינם הכרחיים על מנת שלא תשים את כספך על קרן הצבי.
אנו בהחלט ממליצים להסתייע בעורך דין הבקי במשפט מסחרי על מנת שיוכל להנחותך ולדרוש מהצד השני את אותם פרטים חיוניים שבשלם נדרש הגילוי ולימוד החברה.
בברכה והצלחה רבה,
מור ושות' משרד עורכי דין
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
חסרים לנו פרטים מהותיים לגבי אופי החברה שאת מניותיה אתה מבקש לרכוש.
האם מדובר בחברה פרטית/ציבורית. האם מדובר בחברת הזנק (סטארט-אפ) או חברה ותיקה ומבוססת המציגה מחזורי מכירות.
בכל אופן בתשובתנו זו אנו מכוונים באופן כללי להליכי גילוי מוקדמים בעת רכישת מניות בחברה.
באפשרותך לערוך בדיקה עצמאית עובר למגעים עם החברה, וזאת ע"י פניה לרשם החברות. (כבדיקה ראשונית, באפשרותך להפיק נסח חברה מאתר רשם החברות, ובאמצעותו תוכל לברר מה מטרות החברה, מתי נרשמה, מה כתובתה, מתי הגישה דו"ח שנתי אחרון, מיהם הדירקטורים, מה סך ההון הרשום, מה חלוקת הון המניות, מי בעלי המניות, האם קיימות לחברה חובות לתשלום אגרה שנתית, האם קיימים שעבודים על נכסי החברה, ועוד.)
לידיעתך, חוק החברות קובע כי כל אדם רשאי לעיין במסמכי החברה הבאים: מרשם הדירקטורים, מרשם בעלי המניות ופנקס השעבודים.
ככל שהחברה היא חברה שמניותיה נסחרות בבורסה, ביכולתך לברר אודותיה מידע בפרסומי אתר הבורסה (מערכת מאיה) ובאתר הרשות לניירות ערך (מערכת מגנא). המידע הזמין הוא דוחות רבעוניים ושנתיים של החברה, אסיפות, תזכיר/תקנון החברה, פירוט חלוקת מניות, תשקיפי הנפקה, נתונים אודות דירקטורים, נושאי משרה, החזקות בעלי עניין וניירות ערך של החברה.
עוד מומלץ לפנות לחברות המתמחות באיסוף מידע עסקי, כגון דן אנד ברדסטריט / BDI.
ככל שהינך מתקדם לשלבי מו"מ עם החברה, וככל שמדובר בהשקעה ממשית, מומלץ להסתייע בליווי עו"ד שבקיא במשפט מסחרי. יש אף להיעזר בשירותי רואה חשבון, על מנת לבחון את דוחותיה הכספיים של החברה- דוח על המצב הכספי (מאזן), דוחות רווח והפסד, דוחות תזרים מזומנים, דוחות על השינויים בהון העצמי שקרו במהלך השנה האחרונה, ולברר אם החברה דיווחה בפועל לרשויות המס והמע"מ בשלוש השנים אחרונות.
כל כך ראוי שייעשה כחלק מהבדיקות המקדמיות במסגרת המו"מ טרום רכישת המניות. עוד יהיה מומלץ לדרוש התחייבות בכתב שלחברה לא תלויות ועומדות תביעות נגדה ודו"ח על התחייבויות שהחברה לקחה על עצמה.
ככל שלחברה מוצר/פיתוח מורכב, יש לבחון האם החברה רשמה פטנט/מדגם וכיוצ"ב.
לסיכומם של דברים, הליכי גילוי מוקדם הינם הכרחיים על מנת שלא תשים את כספך על קרן הצבי.
אנו בהחלט ממליצים להסתייע בעורך דין הבקי במשפט מסחרי על מנת שיוכל להנחותך ולדרוש מהצד השני את אותם פרטים חיוניים שבשלם נדרש הגילוי ולימוד החברה.
בברכה והצלחה רבה,
מור ושות' משרד עורכי דין
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
מה פרק הזמן שלאחריו מאבד הלקוח זכות השבת מוצר?
בעל עסק
3/11/2015 2:54
שלום,
אני בעל חנות לתיקון מוצרי חשמל.
לעיתים קורה שלקוחות מקבלים הצעת מחיר לתיקון מוצר חשמלי ואז הם "חושבים על זה" (על מחיר התיקון אם שווה להם או לא), בנתיים הם שוכחים מהמוצר עצמו עד לידי מצב של נטישת המוצר בחנות על ידי הלקוח.
לעיתים המוצרים ננטשים 3-4 חודשים ואף היו מקרים שהגיעו לשנה-שלוש שנים.
כמה זמן מבחינת החוק עלי להחזיק במוצר התקול עד שאוכל לזרוק את המוצר התקול לפח ללא חשש מצד הלקוח, חשש שאצטרך לדאוג למוצר חדש כ"פיצוי" ללקוח בדמות המוצר שנזרק לפח.
הרי החנות לא משמשת כמאגר זמין של מקום אחסון חינמי למוצרים תקולים של לקוחת.
ואם אשמור כל מוצר חשמלי לנצח אז החנות תתמלא בזבל בדמות מכשירי חשמל מקולקלים..
לכן מהו פרק הזמן המינימלי אשר לאחריו אם מוצר כלשהו ננטש בחנות ללא דרישה להשבה מצד הלקוח אז ניתן להעיף את המוצר ללא חשש פיצויים/תביעות?
אני בעל חנות לתיקון מוצרי חשמל.
לעיתים קורה שלקוחות מקבלים הצעת מחיר לתיקון מוצר חשמלי ואז הם "חושבים על זה" (על מחיר התיקון אם שווה להם או לא), בנתיים הם שוכחים מהמוצר עצמו עד לידי מצב של נטישת המוצר בחנות על ידי הלקוח.
לעיתים המוצרים ננטשים 3-4 חודשים ואף היו מקרים שהגיעו לשנה-שלוש שנים.
כמה זמן מבחינת החוק עלי להחזיק במוצר התקול עד שאוכל לזרוק את המוצר התקול לפח ללא חשש מצד הלקוח, חשש שאצטרך לדאוג למוצר חדש כ"פיצוי" ללקוח בדמות המוצר שנזרק לפח.
הרי החנות לא משמשת כמאגר זמין של מקום אחסון חינמי למוצרים תקולים של לקוחת.
ואם אשמור כל מוצר חשמלי לנצח אז החנות תתמלא בזבל בדמות מכשירי חשמל מקולקלים..
לכן מהו פרק הזמן המינימלי אשר לאחריו אם מוצר כלשהו ננטש בחנות ללא דרישה להשבה מצד הלקוח אז ניתן להעיף את המוצר ללא חשש פיצויים/תביעות?
"שומר חינם" - פרק הזמן בו נדרש לשמור חפץ
עו"ד יגאל מור
11/11/2015 15:29
שאלה מעניינת!
מאחר והינך מתייחס למצב בו אינך אחראי לתיקון המוצר, וכל עוד לא מתקיים בינך לבין הלקוח הסדר אחר הנוגע לשמירת חפצים, במפורש או באופן כללי, אזי לאור ברירת המחדל המשפטית המופיעה בחוק השומרים, הינך נחשב כשומר חינם ("שומר נכס שאין לו בשמירתו טובת הנאה לעצמו").
כל זמן היותך שומר חינם, הינך אחראי לאובדן המוצר או לנזקו, אם אלו נגרמו ברשלנותך. בעל המוצר חייב לשפות אותך על ההוצאות הסבירות שהוצאת עקב השמירה, ואם בעל הנכס לא משפה אותך, זכותך לעכב את המוצר (כל שיש דרישה להחזירו).
אם פנית לבעל המוצר וזה לא קיבל אותו בחזרה, אזי שתי חלופות עומדות בפניך - האחת, פניה לבית משפט לתביעות קטנות למתן הוראות מה לעשות במוצר הוראה שכזאת תפטור אותך מכל אחריות אודות המוצר. האפשרות השניה - לפנות בכתב לבעל החפץ.
החוק לא קובע פרק זמן מינימלי לאחריותך לשמור על המוצר. בכך החוק מניח שאם השמירה מסבה לך נזק, הרי שעליך לפעול בדרכים אותן מציע החוק, והן פניה לבעל המוצר או לבית המשפט כדי להכשיר את סיום השמירה כדין. בכך תסתיים אחריותך, ותהיה מוגן מתביעה נזיקית בגין רשלנות או הפרת חובה חקוקה.
להבא נמליץ כי תסדיר את אופן שמירת החפצים במסמך שמירת חפצים בכתב. למשל, הפקדת החפץ תותר רק לתקופה של שלושה חודשים, ובסופה תינתן התראה בכתב טרם ביעור החפץ וזאת ללא הודעה נוספת.
כדאי שתפנה לעו"ד הבקי במשפט מסחרי על מנת שינסח עבורך מסמך/הסכם שכזה או אף תתלה שילוט במיקום בולט עם הוראות מפורשות ברוח דברים אלו.
בברכה,
מור ושות', משרד עורכי דין
ירושלים
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
מאחר והינך מתייחס למצב בו אינך אחראי לתיקון המוצר, וכל עוד לא מתקיים בינך לבין הלקוח הסדר אחר הנוגע לשמירת חפצים, במפורש או באופן כללי, אזי לאור ברירת המחדל המשפטית המופיעה בחוק השומרים, הינך נחשב כשומר חינם ("שומר נכס שאין לו בשמירתו טובת הנאה לעצמו").
כל זמן היותך שומר חינם, הינך אחראי לאובדן המוצר או לנזקו, אם אלו נגרמו ברשלנותך. בעל המוצר חייב לשפות אותך על ההוצאות הסבירות שהוצאת עקב השמירה, ואם בעל הנכס לא משפה אותך, זכותך לעכב את המוצר (כל שיש דרישה להחזירו).
אם פנית לבעל המוצר וזה לא קיבל אותו בחזרה, אזי שתי חלופות עומדות בפניך - האחת, פניה לבית משפט לתביעות קטנות למתן הוראות מה לעשות במוצר הוראה שכזאת תפטור אותך מכל אחריות אודות המוצר. האפשרות השניה - לפנות בכתב לבעל החפץ.
החוק לא קובע פרק זמן מינימלי לאחריותך לשמור על המוצר. בכך החוק מניח שאם השמירה מסבה לך נזק, הרי שעליך לפעול בדרכים אותן מציע החוק, והן פניה לבעל המוצר או לבית המשפט כדי להכשיר את סיום השמירה כדין. בכך תסתיים אחריותך, ותהיה מוגן מתביעה נזיקית בגין רשלנות או הפרת חובה חקוקה.
להבא נמליץ כי תסדיר את אופן שמירת החפצים במסמך שמירת חפצים בכתב. למשל, הפקדת החפץ תותר רק לתקופה של שלושה חודשים, ובסופה תינתן התראה בכתב טרם ביעור החפץ וזאת ללא הודעה נוספת.
כדאי שתפנה לעו"ד הבקי במשפט מסחרי על מנת שינסח עבורך מסמך/הסכם שכזה או אף תתלה שילוט במיקום בולט עם הוראות מפורשות ברוח דברים אלו.
בברכה,
מור ושות', משרד עורכי דין
ירושלים
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
פיתוח שיווק ומכירה של מוצר קיים ביפן
אבינועם
1/11/2015 15:57
פיתוח ושיווק של מוצר
עו"ד יגאל מור
11/11/2015 15:42
(אנו מצטערים על העיכוב במענה).
ראשית כל בהצלחה,
שנית, (בהיעדר נתונים על המוצר שאתה מפתח אנו כותבים תשובה מאוד כללית, אתה מוזמן ליצור קשר לייעוץ פרטני). לא אמורה להיות בעיה משפטית/חוקית, כל עוד הנך מכלכל את צעדיך נכון ולא מפר חוקים הקשורים בקניין רוחני / עוולות מסחריות / דיני צרכנות וכיוצ"ב:
תידרש למקד את כוונתך לחשש המשפטי שאתה צופה, שכן קיימים אספקטים משפטיים רבים שבהם עשויה להיווצר בעיה משפטית ותכנון נכון מבעוד מועד ימנע בעיה משפטית/חוקית, למשל:
א. מבחינת אחריות נזיקית- רכישת ביטוח אחריות למוצרים פגומים ועמידה בתנאי מכון התקנים הישראלי ככל שנדרשת עמידה בתקן.
ב. מבחינת דיני קניין רוחני- בדיקה כי לא קיים פטנט על המוצר שפיתוחו עשוי להוות הפרה של הפטנט.
ג. דרישות רגולטוריות- תלוי בסוג המוצר, מוצרים מסוימים מחייבים קבלת רישיונות מכירה/הפצה מגורמים שונים (כגון משרד הבריאות / חקלאות / כלכלה. בהיעדר נתונים מדויקים אנו מתקשים להשיב אם בכלל נדרש אישור שכזה).
ד. מבחינת פרסום ומכירה עצמה – חסרים לנו פרטים על אופי המוצר.
אנו ממליצים להתייעץ עם גורם משפטי הבקי במשפטי מסחרי טרם שיווק המוצר.
בהצלחה רבה,
מור ושות', משרד עורכי דין
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
ראשית כל בהצלחה,
שנית, (בהיעדר נתונים על המוצר שאתה מפתח אנו כותבים תשובה מאוד כללית, אתה מוזמן ליצור קשר לייעוץ פרטני). לא אמורה להיות בעיה משפטית/חוקית, כל עוד הנך מכלכל את צעדיך נכון ולא מפר חוקים הקשורים בקניין רוחני / עוולות מסחריות / דיני צרכנות וכיוצ"ב:
תידרש למקד את כוונתך לחשש המשפטי שאתה צופה, שכן קיימים אספקטים משפטיים רבים שבהם עשויה להיווצר בעיה משפטית ותכנון נכון מבעוד מועד ימנע בעיה משפטית/חוקית, למשל:
א. מבחינת אחריות נזיקית- רכישת ביטוח אחריות למוצרים פגומים ועמידה בתנאי מכון התקנים הישראלי ככל שנדרשת עמידה בתקן.
ב. מבחינת דיני קניין רוחני- בדיקה כי לא קיים פטנט על המוצר שפיתוחו עשוי להוות הפרה של הפטנט.
ג. דרישות רגולטוריות- תלוי בסוג המוצר, מוצרים מסוימים מחייבים קבלת רישיונות מכירה/הפצה מגורמים שונים (כגון משרד הבריאות / חקלאות / כלכלה. בהיעדר נתונים מדויקים אנו מתקשים להשיב אם בכלל נדרש אישור שכזה).
ד. מבחינת פרסום ומכירה עצמה – חסרים לנו פרטים על אופי המוצר.
אנו ממליצים להתייעץ עם גורם משפטי הבקי במשפטי מסחרי טרם שיווק המוצר.
בהצלחה רבה,
מור ושות', משרד עורכי דין
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
פיתוח שיתופי פעולה עסקיים עם חברות
רוני
27/10/2015 16:02
פנייה לשיתוף פעולה עם גורמים עסקיים
עו"ד יגאל מור
29/10/2015 16:46
רוני שלום,
שאלתך נוגעת לעניין פרסומי-שיווקי.
מהות פורום זה היא טיפול בסוגיות משפטיות ומענה לשאלות קונקרטיות בתחום המשפט העסקי-מסחרי.
ביכולתנו לסייע בפן המשפטי, ולבחון את דרכי שיתוף הפעולה בהן בחרת מבחינה משפטית. למשל, ביכולתנו לבחון מכתב שבכוונתך לשלוח עבור חברה כלשהי, בחינת אסטרטגיה משפטית, הסכמי שיתוף פעולה וכיוצ"ב.
מעבר לכך, אנו ממליצים כי תפנה ליועץ עסקי המתעסק בפרסום ובשיווק.
מור ושות',
משרד עורכי דין
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
שאלתך נוגעת לעניין פרסומי-שיווקי.
מהות פורום זה היא טיפול בסוגיות משפטיות ומענה לשאלות קונקרטיות בתחום המשפט העסקי-מסחרי.
ביכולתנו לסייע בפן המשפטי, ולבחון את דרכי שיתוף הפעולה בהן בחרת מבחינה משפטית. למשל, ביכולתנו לבחון מכתב שבכוונתך לשלוח עבור חברה כלשהי, בחינת אסטרטגיה משפטית, הסכמי שיתוף פעולה וכיוצ"ב.
מעבר לכך, אנו ממליצים כי תפנה ליועץ עסקי המתעסק בפרסום ובשיווק.
מור ושות',
משרד עורכי דין
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
ייבוא סחורה מחו"ל של מוצרי קוסמטיקה
הדר הילה
22/10/2015 21:15
ייבוא מוצרי קוסמטיקה מחו|ל והפצתם המסחרית באופן פרטי
עו"ד יגאל מור
28/10/2015 12:30
שלום רב הדר,
מפיץ הבלעדי עשוי לתבוע אותך על גרם הפרת חוזה ההפצה הבלעדית בינו לבין היצרן, במידה ועמדת בכל היסודות הקבועים בדין- "מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם (ולענייננו- היצרן) שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי (לענייננו- המפיץ הבלעדי), הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון".
יחד עם זאת, אין הדבר אומר כי בכוחו של המפיץ הבלעדי לאכוף אותך להפסיק להפיץ את המוצר בתחום הפעילות שבו הוענקה לו בלעדיות, שכן זכותו לבלעדיות היא ביחסיו עם היצרן. לעניין זה הוא יוכל לתבוע את היצרן על הפרת חוזה ההפצה הבלעדי.
וכך נאמר בפסיקת ביהמ"ש העליון:
"אין המפיץ הבלעדי יכול למנוע ממפיץ מתחרה להפיץ את מוצרי היצרן, שאותם רכש המתחרה מגורם שאינו היצרן, בתחום שבו הוענקה לו בלעדיות" (עא 2850/99 שמעון בן חמו נ' טנא נוגה בע"מ, ניתן ביום 30.10.00).
יתרה מכך, בתי המשפט רואים בעין חיובית את עיקרון התחרות החופשית וחופש העיסוק, ופועלים על מנת להרחיבה ולצמצם טענות של בלעדיות. כלומר, במסגרת בתי המשפט, טובים סיכוייה של טענת חופש התחרות על פני טענת הבלעדיות. וכך נאמר בפסק דין ע"א 371/89 ליבוביץ נ' א. את י. אליהו בע"מ (18.1.90):
"האינטרס של המפיץ הבלעדי הוא בציפייתו להמשך הקשר עם לקוחותיו. מול אינטרס זה ניצבים ומתמודדים שני אינטרסים נוספים. האינטרס האחד הוא האינטרס הציבורי שבתחרות חופשית; זה הנוסף הוא האינטרס של הפרט בחופש העיסוק. ההתמודדות בין אינטרסים מתנגשים אלה ראויה להתייחסות מפורטת יותר.
קיומה של תחרות חופשית הוא אינטרס ציבורי. שיטתנו החברתית והכלכלית מכירה בערכה של תחרות חופשית (בג"צ 125/57 אניות מיכל ומשא נ' שר האוצר, פ"ד יא 1490, 1501 (1957); בג"צ 311/60 מילר נ' שר התחבורה, פ"ד טו 1989 ,1999, ה' (1961)).
תחרות חופשית עשויה להביא להורדת מחירים, לשיפור איכותו של המוצר ולשיפור השירות אשר ניתן אגב מכירתו. תחרות חופשית עשויה אף לעודד פיתוחו של המשק בדרך של יזמות לגיטימיות לסוגיהן. הישגים אלו, אשר התחרות החופשית עשויה להשיג, אנו מבקשים לעודד.
ביטוי להיותה של התחרות החופשית ערך בשיטתנו ניתן למצוא בחוק ההגבלים העסקיים, התשי"ט-1959. מטרתו של חוק זה היא לאסור על הסדרים כובלים אשר נוגדים את טובת הציבור. אחד השיקולים המרכזיים בבחינת טובתו של הציבור הוא הבטחת קיומה של פעילות כלכלית חופשית. כדברי השופט ד' לוין ב- בג"צ 588/84 ק.ש.ר. סחר אזבסט בע"מ נ' יו"ר המועצה לפיקוח על הגבלים עסקיים ואח', פ"ד מ(1), 29, 38-37 (1986):
"תחרות בריאה וחופשית בין יצרנים מבטיחה לצרכנים את המוצר בעל האיכות הטובה ביותר במחיר הסביר ביותר, המשקף בצורה המדוייקת יותר את הביקוש שלו. כמו-כן, תחרות מהווה תמריץ לייעול, לפיתוח ולחדשנות, דבר שיביא לירידה בהוצאות הייצור ולעליה באיכות המוצר."
השיקול של תחרות חופשית, קיים גם מקום בו מדובר בתחרות פנימית (COMPETITION INTRABRAND) בין מפיצים של מוצר זהה. גם כאן יש בתחרות החופשית כדי לעודד הורדת מחירים ושיפור השירות ללקוח.
חופש העיסוק מוכר בשיטתנו החברתית והמשפטית כאחד מחירויות היסוד הבסיסיות של האדם (בג"צ 1/4 ס.ש. בז'רנו ואח' נ' שר המשטרה ואח', פ"ד ב' 80, 83-82 (1949)). כפי שצויין ב- בג"צ 337/81 מיטרני ואח' נ' שר התחבורה ואח', פ"ד לז(3), 337, 353 (1983), "נקודת המוצא, המקובלת בחברה חופשית היא, כי אדם רשאי לעסוק בכל עבודה או משלוח יד, כל עוד לא נקבעו לגביהם הגבלות או איסורים, ואלו האחרונים אין להטילם ולקיימם אלא לפי הוראתו המפורשת של החוק".
מהי תוצאת ההתמודדות בין ציפייתו של המפיץ הבלעדי לקשר עם לקוחותיו מזה, ובין האינטרס הציבורי שבתחרות חופשית והאינטרס של הייבואן המתחרה לחופש העיסוק מזה? נראה כי בהתמודדות זו ידי האינטרסים של התחרות החופשית ושל חופש העיסוק על העליונה. עצם הפגיעה בציפייתו המסחרית של המפיץ הבלעדי, אין די בה כדי להפוך את התעשרותו של המתחרה לבלתי-צודקת. שיקולים שביסוד התחרות החופשית וחופש העיסוק מובילים למסקנה, כי אף אם קיימת התעשרות של המתחרה על חשבון המפיץ הבלעדי, הרי שאין לומר שהיא "אינה כדין".
לדעתי, אם-כן, עצם הפגיעה בציפיה לקשר מסחרי, אינה הופכת כשלעצמה את ההתעשרות אשר צומחת בגינה לבלתי-צודקת".
תשובתנו זו מציגה את הספקטרום הרחב והאיזון העדין בו בתי המשפט נדרש לאזן ולהכריע.
אנו ממליצים לך לפנות לייעוץ משפטי פרטני.
מור ושות' - משרד עורכי דין
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שכחתי לפתוח תיק במע"מ כעוסק פטור
יוסף פרנקל
19/10/2015 20:02
פתיחת תיק ברשויות המס
עו"ד יגאל מור
27/10/2015 18:14
יוסף שלום,
"עוסק" מוגדר כמי שעסקיו הם במכירת נכסים או במתן שירות.
ככל שהינך עוסק, אף אם הינך זכאי להירשם כעוסק פטור, בין כה הינך חייב להירשם בשלטונות מע"מ.
קיימת סנקציה פלילית לעוסק שלא נרשם, אולם ייתכן כי ניתן יהיה לרפא את זה בדרך כזו או אחרת ע"י הגשת בקשה לקנס פיגורים מופחת. ייתכן כי תידרש לספק נימוק משכנע במיוחד.
בכל מקרה בפנייתך חסרים פרטים מהותיים ובמילא הפורום לא נועד לתשובות פרטניות.
אנו ממליצים כי תבדוק את העניין בדחיפות עם עו"ד המתמחה בתחום דיני מיסים, שכן מדובר בטיפול וייצוג פרטני ומיוחד והגשת בקשה לביטול קנס ו/או כל סנקציה פלילית אחרת לשלטונות המע"מ וככל שחולף הזמן עשוי הדבר לפעול לרעתך.
בברכה,
משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
"עוסק" מוגדר כמי שעסקיו הם במכירת נכסים או במתן שירות.
ככל שהינך עוסק, אף אם הינך זכאי להירשם כעוסק פטור, בין כה הינך חייב להירשם בשלטונות מע"מ.
קיימת סנקציה פלילית לעוסק שלא נרשם, אולם ייתכן כי ניתן יהיה לרפא את זה בדרך כזו או אחרת ע"י הגשת בקשה לקנס פיגורים מופחת. ייתכן כי תידרש לספק נימוק משכנע במיוחד.
בכל מקרה בפנייתך חסרים פרטים מהותיים ובמילא הפורום לא נועד לתשובות פרטניות.
אנו ממליצים כי תבדוק את העניין בדחיפות עם עו"ד המתמחה בתחום דיני מיסים, שכן מדובר בטיפול וייצוג פרטני ומיוחד והגשת בקשה לביטול קנס ו/או כל סנקציה פלילית אחרת לשלטונות המע"מ וככל שחולף הזמן עשוי הדבר לפעול לרעתך.
בברכה,
משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
התאגדות כחברת יחיד ושיקולי כדאיות
טלי
18/10/2015 15:36
שיקולי התאגדות - חברת יחיד או עוסק מורשה
עו"ד יגאל מור
27/10/2015 18:07
טלי שלום רב,
מבחינת חישוב המס, אנו ממליצים לך להיוועץ ביועץ מס או ברואה חשבון.
תשובתנו תתמקד בפן המשפטי של "עוסק מורשה" ושל מיסוי "חברות"-
"עוסק" מוגדר כמי שעסקיו הם במכירת נכסים או במתן שירות.
"עוסק מורשה" הוא עוסק אשר הקים עסק אשר נרשם בשלטונות המע"מ, ומורשה לנהל את עסקו, לקבל תקבולים ותשלומים, להזדכות על תשלומי מע"מ, לשלם משכורות ועוד.
על מנת לפעול כעוסק מורשה, יש להירשם בשלטונות המע"מ, היינו, לדווח על הקמת העסק (למטרות חוקיות) ולפתוח תיק במע"מ. עם רישום העסק, יקבל העוסק תעודת עוסק מורשה ומספר עוסק מורשה.
על עסקה ישולם מע"מ בשיעור הקבוע בחוק, כחלק משולב במחירו של המוצר או השירות.
העוסק (חברה או עוסק מורשה) חייב להוציא לקונה חשבונית עסקה על כל עסקה, גם אם היא פטורה ממס.
מהתשובה לעיל עולה כי "עוסק מורשה" אינו קשור לאופן התאגדות (כחברה, כעמותה או כשותפות למשל), אלא קטגוריית הרשאה לביצוע עסקאות וביצוען בפני שלטונות מס ערך מוסף (גם אם הינך פועלת כיחיד ולא כחברה). השוני לעניין מיסוי ההתאגדות לעומת מיסוי היחיד רלבנטי לעניין מס הכנסה- ככל שברצונך להתאגד כחברה, הרי שהחברה תחוב במס חברות על כל ריווח. אין המשמעות בהכרח כי רווח אשר קם לחברה הוא הרווח שלך כבעלת מניה בחברה. המיסוי של בעל מניות החברה חל כאשר החברה מנפיקה דיבידנד, בלא קשר למס החברות המשולם בין כה על הרווח של החברה. בעת הנפקת הדיבידנד יחוב בעל המניות במס הכנסה על הדיבידנד.
אכן, מדובר במס כפול דו-שלבי- מס על רווח החברה, ומס על הדיבידנד לחוד. מבחינה זו קיים חיסרון מיסויי להתאגדות כחברה אשר מנפיקה דיבידנדים ברגיל. מצד שני, חברה אשר לא מחלקת את רווחיה נהנית ממס חברות אשר הוא נמוך ממס ההכנסה החל על יחיד. ומכל מקום, ניתן לתייג את ההכנסה מהחברה לא כדיבידנד, אלא כמשכורת, אולם אף אז מקבל השכר חב במס.
אנו משערים שזהו נושא מורכב וממליצים להיעזר בשירותי עו"ד הבקי במשפט מסחרי ובשירותי רואה חשבון אשר יוכל לסייע לך בצפי שבו תחוייבי במס, בין אם כעוסק מורשה ובין אם כחברת יחיד ובהתייחס ליתר נתונים הרלבנטיים למצבך (נקודות זיכוי וכיוצ"ב) ולקבל החלטה פרטנית בהתאם.
נשמח לסייע בנושאים נוספים,
משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
מבחינת חישוב המס, אנו ממליצים לך להיוועץ ביועץ מס או ברואה חשבון.
תשובתנו תתמקד בפן המשפטי של "עוסק מורשה" ושל מיסוי "חברות"-
"עוסק" מוגדר כמי שעסקיו הם במכירת נכסים או במתן שירות.
"עוסק מורשה" הוא עוסק אשר הקים עסק אשר נרשם בשלטונות המע"מ, ומורשה לנהל את עסקו, לקבל תקבולים ותשלומים, להזדכות על תשלומי מע"מ, לשלם משכורות ועוד.
על מנת לפעול כעוסק מורשה, יש להירשם בשלטונות המע"מ, היינו, לדווח על הקמת העסק (למטרות חוקיות) ולפתוח תיק במע"מ. עם רישום העסק, יקבל העוסק תעודת עוסק מורשה ומספר עוסק מורשה.
על עסקה ישולם מע"מ בשיעור הקבוע בחוק, כחלק משולב במחירו של המוצר או השירות.
העוסק (חברה או עוסק מורשה) חייב להוציא לקונה חשבונית עסקה על כל עסקה, גם אם היא פטורה ממס.
מהתשובה לעיל עולה כי "עוסק מורשה" אינו קשור לאופן התאגדות (כחברה, כעמותה או כשותפות למשל), אלא קטגוריית הרשאה לביצוע עסקאות וביצוען בפני שלטונות מס ערך מוסף (גם אם הינך פועלת כיחיד ולא כחברה). השוני לעניין מיסוי ההתאגדות לעומת מיסוי היחיד רלבנטי לעניין מס הכנסה- ככל שברצונך להתאגד כחברה, הרי שהחברה תחוב במס חברות על כל ריווח. אין המשמעות בהכרח כי רווח אשר קם לחברה הוא הרווח שלך כבעלת מניה בחברה. המיסוי של בעל מניות החברה חל כאשר החברה מנפיקה דיבידנד, בלא קשר למס החברות המשולם בין כה על הרווח של החברה. בעת הנפקת הדיבידנד יחוב בעל המניות במס הכנסה על הדיבידנד.
אכן, מדובר במס כפול דו-שלבי- מס על רווח החברה, ומס על הדיבידנד לחוד. מבחינה זו קיים חיסרון מיסויי להתאגדות כחברה אשר מנפיקה דיבידנדים ברגיל. מצד שני, חברה אשר לא מחלקת את רווחיה נהנית ממס חברות אשר הוא נמוך ממס ההכנסה החל על יחיד. ומכל מקום, ניתן לתייג את ההכנסה מהחברה לא כדיבידנד, אלא כמשכורת, אולם אף אז מקבל השכר חב במס.
אנו משערים שזהו נושא מורכב וממליצים להיעזר בשירותי עו"ד הבקי במשפט מסחרי ובשירותי רואה חשבון אשר יוכל לסייע לך בצפי שבו תחוייבי במס, בין אם כעוסק מורשה ובין אם כחברת יחיד ובהתייחס ליתר נתונים הרלבנטיים למצבך (נקודות זיכוי וכיוצ"ב) ולקבל החלטה פרטנית בהתאם.
נשמח לסייע בנושאים נוספים,
משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
מכירת חלק מבעלות במסעדה פעילה
עמי
13/10/2015 16:13
הסכם שותפות במסעדה פעילה
עו"ד יגאל מור
15/10/2015 12:37
שלום רב עמי,
לא ברור לנו מפנייתך האם אתה מאוגד כעוסק מורשה או כחברת יחיד.
בכל אופן, המשא ומתן ועריכת ההסכם, רצוי שייעשו על ידי עורך דין הבקי במשפט מסחרי, אשר יוכל לתת מענה לסוגיות המסחריות והמשפטיות הרבות אשר עולות מהסכם שכזה.
בריאות ואחלמה לאשתך.
מור ושות' - משרד עורכי דין
יפו 216, ירושלים
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
לא ברור לנו מפנייתך האם אתה מאוגד כעוסק מורשה או כחברת יחיד.
בכל אופן, המשא ומתן ועריכת ההסכם, רצוי שייעשו על ידי עורך דין הבקי במשפט מסחרי, אשר יוכל לתת מענה לסוגיות המסחריות והמשפטיות הרבות אשר עולות מהסכם שכזה.
בריאות ואחלמה לאשתך.
מור ושות' - משרד עורכי דין
יפו 216, ירושלים
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שיתוף פעולה עסקי עם חברה זרה
גיורא
8/10/2015 16:07
הסכם שיתוף פעולה מסחרי - בינלאומי
עו"ד יגאל מור
14/10/2015 8:23
גיורא שלום,
אנו ממליצים כי שיתוף הפעולה ביניכם יוסדר בהסכם שיתוף פעולה מסחרי, על ההסכם להסדיר את חלוקת התפקידים והאחריות ביניכם לבין החברה הצרפתית. את אופן חלוקת הרווחים בין החברות, מומלץ כי תקבעו תניית שיפוט ייחודית לביהמ"ש המוסמך בישראל ובכפוף לדין הישראלי ועוד מנגנונים נוספים אשר עשויים למנוע מחלוקות בעתיד ו/או דרך יעילה לפתרון המחלוקות.
לשאלתך היכן יש לעגן את ההסכם- לא ידוע לנו אודות חובה שכזו.
כעסק פעיל אין עליכם חובת דיווח אודות שיתוף הפעולה לרשויות המס הישראליות, מלבד החובות הרגילות בעניין תשלומי המיסים החלים בעניין.
נמליץ להסתייע בעורך דין הבקי במשפט מסחרי (בינלאומי) לצורך עריכת ההסכם.
בברכה,
משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
אנו ממליצים כי שיתוף הפעולה ביניכם יוסדר בהסכם שיתוף פעולה מסחרי, על ההסכם להסדיר את חלוקת התפקידים והאחריות ביניכם לבין החברה הצרפתית. את אופן חלוקת הרווחים בין החברות, מומלץ כי תקבעו תניית שיפוט ייחודית לביהמ"ש המוסמך בישראל ובכפוף לדין הישראלי ועוד מנגנונים נוספים אשר עשויים למנוע מחלוקות בעתיד ו/או דרך יעילה לפתרון המחלוקות.
לשאלתך היכן יש לעגן את ההסכם- לא ידוע לנו אודות חובה שכזו.
כעסק פעיל אין עליכם חובת דיווח אודות שיתוף הפעולה לרשויות המס הישראליות, מלבד החובות הרגילות בעניין תשלומי המיסים החלים בעניין.
נמליץ להסתייע בעורך דין הבקי במשפט מסחרי (בינלאומי) לצורך עריכת ההסכם.
בברכה,
משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר