פורום יזמות עסקית, משפט עסקי מסחרי וליווי לעסקים
המשפט המסחרי הינו תחום משפטי רחב הנוגע לחיי היום-יום של עסקים וחברות ובממשק שלהם עם ספקים, לקוחות, עובדים, שותפים עסקיים, רשויות המדינה, והיחסים בין שותפים או בעלי המניות בחברה.
הפורום הוקם במטרה לתת מענה משפטי ראשוני בתחומים רבים בחיי איש העסקים והתאגיד העסקי; ייעוץ בעניין התאגדות ואופן רישום לעוסק פטור או מורשה, שותפויות, חברות, עמותות וכיוצ"ב; בדיקות מקדמיות לקראת רכישה או מכירה של עסק, עריכת הסכמי רכישה וליווי בהליך כולו; שאלות בעניין עריכת תקנוני התאגדות ו"גלולות רעל" בתקנוני חברות, הסכמי יסוד, הסכמי יזמות וזכיינות, הסכמי קבלנות, הסכמי שכירות מסחריים, הסכמי שירות, הפצה, השקעות, מימון וגיוס הון.
כמו כן הפורום עוסק בייעוץ ובחינת התנהלות העסק מול דרישות חוק רישוי עסקים, ביקורות ורגולציה נוספת; ייעוץ בעניין הסכמי הלוואות וייצוג מול בנקים וגופים פיננסיים; ייעוץ בעניין עריכת הסכמי ייבוא וייצוא בינלאומי; ליווי ומענה למגוון צרכי התאגיד בענייני עובדים, ספקים ולקוחות;
ייצוג מעסיקים בביה"ד לעבודה והליכים מנהליים מול משרד הכלכלה; עריכה ובחינת הסכמי עבודה עבור מעסיקים ובעלי מקצוע עצמאיים; ליווי וייעוץ משפטי בעסקאות מניבות; הליכי בוררויות וגישורים מסחריים; כינוסי נכסים ופירוק חברות.
פורום יזמות עסקית | ליווי עסקי ינסה לתת מענה לשאלות היזם באשר לפעולות הדרושות לשם הקמתו, ניהולו ופיתוחו של העסק החדש או של תחום פעילות חדש בעסק קיים.
עו"ד גיא הרשקוביץ
053-9428571
עו"ד גיא הרשקוביץ, בעל למעלה מ-18 שנות ניסיון בתחום המשפט המסחרי ודיני החברות, עורך דין בורר ומגשר, מלווה עסקים, יחידים וחברות החל מהיוזמה הראשונית והקמת העסק, עריכת החוזים וההסכמים העסקיים, ייעוץ וליווי שוטף בניהול הפעילות העסקית ועד ייצוג בערכאות המשפטיות במידת הצורך במקרה של סכסוכים עסקיים ומסחריים.
אנחנו כאן כדי להגן עליך ולראות כמה צעדים קדימה. להקדים תרופה למכה, לנצח את הקרב, לפני שבכלל החל.
בפורום זה עו"ד הרשקוביץ יענה על שאלות בנושא יזמות עסקית, משפט עסקי מסחרי וליווי משפטי לעסקים.
|
|
הודעה חדשה
הודעה ללא תוכן
הקמת עסק לפרסום מסחרי וקבלת אישור על הפרסום
קרן
29/9/2015 14:46
אישור לפרסום עסקים באינדקס אינטרנטי פרסומי
עו"ד יגאל מור
11/10/2015 17:36
קרן שלום,
יש לא מעט הלשכות משפטיות לפרסום ללא הסכמה:
פרסום ללא הסכמה יכול להיחשב כפגיעה במוניטין עסקי, גניבת עין וגרימת נזק כלכלי.
פרסום ללא הסכמה יכול להיחשב כפגיעה בפרטיות, ואף במקרים חריגים כלשון הרע.
פרסום ללא הסכמה יכול להיחשב בנסיבות מסוימות כעשיית עושר ולא במשפט.
עוד זה יכול להיחשב כתחרות בלתי הוגנת או כפגיעה בסימן מסחרי.
האמור מתייחס לנסיבות קיצוניות של טענות אפשריות בכתב תביעה, ולא נכון לכל מקרה. יש להתייחס לתשובתנו כאמצעי זהירות בלבד. על כן, נמליץ ככלל לא לפרסם עסק ללא הסכמתו וידיעתו.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
יש לא מעט הלשכות משפטיות לפרסום ללא הסכמה:
פרסום ללא הסכמה יכול להיחשב כפגיעה במוניטין עסקי, גניבת עין וגרימת נזק כלכלי.
פרסום ללא הסכמה יכול להיחשב כפגיעה בפרטיות, ואף במקרים חריגים כלשון הרע.
פרסום ללא הסכמה יכול להיחשב בנסיבות מסוימות כעשיית עושר ולא במשפט.
עוד זה יכול להיחשב כתחרות בלתי הוגנת או כפגיעה בסימן מסחרי.
האמור מתייחס לנסיבות קיצוניות של טענות אפשריות בכתב תביעה, ולא נכון לכל מקרה. יש להתייחס לתשובתנו כאמצעי זהירות בלבד. על כן, נמליץ ככלל לא לפרסם עסק ללא הסכמתו וידיעתו.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
מודעה בעיתון שבה בית עסק מציע לרכוש מוצר
בני
20/9/2015 22:10
ראיתי היום מודעה בעיתון שבה בית עסק מציע לרכוש מוצר ב X ש"ח. (מחיר זה הינו מזערי לעומת המחיר של המוצר בשוק. אני משער כי הייתה הכוונה שזה המחיר לחודש כפול Y חודשים). בדקתי היטב ולא הופיע שם כי המחיר לחודש או משהו אלא כי זה המחיר נטו.
מה שכן, בסוף המודעה מופיעות 3 אותיות: ט.ל.ח
האם העסק מחויב למכור לי את המוצר במחיר המוטעה שפורסם או בגלל (סליחה) "כיסוי תחת" שרשם ט.ל.ח הוא לא מחויב?
מה שכן, בסוף המודעה מופיעות 3 אותיות: ט.ל.ח
האם העסק מחויב למכור לי את המוצר במחיר המוטעה שפורסם או בגלל (סליחה) "כיסוי תחת" שרשם ט.ל.ח הוא לא מחויב?
טעות לעולם חוזרת - ט.ל.ח
עו"ד יגאל מור
14/10/2015 8:13
בני שלום,
על מנת להשיב לך אודות המצב המשפטי, נבחן את שאלתך בארבעה מישורים:
1) הצעה במודעה בעיתון- האם זו ההצעה הסופית?
כל עוד לא נאמר אחרת ובמפורש, כל הצעת מחיר בעיתון הינה הצעה סופית, להבדיל מהזמנה להציע הצעות (כגון מכרז).
2) איסור הטעיית הצרכן בפרסום במודעת צרכנות.
דיני הגנת הצרכן אוסרים על הטעיית הצרכן בפרסום. כך למשל, סעיפים 2 ו-7 לחוק הגנת הצרכן קובעים איסור על הטעיית הצרכן במחיר המוצר המופיע בפרסומת, וכי המפרסם אחראי בהטעיה. על כן, אם ההצעה המופיעה במודעה היא אכן ההצעה הסופית והמחייבת, לא ניתן לישנות ממנה, כשם שקופאית בסופרמרקט לא יכולה לומר לקונה כי מחיר המוצר הנרכש שונה ממה שמופיע על גבי תווית המחיר על המוצר.
3) ט.ל.ח- טעות לעולם חוזרת?
המונח "ט.ל.ח" הוא חלק בהצעה שבמודעה אשר אינו מהווה מונח משפטי תקף במשפט הישראלי. טעות סופר היא כן מונח משפטי, הקבוע בסע' 16 לחוק החוזים (חלק כללי), אולם הצעה בעיתון אינה חוזה.
הוא שאמרנו- דיני הגנת הצרכן אוסרים על הטעיית הצרכן בפרסומת. דיני הגנת הצרכן אינם מציינים מה קורה כאשר העוסק טועה בתום לב. לשם השלמת חוסר זה, להערכתנו ניתן לרתום את דיני תום הלב החוזיים (סע' 12 לחוק החוזים), אשר תחולתם הורחב בפסיקה לשלל תחומים משפטיים. סע' 10 לחוק הגנת הצרכן אף רומז כך (הסעיף אינו רלבנטי לענייננו, אך מאפשר לעוסק להוכיח כי חלה אי התאמה בהפרש בין מחיר במזומן לבין מחיר באשראי של שירות או נכס, וכי טעות זו נבעה בתום לב והצרכן יכול היה להבחין בה בנסיבות העסקה). מכל מקום, ייתכן כי אינטרס ההסתמכות של הצרכן, ככל שהוא אכן לגיטימי וממשי, יגבר על טעות מצד העוסק, אף אם הטעות נעשתה בתום לב.
בפסיקה ניתן למצוא התייחסות לעניין המונח "ט.ל.ח". בפס"ד אחד התייחס השופט לכך במורת רוח (ת"פ (ראשל"צ) 3596/07 מדינת ישראל נ' הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ (מיום 8.9.08):
"בעניין זה הצביע הנאשם על ראשי התיבות ט.ל.ח (מן הסתם לתיבות "טעות לעולם חוזרת") המצויים בשולי כל עמוד. משמע ידע, הצרכן, כי הפריטים המופיעים בחוברת כפופים לטעויות. משום כך, לשיטתו השיווקית והצרכנית של הנאשם, האחריות מוטלת על הצרכן אשר עליו לדעת כי אין לסמוך על הפרסום.
האומנם? האם רוצה הנאשם לומר לנו כי די בהבל פה או בהבל תיבות זעירות כטל ומטר, כדי להסיר אחריות מעל הנאשמים ולגלגלה על הצרכן? האם זו גישה שיווקית או צרכנית נורמטיבית? אין ממש בטענה זו, ולא זו בלבד שהיא מרוקנת מכל תוכן והגיון שבבסיס החוק ותכליתו, הרי אין בה ממש מבחינה עובדתית. פרסום חוברות מבצע, שהוא פרסום במובן המלא של המילה, לא יכול לדור בכפיפה אחת עם פרסום לא אחראי המטיל אחריות על הצרכן ולא על המפרסם. שהרי מהות הפרסום היא האמינות שבו. וההיפך מה נפקא מינה, מה תכלית ומה תועלת לפרסום אם מלכתחילה ומראש מודיע המפרסם לצרכן, "אל לך להסתמך על הפרסום"?! ......... נראה לי שראוי להבהיר אחת ולתמיד כי נוהג זה פסול הוא ואין בו ממש מבחינה משפטית ככל שבהגנת הצרכן עסקינן. אין במעשה זה כדי לגלגל אחריות על הצרכן, אותה אחריות כפי שהיא מוטלת על הסוחר, המוכר, ה"עוסק" בלשון החוק. אני סבור שמוטב היה להם למפרסמים לסלק מפרסומיהם כיתוב זה ודומיו. הכלל חייב שיהיה על הפרסום להיות אמין ואם לא כך, הרי מי שהטעה בפרסום ישא בתוצאות ולא הצרכן. ".
4) ייתכן כי מחיר המוצר מפוקח ע"י מנגנוני רגולציה כגון חוק פיקוח על מצרכים ושירותים.
שמחנו לענות על שאלתך. משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
על מנת להשיב לך אודות המצב המשפטי, נבחן את שאלתך בארבעה מישורים:
1) הצעה במודעה בעיתון- האם זו ההצעה הסופית?
כל עוד לא נאמר אחרת ובמפורש, כל הצעת מחיר בעיתון הינה הצעה סופית, להבדיל מהזמנה להציע הצעות (כגון מכרז).
2) איסור הטעיית הצרכן בפרסום במודעת צרכנות.
דיני הגנת הצרכן אוסרים על הטעיית הצרכן בפרסום. כך למשל, סעיפים 2 ו-7 לחוק הגנת הצרכן קובעים איסור על הטעיית הצרכן במחיר המוצר המופיע בפרסומת, וכי המפרסם אחראי בהטעיה. על כן, אם ההצעה המופיעה במודעה היא אכן ההצעה הסופית והמחייבת, לא ניתן לישנות ממנה, כשם שקופאית בסופרמרקט לא יכולה לומר לקונה כי מחיר המוצר הנרכש שונה ממה שמופיע על גבי תווית המחיר על המוצר.
3) ט.ל.ח- טעות לעולם חוזרת?
המונח "ט.ל.ח" הוא חלק בהצעה שבמודעה אשר אינו מהווה מונח משפטי תקף במשפט הישראלי. טעות סופר היא כן מונח משפטי, הקבוע בסע' 16 לחוק החוזים (חלק כללי), אולם הצעה בעיתון אינה חוזה.
הוא שאמרנו- דיני הגנת הצרכן אוסרים על הטעיית הצרכן בפרסומת. דיני הגנת הצרכן אינם מציינים מה קורה כאשר העוסק טועה בתום לב. לשם השלמת חוסר זה, להערכתנו ניתן לרתום את דיני תום הלב החוזיים (סע' 12 לחוק החוזים), אשר תחולתם הורחב בפסיקה לשלל תחומים משפטיים. סע' 10 לחוק הגנת הצרכן אף רומז כך (הסעיף אינו רלבנטי לענייננו, אך מאפשר לעוסק להוכיח כי חלה אי התאמה בהפרש בין מחיר במזומן לבין מחיר באשראי של שירות או נכס, וכי טעות זו נבעה בתום לב והצרכן יכול היה להבחין בה בנסיבות העסקה). מכל מקום, ייתכן כי אינטרס ההסתמכות של הצרכן, ככל שהוא אכן לגיטימי וממשי, יגבר על טעות מצד העוסק, אף אם הטעות נעשתה בתום לב.
בפסיקה ניתן למצוא התייחסות לעניין המונח "ט.ל.ח". בפס"ד אחד התייחס השופט לכך במורת רוח (ת"פ (ראשל"צ) 3596/07 מדינת ישראל נ' הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ (מיום 8.9.08):
"בעניין זה הצביע הנאשם על ראשי התיבות ט.ל.ח (מן הסתם לתיבות "טעות לעולם חוזרת") המצויים בשולי כל עמוד. משמע ידע, הצרכן, כי הפריטים המופיעים בחוברת כפופים לטעויות. משום כך, לשיטתו השיווקית והצרכנית של הנאשם, האחריות מוטלת על הצרכן אשר עליו לדעת כי אין לסמוך על הפרסום.
האומנם? האם רוצה הנאשם לומר לנו כי די בהבל פה או בהבל תיבות זעירות כטל ומטר, כדי להסיר אחריות מעל הנאשמים ולגלגלה על הצרכן? האם זו גישה שיווקית או צרכנית נורמטיבית? אין ממש בטענה זו, ולא זו בלבד שהיא מרוקנת מכל תוכן והגיון שבבסיס החוק ותכליתו, הרי אין בה ממש מבחינה עובדתית. פרסום חוברות מבצע, שהוא פרסום במובן המלא של המילה, לא יכול לדור בכפיפה אחת עם פרסום לא אחראי המטיל אחריות על הצרכן ולא על המפרסם. שהרי מהות הפרסום היא האמינות שבו. וההיפך מה נפקא מינה, מה תכלית ומה תועלת לפרסום אם מלכתחילה ומראש מודיע המפרסם לצרכן, "אל לך להסתמך על הפרסום"?! ......... נראה לי שראוי להבהיר אחת ולתמיד כי נוהג זה פסול הוא ואין בו ממש מבחינה משפטית ככל שבהגנת הצרכן עסקינן. אין במעשה זה כדי לגלגל אחריות על הצרכן, אותה אחריות כפי שהיא מוטלת על הסוחר, המוכר, ה"עוסק" בלשון החוק. אני סבור שמוטב היה להם למפרסמים לסלק מפרסומיהם כיתוב זה ודומיו. הכלל חייב שיהיה על הפרסום להיות אמין ואם לא כך, הרי מי שהטעה בפרסום ישא בתוצאות ולא הצרכן. ".
4) ייתכן כי מחיר המוצר מפוקח ע"י מנגנוני רגולציה כגון חוק פיקוח על מצרכים ושירותים.
שמחנו לענות על שאלתך. משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
התנייה בחוזה שותפות למניעת תחרות
דרור
16/9/2015 14:38
חוקיות תניית איסור תחרות בין שני שותפים בת ארבע שנים
עו"ד יגאל מור
7/10/2015 14:35
דרור שלום רב,
על פניו נדמה כי תקופה של 4 שנים היא תקופה חריגה ובלתי סבירה להגבלת תחרות. אולם, לשם מענה על שאלתך, יש לבחון מספר קריטריונים נוספים כגון הנושאים הבאים:
על מה נועדה להגן תניית הגבלת התחרות? האם היא נועדה להגן למשל על זכויות קנייניות כגון סודות מסחריים, או שהיא נמצאת בהסכם "ליתר ביטחון בלבד"? האם קיימים לשותפות סודות מסחריים יוצאי דופן, כך ש4 שנים היא תקופה הגיונית וסבירה על מנת לשמור על הסודות המסחריים באמצעות תניית אי תחרות? האם הטכנולוגיה המתפתחת מאפשרת הנדסה חוזרת של הנוסחה בקלות תוך שנה למשל, כך שתקופה של 4 שנים להגבלת תחרות היא בלתי פרופורציונלית לקצב התקדמות הטכנולוגיה?
עוד יש לבחון האם בין הצדדים להסכם יש כוח כלכלי שווה, כך שהתניה לא הוגנת או מנצלת כוח לצורך לא לגיטימי ו/או בלתי ענייני ובלתי הוגן. ככל שקיים מאזן כוחות שוויוני בין הצדדים להסכם, כך ניטה להתאים אמות מידה מקלות לשאלת סבירות תקופת הגבלת התחרות.
להשלמת התמונה, נבקש להפנותך לאמור בפסק-דין ה"פ (ת"א) 1173/07 יניב פרטוש תמיר נ' שי עשהאל (ניתן בנבו, פורסם ביום 18.12.08):
במשפט הפרטי נבחנת תניית אי התחרות במסגרת "תקנת הציבור" שבסעיף 30 לחוק החוזים חלק כללי. במסגרת זו ניתן לאזן בין זכות היסוד לחופש העיסוק לבין חירות ההתקשרות. בע"א 3156/98 בן ישי נ' וינגרטן, פ"ד נה (1) 939, (להלן: "עניין בן ישי"), עמד כב' השופט א' ריבלין על האיזון שיש לערוך במסגרת זו (עמ' 952 לפסק הדין, החל מפסקה 11 לפסק דינו):
"... סבירות ההגבלה נבחנת לאורם של ערכים אחרים המתחרים בזכות לחופש העיסוק. היא נמדדת על-פי טיבה של ההגבלה בהתחשב בהיקפה וגם בטיב הקשר החוזי שבין הצדדים. "המבחנים הם בעיקר לאור אופי ההגבלה, היקפה, הזכויות הקנייניות עליהן היא באה להגן, תחום וזמן תחולתה, אם נועדה ההגבלה להגן על סודות מקצועיים או מסחריים אשר נרכשו עקב היחסים המשותפים בין בעלי-הדין, וכדומה שיקולים העשויים ללמד אם בנסיבות המקרה המסויים עשוי צד אחד להפיק הנאה יתירה מבלי שיהיה זכאי לכך מבחינת היחסים החוזיים שביניהם מבחינה כוללת" (ע"א 365/74 "טרומאסבסט" חברה להרכבת לבנים טרומיים בע"מ נ' זכאי [14], בעמ' 797)."
אשר על כן, נמליץ לך להסתייע בעו"ד לייעוץ משפטי אשר הולם את המקרה הקונקרטי שלכם.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
על פניו נדמה כי תקופה של 4 שנים היא תקופה חריגה ובלתי סבירה להגבלת תחרות. אולם, לשם מענה על שאלתך, יש לבחון מספר קריטריונים נוספים כגון הנושאים הבאים:
על מה נועדה להגן תניית הגבלת התחרות? האם היא נועדה להגן למשל על זכויות קנייניות כגון סודות מסחריים, או שהיא נמצאת בהסכם "ליתר ביטחון בלבד"? האם קיימים לשותפות סודות מסחריים יוצאי דופן, כך ש4 שנים היא תקופה הגיונית וסבירה על מנת לשמור על הסודות המסחריים באמצעות תניית אי תחרות? האם הטכנולוגיה המתפתחת מאפשרת הנדסה חוזרת של הנוסחה בקלות תוך שנה למשל, כך שתקופה של 4 שנים להגבלת תחרות היא בלתי פרופורציונלית לקצב התקדמות הטכנולוגיה?
עוד יש לבחון האם בין הצדדים להסכם יש כוח כלכלי שווה, כך שהתניה לא הוגנת או מנצלת כוח לצורך לא לגיטימי ו/או בלתי ענייני ובלתי הוגן. ככל שקיים מאזן כוחות שוויוני בין הצדדים להסכם, כך ניטה להתאים אמות מידה מקלות לשאלת סבירות תקופת הגבלת התחרות.
להשלמת התמונה, נבקש להפנותך לאמור בפסק-דין ה"פ (ת"א) 1173/07 יניב פרטוש תמיר נ' שי עשהאל (ניתן בנבו, פורסם ביום 18.12.08):
במשפט הפרטי נבחנת תניית אי התחרות במסגרת "תקנת הציבור" שבסעיף 30 לחוק החוזים חלק כללי. במסגרת זו ניתן לאזן בין זכות היסוד לחופש העיסוק לבין חירות ההתקשרות. בע"א 3156/98 בן ישי נ' וינגרטן, פ"ד נה (1) 939, (להלן: "עניין בן ישי"), עמד כב' השופט א' ריבלין על האיזון שיש לערוך במסגרת זו (עמ' 952 לפסק הדין, החל מפסקה 11 לפסק דינו):
"... סבירות ההגבלה נבחנת לאורם של ערכים אחרים המתחרים בזכות לחופש העיסוק. היא נמדדת על-פי טיבה של ההגבלה בהתחשב בהיקפה וגם בטיב הקשר החוזי שבין הצדדים. "המבחנים הם בעיקר לאור אופי ההגבלה, היקפה, הזכויות הקנייניות עליהן היא באה להגן, תחום וזמן תחולתה, אם נועדה ההגבלה להגן על סודות מקצועיים או מסחריים אשר נרכשו עקב היחסים המשותפים בין בעלי-הדין, וכדומה שיקולים העשויים ללמד אם בנסיבות המקרה המסויים עשוי צד אחד להפיק הנאה יתירה מבלי שיהיה זכאי לכך מבחינת היחסים החוזיים שביניהם מבחינה כוללת" (ע"א 365/74 "טרומאסבסט" חברה להרכבת לבנים טרומיים בע"מ נ' זכאי [14], בעמ' 797)."
אשר על כן, נמליץ לך להסתייע בעו"ד לייעוץ משפטי אשר הולם את המקרה הקונקרטי שלכם.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
הקמת מרכז טלמרקטינג בעסק פרטי
אהוד
8/9/2015 15:36
שלום רב,
בכוונתי להקים מרכז טלמיטינג/טלמרקטינג בעסק שלי, על מנת להגדיל מכירות.
מקריאת חוק הספאם באתרי המועצה לצרכנות וגם מתשובות שנתנו כאן, עולה כי החוק אינו חל על שיחות טלפון מסוג זה ללקוחות (האם יש הבחנה בין שיחה ללקוח עסקי/פרטי?).
מאידך גיסא, קראתי ברחבי האינטרנט שבית המשפט לתביעות קטנות הטיל קנס בגין פעולה זו על חברת פלאפון (ת"ק 31140-10-14)
אשמח למורה נבוכים בעניין.
תודה וחג שמח
בכוונתי להקים מרכז טלמיטינג/טלמרקטינג בעסק שלי, על מנת להגדיל מכירות.
מקריאת חוק הספאם באתרי המועצה לצרכנות וגם מתשובות שנתנו כאן, עולה כי החוק אינו חל על שיחות טלפון מסוג זה ללקוחות (האם יש הבחנה בין שיחה ללקוח עסקי/פרטי?).
מאידך גיסא, קראתי ברחבי האינטרנט שבית המשפט לתביעות קטנות הטיל קנס בגין פעולה זו על חברת פלאפון (ת"ק 31140-10-14)
אשמח למורה נבוכים בעניין.
תודה וחג שמח
קבלת אישור לסיווג כ"מפעל תעשייתי"
ינאי
6/9/2015 16:43
סיווג מפעל תעשייתי
עו"ד יגאל מור
9/10/2015 9:05
שלום ינאי,
באשר לתנאים בהם יש לעמוד כדי להיחשב כמפעל תעשייתי, נפנה אותך לחוק להגדרת "מפעל תעשייתי" בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, שקובע כדלקמן:
"מפעל תעשייתי" – מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית, למעט כל אחד מאלה: מכרה, מפעל אחר להפקת מחצבים, מפעל לחיפוש או להפקה של נפט ..., ומפעל חקלאי מאושר כהגדרתו בסעיף 4 לחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980; בהגדרה זו, "פעילות ייצורית" – לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, מחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ, ובלבד שניתן על כך אישור מאת ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי, ..., ולרבות פעילות אחרת שקבעו השרים, אך למעט הפעילויות האלה:
(1) אריזה;
(2) בניה;
(3) מסחר;
(4) תחבורה;
(5) החסנה;
(6) מתן שירותי תקשורת;
(7) מתן שירותים סניטריים;
(8) מתן שירותים אישיים;
(9) פעילות אחרת שקבעו השרים;
"עיקר פעילות – פעילות ייצורית"= לפיכך עיקר פעילות המפעל צריכה להיות פעילות ייצורית ושלא תיכנס תחת הסייגים שבגוף הסעיף או הפעילויות המוזכרות בס' 1-9.
על מנת לייעץ באופן מדויק מהן הדרישות שבהן עליכם לעמוד חשוב לדעת מהו תחום העיסוק של המפעל (מהי הפעילות הייצורית ? תוכנה?, אנרגיה מתחדשת?, מהו הייצור התעשייתי ? וזאת משום שייתכן כי נדרשים אישורים מאת רגולטורים נוספים.) מהו נפח הייצור מסך הפעילות העסקית של התאגיד? וכיוצ"ב.
בשלב זה נמליץ לך לפנות לייעוץ משפטי קונקרטי.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
באשר לתנאים בהם יש לעמוד כדי להיחשב כמפעל תעשייתי, נפנה אותך לחוק להגדרת "מפעל תעשייתי" בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, שקובע כדלקמן:
"מפעל תעשייתי" – מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית, למעט כל אחד מאלה: מכרה, מפעל אחר להפקת מחצבים, מפעל לחיפוש או להפקה של נפט ..., ומפעל חקלאי מאושר כהגדרתו בסעיף 4 לחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980; בהגדרה זו, "פעילות ייצורית" – לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, מחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ, ובלבד שניתן על כך אישור מאת ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי, ..., ולרבות פעילות אחרת שקבעו השרים, אך למעט הפעילויות האלה:
(1) אריזה;
(2) בניה;
(3) מסחר;
(4) תחבורה;
(5) החסנה;
(6) מתן שירותי תקשורת;
(7) מתן שירותים סניטריים;
(8) מתן שירותים אישיים;
(9) פעילות אחרת שקבעו השרים;
"עיקר פעילות – פעילות ייצורית"= לפיכך עיקר פעילות המפעל צריכה להיות פעילות ייצורית ושלא תיכנס תחת הסייגים שבגוף הסעיף או הפעילויות המוזכרות בס' 1-9.
על מנת לייעץ באופן מדויק מהן הדרישות שבהן עליכם לעמוד חשוב לדעת מהו תחום העיסוק של המפעל (מהי הפעילות הייצורית ? תוכנה?, אנרגיה מתחדשת?, מהו הייצור התעשייתי ? וזאת משום שייתכן כי נדרשים אישורים מאת רגולטורים נוספים.) מהו נפח הייצור מסך הפעילות העסקית של התאגיד? וכיוצ"ב.
בשלב זה נמליץ לך לפנות לייעוץ משפטי קונקרטי.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
מכירה לבודדים של מוצרים דרך האינטרנט
דבורה
6/9/2015 8:45
מכירת מוצרים לבודדים דרך האינטרנט
עו"ד יגאל מור
8/9/2015 17:56
דבורה שלום,
ככל שמדובר בהפצה בכמות מסחרית כדאי יהיה לפעול מול היצרן לצורך הסכם הפצה או הסכם ולפיו את מוכרת כסוכנת מאת היצרן, פעולה שלא כמור עשויה להוביל לשלל תביעות בעילות שונות ובכלל זה, פגיעה בזכות יוצרים, פגיעה במוניטין, עשיית עושר ולא במשפט, גרם הפרת חוזה, "גניבת עין", גזל, הפרת פטנט וכו'.
ייתכן כי ליבואן יש ספק בעל רישיון הפצה בלעדי, ורצוי להתקשר עם היצרן לשם בירור העניין.
לסיכום, רצוי לפעול באופן מסודר, להתקשר עם היצרן חוזית ולפעול עמו בשיתוף פעולה כלכלי אשר עשוי להניב לכל הצדדים.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
ככל שמדובר בהפצה בכמות מסחרית כדאי יהיה לפעול מול היצרן לצורך הסכם הפצה או הסכם ולפיו את מוכרת כסוכנת מאת היצרן, פעולה שלא כמור עשויה להוביל לשלל תביעות בעילות שונות ובכלל זה, פגיעה בזכות יוצרים, פגיעה במוניטין, עשיית עושר ולא במשפט, גרם הפרת חוזה, "גניבת עין", גזל, הפרת פטנט וכו'.
ייתכן כי ליבואן יש ספק בעל רישיון הפצה בלעדי, ורצוי להתקשר עם היצרן לשם בירור העניין.
לסיכום, רצוי לפעול באופן מסודר, להתקשר עם היצרן חוזית ולפעול עמו בשיתוף פעולה כלכלי אשר עשוי להניב לכל הצדדים.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
פרסום עסק באמצעות שלט על חלון ביתי
דור
25/8/2015 12:49
פרסום עסק באמצעות שילוט ע"ג חלון הבית
עו"ד יגאל מור
3/9/2015 16:52
שלום דור,
תשובתנו תורכב מכמה נדבכים והמלצות. נתחיל:
ראשית, האם אתה שוכר בבית באבן גבירול? אם כן, בדוק בחוזה השכירות אם בעל הבית שלך הגביל אותך מפרסומים על גבי הבתים. ישנם בעלי דירות שלא יאהבו את זה, וישנם כאלה שאף שמרו לעצמם בהסכם השכירות, את הזכות לפרסום ע"ג החזית, כך שגם אם תקבל אישור לפרסום כזה, בעל הבית עשוי לראות בכך כבעיה. רצוי להשיג את הסכמתו בכל מקרה, כי רוב הסיכויים שלא נאמר דבר על נושא השלט בחוזה השכירות שלך.
שנית, פרסום בעיריית תל אביב מוסדר ברישיון לשילוט לפי חוק עזר לתל-אביב-יפו (שילוט), התשנ"ג-1992. חוק עזר זה קובע שלשם הצבת שילוט על החלון, עליך לקבל רישיון לכך מאת מחלקת הרישוי הרלבנטית בעירייה, וכן לשלם אגרה בהתאם לגודל השילוט.
עניין זה מצריך בירור ופרטים נוספים. הינך מוזמן לעיין באתר עיריית ת"א-יפו.
שלישית, יש לבחון האם השלט שאתה מעוניין להציב טעון היתר בנייה. לפעמים שלטים שמהווים התקן קבוע מצריכים היתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה. יש אף פסק דין של בית-משפט שלום בבית-שאן שקבע כי שלט שחובר דרך קבע למקרקעין מצריך הוצאת היתר. באותו פסק דין עסקו בשלט מתכת שהיה מחובר לקרקע באופן קבוע. הנה מראה המקום של פסק הדין- תו"ב (בית-שאן) 10738-02-12 ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים נ' שלמה שאלתיאל (פורסם באתר נבו, 30.10.13).
רביעית, מה צפוי להתפרסם ? האם הוא עלול להכיל תוכן שעלול לפגוע באוכלוסייה כלשהי?
אנו רואים ולמדים, כי הצבת שלט מצריכה בירורים רבים, והדין אינו מתיר הצבת שלט כך סתם.
הדבר אינו מורכב מאוד ובהחלט אפשרי, ברם יש לפעול על פי הפרוצדורה הנדרשת ובכך להימנע מקנסות והפרת חוק.
מומלץ לפנות לייעוץ משפטי ספציפי.
שמחנו לעזור, ושיהיה בהצלחה לעסק שלך!
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
תשובתנו תורכב מכמה נדבכים והמלצות. נתחיל:
ראשית, האם אתה שוכר בבית באבן גבירול? אם כן, בדוק בחוזה השכירות אם בעל הבית שלך הגביל אותך מפרסומים על גבי הבתים. ישנם בעלי דירות שלא יאהבו את זה, וישנם כאלה שאף שמרו לעצמם בהסכם השכירות, את הזכות לפרסום ע"ג החזית, כך שגם אם תקבל אישור לפרסום כזה, בעל הבית עשוי לראות בכך כבעיה. רצוי להשיג את הסכמתו בכל מקרה, כי רוב הסיכויים שלא נאמר דבר על נושא השלט בחוזה השכירות שלך.
שנית, פרסום בעיריית תל אביב מוסדר ברישיון לשילוט לפי חוק עזר לתל-אביב-יפו (שילוט), התשנ"ג-1992. חוק עזר זה קובע שלשם הצבת שילוט על החלון, עליך לקבל רישיון לכך מאת מחלקת הרישוי הרלבנטית בעירייה, וכן לשלם אגרה בהתאם לגודל השילוט.
עניין זה מצריך בירור ופרטים נוספים. הינך מוזמן לעיין באתר עיריית ת"א-יפו.
שלישית, יש לבחון האם השלט שאתה מעוניין להציב טעון היתר בנייה. לפעמים שלטים שמהווים התקן קבוע מצריכים היתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה. יש אף פסק דין של בית-משפט שלום בבית-שאן שקבע כי שלט שחובר דרך קבע למקרקעין מצריך הוצאת היתר. באותו פסק דין עסקו בשלט מתכת שהיה מחובר לקרקע באופן קבוע. הנה מראה המקום של פסק הדין- תו"ב (בית-שאן) 10738-02-12 ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים נ' שלמה שאלתיאל (פורסם באתר נבו, 30.10.13).
רביעית, מה צפוי להתפרסם ? האם הוא עלול להכיל תוכן שעלול לפגוע באוכלוסייה כלשהי?
אנו רואים ולמדים, כי הצבת שלט מצריכה בירורים רבים, והדין אינו מתיר הצבת שלט כך סתם.
הדבר אינו מורכב מאוד ובהחלט אפשרי, ברם יש לפעול על פי הפרוצדורה הנדרשת ובכך להימנע מקנסות והפרת חוק.
מומלץ לפנות לייעוץ משפטי ספציפי.
שמחנו לעזור, ושיהיה בהצלחה לעסק שלך!
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
רשימת תפוצת מיילים באתר עסקי
הדר
23/8/2015 17:00
שליחת מיילים לרשימת תפוצה
עו"ד יגאל מור
2/9/2015 14:12
הדר שלום רב,
טוב עשית שהתעניינת על הגנה מפני תביעות ספאם, וזאת בשל החשש מפני תביעות בעניין זה אשר נפוצות לאחרונה.
אולם נבהיר כבר עתה- במצב הדברים שתיארת, עולה כי הינך עומדת באמות המידה הקבועות בחוק. ונסביר:
סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ונתונים), המוכר בלשון הציבור הרחב כ"חוק הספאם", קובע איסור פרסום ספאם (דבר פרסומת) למי שלא אישר במפורש, מראש ובכתב כי הוא מעוניין לקבל ממך דבר פרסומת.
דבר פרסומת האסור למשלוח ע"פ החוק מוגדר כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת".
את ציינת כי הלקוחות יכולים לקבל "עדכונים שוטפים".
זוהי המשוכה הראשונה, ואת תיאלצי לבדוק האם "העדכונים השוטפים" מהווים תוכן פרסומי-מסחרי כאמור בהגדרה. כל מסר שאינו "דבר פרסומת" אינו נחשב כספאם.
זאת ועוד, האיסור שבסעיף אינו חל עליך, מאחר שהלקוחות הנרשמים לרשימת התפוצה נותנים בכך את אישורם במפורש, מראש ובכתב, על כך שהם מעוניינים לקבל ממך דבר פרסומת, כך שממילא הסכימו לכל דבר פרסומת, ועדכון שוטף שאינו דבר פרסומת ממילא אינו נכלל בגדר האיסור.
לשם הזהירות אנו נאלצים לשאול אותך- האם לאחר רישום לרשימת התפוצה קיימת אופציה לסיום קבלת העדכונים השוטפים? אם וככל שמדובר בדבר פרסומת, האם את מפרסמת באופן בולט וברור את היות ההודעה הודעת-פרסומת בכותרת המייל? האם את מציינת את פרטי העסק ודרכי יצירת הקשר עמו?
לסיכומם של דברים, אם וככל שלקוחותייך ביקשו לקבל את המיילים האמורים, והינך מאפשרת להם להתנתק מקבלת ההודעות, אזי במצב דברים זה הינך מוגנת מפני טענת "ספאם".
בתשובתנו לעיל הסתמכנו על סעיף 30א "חוק הספאם".
אם בכל זאת תשובה זו לא סיפקה אותך, נשמח להפנות אותך לייעוץ משפטי נוסף במידת הצורך.
שמחנו לעזור, ושיהיה בהצלחה לעסק שלך באינטרנט!
משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
טוב עשית שהתעניינת על הגנה מפני תביעות ספאם, וזאת בשל החשש מפני תביעות בעניין זה אשר נפוצות לאחרונה.
אולם נבהיר כבר עתה- במצב הדברים שתיארת, עולה כי הינך עומדת באמות המידה הקבועות בחוק. ונסביר:
סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ונתונים), המוכר בלשון הציבור הרחב כ"חוק הספאם", קובע איסור פרסום ספאם (דבר פרסומת) למי שלא אישר במפורש, מראש ובכתב כי הוא מעוניין לקבל ממך דבר פרסומת.
דבר פרסומת האסור למשלוח ע"פ החוק מוגדר כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת".
את ציינת כי הלקוחות יכולים לקבל "עדכונים שוטפים".
זוהי המשוכה הראשונה, ואת תיאלצי לבדוק האם "העדכונים השוטפים" מהווים תוכן פרסומי-מסחרי כאמור בהגדרה. כל מסר שאינו "דבר פרסומת" אינו נחשב כספאם.
זאת ועוד, האיסור שבסעיף אינו חל עליך, מאחר שהלקוחות הנרשמים לרשימת התפוצה נותנים בכך את אישורם במפורש, מראש ובכתב, על כך שהם מעוניינים לקבל ממך דבר פרסומת, כך שממילא הסכימו לכל דבר פרסומת, ועדכון שוטף שאינו דבר פרסומת ממילא אינו נכלל בגדר האיסור.
לשם הזהירות אנו נאלצים לשאול אותך- האם לאחר רישום לרשימת התפוצה קיימת אופציה לסיום קבלת העדכונים השוטפים? אם וככל שמדובר בדבר פרסומת, האם את מפרסמת באופן בולט וברור את היות ההודעה הודעת-פרסומת בכותרת המייל? האם את מציינת את פרטי העסק ודרכי יצירת הקשר עמו?
לסיכומם של דברים, אם וככל שלקוחותייך ביקשו לקבל את המיילים האמורים, והינך מאפשרת להם להתנתק מקבלת ההודעות, אזי במצב דברים זה הינך מוגנת מפני טענת "ספאם".
בתשובתנו לעיל הסתמכנו על סעיף 30א "חוק הספאם".
אם בכל זאת תשובה זו לא סיפקה אותך, נשמח להפנות אותך לייעוץ משפטי נוסף במידת הצורך.
שמחנו לעזור, ושיהיה בהצלחה לעסק שלך באינטרנט!
משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
חברה תושבת ישראל המפעילה אתר באוסטרליה
דויד
16/8/2015 17:02
רישום חברה באוסטרליה / רישום חברה זרה באוסטרליה
עו"ד יגאל מור
17/8/2015 16:16
דויד שלום רב,
סביר כי הדין האוסטרלי מבקש ליצור מצב שבו חברות זרות הרוצות לפעול אוסטרליה תחת כתובת מטלפון מקומי נדרשות להירשם כחברות מקומיות או אף זרות וזאת כדי ליתן "כתובת" משפטית.
איננו בקיאים בדין האוסטרלי על מנת לייעץ לך מהם המבחנים להיחשב "כתושב אוסטרלי" או לגבי הדינים החלים לגבי חברה זרה באוסטרליה. אולם, ככל שהדין האוסטרלי דומה לדין הישראלי, הרי שלדעתנו סביר שרישום חברת חוץ באוסטרליה יאפשר לך לקבל שירותי טלפון ודואר במסגרת החברה, וזאת כשם שחברה זרה רשאית להירשם בישראל כחברת חוץ ולנהל פה את עסקיה- לרבות קבלת שירותי טלפון וכתובת למשלוח דואר וקבלת כתבי בי-דין לבחירתה, והכל באמצעות אדם היושב באוסטרליה ומורשה לקבל דואר בשם החברה.
להסבר נוסף בדבר כדאיות רישום חברה באוסטרליה, אנא פנה לייעוץ משפטי,
יוער כי לפתיחת חברה בחו"ל ישנן גם השלכות מס והשלכות משפטיות נוספות בישראל שאין זה מן הפורום לדון בהם במסגרת זו.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
סביר כי הדין האוסטרלי מבקש ליצור מצב שבו חברות זרות הרוצות לפעול אוסטרליה תחת כתובת מטלפון מקומי נדרשות להירשם כחברות מקומיות או אף זרות וזאת כדי ליתן "כתובת" משפטית.
איננו בקיאים בדין האוסטרלי על מנת לייעץ לך מהם המבחנים להיחשב "כתושב אוסטרלי" או לגבי הדינים החלים לגבי חברה זרה באוסטרליה. אולם, ככל שהדין האוסטרלי דומה לדין הישראלי, הרי שלדעתנו סביר שרישום חברת חוץ באוסטרליה יאפשר לך לקבל שירותי טלפון ודואר במסגרת החברה, וזאת כשם שחברה זרה רשאית להירשם בישראל כחברת חוץ ולנהל פה את עסקיה- לרבות קבלת שירותי טלפון וכתובת למשלוח דואר וקבלת כתבי בי-דין לבחירתה, והכל באמצעות אדם היושב באוסטרליה ומורשה לקבל דואר בשם החברה.
להסבר נוסף בדבר כדאיות רישום חברה באוסטרליה, אנא פנה לייעוץ משפטי,
יוער כי לפתיחת חברה בחו"ל ישנן גם השלכות מס והשלכות משפטיות נוספות בישראל שאין זה מן הפורום לדון בהם במסגרת זו.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
דיווח על הרחבה של העסק
טל
11/8/2015 16:46
רישום ודיווח עסק לממכר מכונות תפירה ובדים
עו"ד יגאל מור
17/8/2015 16:30
טל שלום רב,
על מנת להפעיל עסק לשיווק מכונות תפירה ובדים ללקוחות, יש לקחת לתשומת הלב את חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 המחייב כל עסק חייב ברישיון עסק.
ישנם חריגים- עסקים הפטורים מהנפקת רישיון עסק, הקבועים בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013. הצו מונה עשר קטגוריות של עסקים הטעונים רישוי:
1) בריאות, רוקחות וקוסמטיקה 2) דלק ואנרגיה 3) חקלאות ובעלי חיים 4) מזון 5) מים ופסולת 6) מסחר ושונות 7) עינוג ציבורי, נופש וספורט 8) רכב ותעבורה 9) שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת 10) תעשיה, מלאכה, כימיה ומחצבים.
לשם הסרת ספק, נמליץ לך לבדוק במחלקת רישוי עסקים בעיר מגוריך או ברשות המקומית בה את מגוררת, האם קיימת חובה בהנפקת רישיון עסק.
מבחינת פתיחת תיק מע"מ ברשות המיסים אם וככל שמחזור העסקאות שלך יהיה נמוך מ-100,000 ₪ לשנה מומלץ לך להירשם כעוסק פטור מדיווח, אחרת, יש לבצע פתיחת תיק ע.מ. רגיל ובמחזורים גבוהים יותר אף לשקול פתיחת חברה בערבון מוגבל (חברה בע"מ).
בשל מחסור בנתונים אנו מתייחסים לאפשרות הבסיסית ביותר.
הרישום כעוסק פטור חייב להתבצע לא יאוחר מהיום שבו החלת בפעילות העסקית שלך.
ההסדרים החלים על עוסק פטור:
- פטור מתשלום מס ומהגשת דו"חות חודשיים. יש להגיש פעם בשנה הצהרה על מחזור העסקאות בשנה החולפת.
- לא תהיי רשאית להוציא חשבוניות מס אלא רק קבלות, בגין כל עסקה.
- לא תהיי רשאית לנכות מס תשומות הכלול בחשבוניות המס שהוצאו לך.
לשם רישום כעוסק פטור, עליך להמציא את המסמכים הבאים לרשות המיסים:
- טופס 821 (רישום לצרכי מע"מ)- ניתן למצוא את הטופס בקלות דרך גוגל.
- תעודת זהות.
- צילום הסכם מכר/שכירות של מקום העסק.
- אסמכתא על קיום חשבון בנק שלך. במידה ויש לך חשבון משותף, עליך להגיע יחד עם בן הזוג למשרדי מע"מ ולחתום על הצהרה בעניין קיום של חשבון בנק משותף.
- כל מסמך נוסף המעיד על הקמת העסק ופעילותו.
לסיכומם של דברים ולהסרת ספק, כדאי שתיגשי למחלקת רישוי עסקים בעירייה, בנוסף התייעצי עם רואה חשבון לגבי דיווח לרשויות המס.
האמור לעיל מהווה את קצה המזלג בלבד, ומומלץ כי תפני לייעוץ נוסף ומתן הנחיות משלימות, אם וככל שמדובר במחזור עסקי החורג מהסכום שנקבע לגבי עוסק פטור ויש צורך לשקול פתיחת עוסק מורשה או חברה בע"מ, מומלץ יהיה לבצע ייעוץ משפטי פרטני.
בהצלחה רבה,
מור ושות' משרד עורכי דין
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
על מנת להפעיל עסק לשיווק מכונות תפירה ובדים ללקוחות, יש לקחת לתשומת הלב את חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 המחייב כל עסק חייב ברישיון עסק.
ישנם חריגים- עסקים הפטורים מהנפקת רישיון עסק, הקבועים בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013. הצו מונה עשר קטגוריות של עסקים הטעונים רישוי:
1) בריאות, רוקחות וקוסמטיקה 2) דלק ואנרגיה 3) חקלאות ובעלי חיים 4) מזון 5) מים ופסולת 6) מסחר ושונות 7) עינוג ציבורי, נופש וספורט 8) רכב ותעבורה 9) שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת 10) תעשיה, מלאכה, כימיה ומחצבים.
לשם הסרת ספק, נמליץ לך לבדוק במחלקת רישוי עסקים בעיר מגוריך או ברשות המקומית בה את מגוררת, האם קיימת חובה בהנפקת רישיון עסק.
מבחינת פתיחת תיק מע"מ ברשות המיסים אם וככל שמחזור העסקאות שלך יהיה נמוך מ-100,000 ₪ לשנה מומלץ לך להירשם כעוסק פטור מדיווח, אחרת, יש לבצע פתיחת תיק ע.מ. רגיל ובמחזורים גבוהים יותר אף לשקול פתיחת חברה בערבון מוגבל (חברה בע"מ).
בשל מחסור בנתונים אנו מתייחסים לאפשרות הבסיסית ביותר.
הרישום כעוסק פטור חייב להתבצע לא יאוחר מהיום שבו החלת בפעילות העסקית שלך.
ההסדרים החלים על עוסק פטור:
- פטור מתשלום מס ומהגשת דו"חות חודשיים. יש להגיש פעם בשנה הצהרה על מחזור העסקאות בשנה החולפת.
- לא תהיי רשאית להוציא חשבוניות מס אלא רק קבלות, בגין כל עסקה.
- לא תהיי רשאית לנכות מס תשומות הכלול בחשבוניות המס שהוצאו לך.
לשם רישום כעוסק פטור, עליך להמציא את המסמכים הבאים לרשות המיסים:
- טופס 821 (רישום לצרכי מע"מ)- ניתן למצוא את הטופס בקלות דרך גוגל.
- תעודת זהות.
- צילום הסכם מכר/שכירות של מקום העסק.
- אסמכתא על קיום חשבון בנק שלך. במידה ויש לך חשבון משותף, עליך להגיע יחד עם בן הזוג למשרדי מע"מ ולחתום על הצהרה בעניין קיום של חשבון בנק משותף.
- כל מסמך נוסף המעיד על הקמת העסק ופעילותו.
לסיכומם של דברים ולהסרת ספק, כדאי שתיגשי למחלקת רישוי עסקים בעירייה, בנוסף התייעצי עם רואה חשבון לגבי דיווח לרשויות המס.
האמור לעיל מהווה את קצה המזלג בלבד, ומומלץ כי תפני לייעוץ נוסף ומתן הנחיות משלימות, אם וככל שמדובר במחזור עסקי החורג מהסכום שנקבע לגבי עוסק פטור ויש צורך לשקול פתיחת עוסק מורשה או חברה בע"מ, מומלץ יהיה לבצע ייעוץ משפטי פרטני.
בהצלחה רבה,
מור ושות' משרד עורכי דין
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
זכויות בעל שליטה בחברה פרטית
רויטל
5/8/2015 0:33
כינוס אסיפה כללית ע"י בעל מניות המיעוט
עו"ד יגאל מור
6/8/2015 12:07
רויטל שלום רב ותודה שפנית אלינו,
מניות הן חלק מרכושו של אדם, ומהוות זכות בחברה כלשהי. בעל המניה הוא בעל "מנה" בחברה, היינו, חלק בחברה, והמניה מסדירה את זכויותיו ומעמדו בחברה- למשל, זכותו לרווחי החברה בעת חלוקת דיבידנד. במקרה של פטירת בעל מניות, הרי שלאור חוק הירושה, מניותיו עוברות לעיזבונו בהיותן חלק מרכושו.
ייתכן כי תקנון החברה יורה אחרת (במסגרת חופש החוזים להתנות על דיני הירושה, (פסק דין ברדיגו נפתח פתח לערוך עסקאות במניות מבלי שהן ינגדו את סעיף 8 לחוק הירושה)- למשל, הוראה בתקנון במקרה של פטירת בעל מניות, מניותיו תפקענה מאליהן. על כן קיימת חשיבות רבה לבדוק את הוראות תקנון החברה בעניין זה. נעיר כי התקנון מהווה "חוקת" החברה, ומסדיר את מערכת היחסים בין בעלי המניות לבין עצמם. ברגיל, בחברות אשר מאמצות את התקנון המצוי, התקנון אינו קובע הוראות בעניין פטירת בעלי המניות, וברירת המחדל היא שיחולו הסדרי חוק הירושה. (ולכן בעניין זה אנו מאוד ממליצים ללקוחותינו להתאים את תקנון החברה לצורכיהם).
כינוס אסיפה כללית אפשרי שיהיה יזום על ידי בעל מניות המיעוט בכפוף לפרוצדורה הקבועה בחוק החברות/תקנון החברה ואפשרי שיהיה באמצעות בית המשפט.
בכל אופן, ומבלי להבין את הפוזיציה של הצדדים ועל מנת להימנע ממצב שהחברה, עובדיה, ספקיה ייפגעו, ניתן לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה למתן הוראות.
הדברים הכתובים לעיל הם מידע חלקי ובגדר המלצה לא מחייבת. הסתמכות על הדברים הכתובים הינה לשיקול דעתך בלבד, ולמידע מלא וספציפי יש לפנות לייעוץ משפטי.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
מניות הן חלק מרכושו של אדם, ומהוות זכות בחברה כלשהי. בעל המניה הוא בעל "מנה" בחברה, היינו, חלק בחברה, והמניה מסדירה את זכויותיו ומעמדו בחברה- למשל, זכותו לרווחי החברה בעת חלוקת דיבידנד. במקרה של פטירת בעל מניות, הרי שלאור חוק הירושה, מניותיו עוברות לעיזבונו בהיותן חלק מרכושו.
ייתכן כי תקנון החברה יורה אחרת (במסגרת חופש החוזים להתנות על דיני הירושה, (פסק דין ברדיגו נפתח פתח לערוך עסקאות במניות מבלי שהן ינגדו את סעיף 8 לחוק הירושה)- למשל, הוראה בתקנון במקרה של פטירת בעל מניות, מניותיו תפקענה מאליהן. על כן קיימת חשיבות רבה לבדוק את הוראות תקנון החברה בעניין זה. נעיר כי התקנון מהווה "חוקת" החברה, ומסדיר את מערכת היחסים בין בעלי המניות לבין עצמם. ברגיל, בחברות אשר מאמצות את התקנון המצוי, התקנון אינו קובע הוראות בעניין פטירת בעלי המניות, וברירת המחדל היא שיחולו הסדרי חוק הירושה. (ולכן בעניין זה אנו מאוד ממליצים ללקוחותינו להתאים את תקנון החברה לצורכיהם).
כינוס אסיפה כללית אפשרי שיהיה יזום על ידי בעל מניות המיעוט בכפוף לפרוצדורה הקבועה בחוק החברות/תקנון החברה ואפשרי שיהיה באמצעות בית המשפט.
בכל אופן, ומבלי להבין את הפוזיציה של הצדדים ועל מנת להימנע ממצב שהחברה, עובדיה, ספקיה ייפגעו, ניתן לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה למתן הוראות.
הדברים הכתובים לעיל הם מידע חלקי ובגדר המלצה לא מחייבת. הסתמכות על הדברים הכתובים הינה לשיקול דעתך בלבד, ולמידע מלא וספציפי יש לפנות לייעוץ משפטי.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
חוק הספסרות - מכירת כרטיסי כדורגל
רון
1/8/2015 21:58
ספסרות בכרטיסי כדורגל
עו"ד יגאל מור
2/8/2015 13:38
רון שלום,
התשובה לשאלתך מצויה בסעיף 194א. לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
איסור ספסרות בכרטיסי מופעים
194א. (א) העוסק במכירת כרטיסים למופע במחיר העולה על המחיר הנקוב בהם, דינו - הקנס האמור בסעיף 61(א)(4)....
"מופע" - מופע בתחום הספורט, הנגינה, השירה, המחול, הדרמה, הקולנוע או בתחום אחר של הבידור או האמנות;
"עבירה" - עבירה מסוג עוון לפי כל חוק.
סע' 7 לחוק העונשין קובע מתי עבירה תיחשב כעבירת פנים ומתי כעבירת חוץ.
כאשר עבירה בוצעה בחו"ל ללא כל זיקה לישראל, היא תיחשב כעבירה שאינה עבירת פנים, ועל כן לא יחול עליה חוק העונשין. אולם, כאשר העבירה בוצעה מקצתה בחו"ל ומקצתה בישראל, יחול עליה חוק העונשין. ייתכן כי כל ההכנה לעבירה נעשתה בישראל, אולם הפעולה עצמה בוצעה בחו"ל. במקרה כזה יראו בעבירה כעבירת פנים.
זאת ועוד, יש לשים לב האם במדינת היעד ספסרות הינה עבירה אסורה שאזי כמובן תחול גם כן.
אנו ממליצים לך ליצור קשר עם משרדנו לבדיקה מעמיקה.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
התשובה לשאלתך מצויה בסעיף 194א. לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
איסור ספסרות בכרטיסי מופעים
194א. (א) העוסק במכירת כרטיסים למופע במחיר העולה על המחיר הנקוב בהם, דינו - הקנס האמור בסעיף 61(א)(4)....
"מופע" - מופע בתחום הספורט, הנגינה, השירה, המחול, הדרמה, הקולנוע או בתחום אחר של הבידור או האמנות;
"עבירה" - עבירה מסוג עוון לפי כל חוק.
סע' 7 לחוק העונשין קובע מתי עבירה תיחשב כעבירת פנים ומתי כעבירת חוץ.
כאשר עבירה בוצעה בחו"ל ללא כל זיקה לישראל, היא תיחשב כעבירה שאינה עבירת פנים, ועל כן לא יחול עליה חוק העונשין. אולם, כאשר העבירה בוצעה מקצתה בחו"ל ומקצתה בישראל, יחול עליה חוק העונשין. ייתכן כי כל ההכנה לעבירה נעשתה בישראל, אולם הפעולה עצמה בוצעה בחו"ל. במקרה כזה יראו בעבירה כעבירת פנים.
זאת ועוד, יש לשים לב האם במדינת היעד ספסרות הינה עבירה אסורה שאזי כמובן תחול גם כן.
אנו ממליצים לך ליצור קשר עם משרדנו לבדיקה מעמיקה.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
כיצד יש להתאגד בהקמת מיזם?
אביתר קידרון
3/3/2015 1:37
יש לי ולשותף להלן ״היזמים״ רעיון עסקי להקמת מיזם/עסקיש לנו גם משקיע שמוכן להשקיע בפיתוח המיזם והקמתו. עבור ההשקעה שלו במידה ויש רווחים אזי הרווח הנקי לאחר הוצאות תפעול יועברו למשקיע עד גובה של 100 תשואה על כספי ההשקעה, לאחר מכן יסתיים הסכם ההתקשרות בין היזמים למשקיע במידה והמיזם כשל יפסיד המשקיע את כספו. שאלתי היא כיצד יש להתאגד (חברה/שותפות/שותפות מוגבלת) ומה הדרך הטובה ביותר על מנת להמנע מארועי מס (הלואה מותנית/הקצאת מניות/השקעה). כמו כן היזמים לא מעוניינים לצרף את המשקיע כשותף.בתודה מראש,הוספת תגובה
אופן ההתאגדות במיזם חדש, הסכם השקעה והסכם מייסדים
עו"ד יגאל מור
11/8/2015 16:54
שלום אביתר, ותודה שפנית לפורום "משפט עסקי – מסחרי ויזמות עסקית" המנוהל עתה באמצעות משרד עו"ד מור ושות'.
צר לנו על ההמתנה הרבה שהייתה כרוכה במענה עבורך, שכן רק לאחרונה החל משרדנו לנהל את הפורום דנן.
על מנת להשיבך באופן מדויק חסרים לנו פרטים רבים וחשובים כגון אופי המיזם, יחסי הכוחות בין הצדדים, גובה המחזור הצפוי, אופי האחריות כלפי לקוחות העסק בשים לב למוצר הנמכר ועוד ועוד שאלות.
אשר על כן הפורום אינו המקום הנכון לתשובה זו, הננו מייעצים לך לגשת להתייעצות משפטית ובהתאם למידע מעודכן, ניתן יהיה לפרוס בפניך את האפשרות הנכונה והעדיפה לכם להתאגד, וכן לערוך הסכם מייסדים או הסכם השקעה בהתאם לצורך, לטפל עבורכם בהקמה ורישום המיזם/תאגיד-
ובקיצור, לטפל ברבדי המיזם כמקשה אחת ובמבט רוחבי.
בברכת הצלחה מרובה- משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
צר לנו על ההמתנה הרבה שהייתה כרוכה במענה עבורך, שכן רק לאחרונה החל משרדנו לנהל את הפורום דנן.
על מנת להשיבך באופן מדויק חסרים לנו פרטים רבים וחשובים כגון אופי המיזם, יחסי הכוחות בין הצדדים, גובה המחזור הצפוי, אופי האחריות כלפי לקוחות העסק בשים לב למוצר הנמכר ועוד ועוד שאלות.
אשר על כן הפורום אינו המקום הנכון לתשובה זו, הננו מייעצים לך לגשת להתייעצות משפטית ובהתאם למידע מעודכן, ניתן יהיה לפרוס בפניך את האפשרות הנכונה והעדיפה לכם להתאגד, וכן לערוך הסכם מייסדים או הסכם השקעה בהתאם לצורך, לטפל עבורכם בהקמה ורישום המיזם/תאגיד-
ובקיצור, לטפל ברבדי המיזם כמקשה אחת ובמבט רוחבי.
בברכת הצלחה מרובה- משרד עו"ד מור ושות'.
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שליחת פקס ללקוחות פוטנציאליים בעסק קטן
חלי
17/2/2015 14:07
משלוח דברי פרסום באמצעות פקס
עו"ד יגאל מור
6/8/2015 10:12
חלי שלום,
משרדנו החל לנהל את הפורום בימים האחרונים, אשר על כן אנו מתנצלים על העיכוב במתן התשובה.
יש מספר סייגים לאיסור להפיץ דברי פרסום באופן המוני באמצעות פקסימיליה, וככל שתעמדו בהם, לא תיחשב שיגור הפקסימיליה כעבירה על החוק. להלן הסייגים העיקריים שבחוק-
1) על הנמען למסור את פרטיו לכם מראש, והודעתם לו כי פרטיו ישמשו לצורך משלוח דברי פרסומת.
2) הנמען לא הודיע על סירובו לקבלת דברי פרסומת לאחר שניתנה לו ההזדמנות.
3) יש לציין בכותרת הפקס כי מדובר בפרסומת.
4) יש לציין את כל הפרטים שלכם על גבי הפקס.
5) יש לציין כיצד ניתן לשלוח הודעת סירוב להמשך שליחת דברי פרסומת.
עבירה על החוק עשויה לגרור עונש קנס, ובנוסף הנמען יוכל לתבוע אתכם בבית המשפט לתביעות קטנות על סכום של 1,000 ₪ ללא הוכחת נזק על כל הודעת פקס שקיבל.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
משרדנו החל לנהל את הפורום בימים האחרונים, אשר על כן אנו מתנצלים על העיכוב במתן התשובה.
יש מספר סייגים לאיסור להפיץ דברי פרסום באופן המוני באמצעות פקסימיליה, וככל שתעמדו בהם, לא תיחשב שיגור הפקסימיליה כעבירה על החוק. להלן הסייגים העיקריים שבחוק-
1) על הנמען למסור את פרטיו לכם מראש, והודעתם לו כי פרטיו ישמשו לצורך משלוח דברי פרסומת.
2) הנמען לא הודיע על סירובו לקבלת דברי פרסומת לאחר שניתנה לו ההזדמנות.
3) יש לציין בכותרת הפקס כי מדובר בפרסומת.
4) יש לציין את כל הפרטים שלכם על גבי הפקס.
5) יש לציין כיצד ניתן לשלוח הודעת סירוב להמשך שליחת דברי פרסומת.
עבירה על החוק עשויה לגרור עונש קנס, ובנוסף הנמען יוכל לתבוע אתכם בבית המשפט לתביעות קטנות על סכום של 1,000 ₪ ללא הוכחת נזק על כל הודעת פקס שקיבל.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
תן תקן למוצר עבודת יד
גלעד
11/2/2015 10:02
תו תקן לפריט עבודת יד (צעצוע או פריט אומנות)
עו"ד יגאל מור
5/8/2015 17:38
שלום גלעד,
משרדנו החל לנהל את הפורום בימים האחרונים ואנו משיבים על שאלות בפורום שנותרו ללא מענה, על אף שנשלחו לפני זמן רב.
לגופה של תשובה:
איננו מכירים את המוצר או הצעצוע שהינך מבקש לייצר ולכן באופן כללי - ככל שהינך נדרש לתו תקן, ייצור ומכירת המוצר ללא תו תקן כנדרש דינו הטלת עיצום כספי כמפורט בחוק התקנים, התשי"ג-1953, והצווים והתקנות שהותקנו מכוחו.
חשוב להוסיף כי גם אם יש לך תו תקן, הרי שאם אדם ניזוק גופנית כתוצאה משימוש במוצר פגום שייצרת, הרי קיימת לו עילת תביעה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980. קיומו של תו תקן אינו טענת הגנה העומדת לך במקרה כזה, ויש להוכיח שהמוצר המסוים עבר בדיקות בטיחות.
אין בתוכן האמור משום המלצה, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי; הסתמכות על הדברים הכתובים הינה לשיקול דעתך בלבד, למידע מלא וספציפי תוכל לפנות אלינו בשמחה לייעוץ משפטי.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
משרדנו החל לנהל את הפורום בימים האחרונים ואנו משיבים על שאלות בפורום שנותרו ללא מענה, על אף שנשלחו לפני זמן רב.
לגופה של תשובה:
איננו מכירים את המוצר או הצעצוע שהינך מבקש לייצר ולכן באופן כללי - ככל שהינך נדרש לתו תקן, ייצור ומכירת המוצר ללא תו תקן כנדרש דינו הטלת עיצום כספי כמפורט בחוק התקנים, התשי"ג-1953, והצווים והתקנות שהותקנו מכוחו.
חשוב להוסיף כי גם אם יש לך תו תקן, הרי שאם אדם ניזוק גופנית כתוצאה משימוש במוצר פגום שייצרת, הרי קיימת לו עילת תביעה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980. קיומו של תו תקן אינו טענת הגנה העומדת לך במקרה כזה, ויש להוכיח שהמוצר המסוים עבר בדיקות בטיחות.
אין בתוכן האמור משום המלצה, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי; הסתמכות על הדברים הכתובים הינה לשיקול דעתך בלבד, למידע מלא וספציפי תוכל לפנות אלינו בשמחה לייעוץ משפטי.
בברכה, משרד עו"ד מור ושות'
מנהל הפורום: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר 053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר