פורום בוררות: בוררות בסכסוכים עסקיים, מסחריים ומקרקעין

שאלה: האם סעיף המחייב הצדדים לפתוח בהליך בוררות מקדים בכל מחלוקת, מונע מצד אחד לגבות חוב קצוב בהוצאה לפועל?
אודה להתייחסותכם.
תודה

בהוצל"פ ניתן לגבות חוב פסוק, לכן השאלה שלך לא ברורה לי, אם הסכום הוא קצוב אזי יש בחוק סדר הדין האזרחי הליך מהיר לבירור חוב אך זה צריך להיעשות בהליך תובענה בערכאה מוסמכת של בית משפט. בסוגריים אציין כי אם מדובר בסכום קצוב שיש עליו ראיות בכתב אזי אולי אין טעם בהליך בוררות כי ההליך היעיל והמהיר יהיה דרך מערכת בתי המשפט. לאחר שתקבל פסק דין רק אז, תוכל לפתוח בהליכי גביה בהוצל"פ

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

תודה על התשובה המהירה. כידוע ניתן לתבוע חוב קצוב בבית המשפט במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר או ישירות להוצאה לפועל כתובענה לסכום קצוב. השאלה היא האם סעיף הבוררות מונע הגשת ההליך ללשכת ההוצאה לפועל. לאחר מחשבה נוספת, נראה לי שבכל מקרה, אין טעם בשימוש בהליך הזה כי הרי סביר להניח שהנתבע יגיש התנגדות ואז התיק יגיע לבית המשפט אשר יהיה מחוייב לעצור את ההליך ולשלוח את הצדדים לבוררות מתוקף סעיף הבוררות בהסכם. נראה לי שבמקרה זה, אין כל נפקות ל"טעם" שבהליך הבוררות נוכך הראיות בכתב שיש לחוב, שכן גם הבורר יוכל לבחון אותן והסעיף די מחייב, הלא כן?

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

הליך הבוררות נועד לברר ולהכריע בסכסוכים כערכאת דיון שיפוטית מחוץ למערכת בתי המשפט. הוצאה לפועל איננה ערכאת בית משפט אלא מערכת מינהלתית לאכיפת ביצוע של פסקי דין. נכון שבטענות "פרעתי" למשל או ב"התנגדות" הליך הבירור הוא מעין שיפוטי,ולראש ההוצאה לפועל סמכויות בירור כשל שופט, אך אין ראש ההוצאה לפועל שפט והחלטותיו נתונות לערעור בפני בית משפט. לכן, על דרך ההקש, אינני סבורה שהליך שנועד לגביית חוב קצוב על בסיס הסכם בכתב עם סעיף בוררות, יחייב את הדיון בפני בורר אני סבורה שגם טענת "פרעתי" איננה בגדר בירור סכסוך אלא טענת הגנה בהליכי אכיפה בהוצל"פ

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

סכסוך עסקי עם שותפה שלי שהועבר מהמחוזי לבורר שהוסמך לדון בכל המחלוקות בינינו. לאחר קבלת כתבי הטענות התברר לי כי השותפה זייפה מסמך ואני יכולהל הביא עד שיעיד כי המסמך מזוייף. האם תלונה במשטרה בגין זיוף יכולה להוביל לכך שהבורר יפסול עצמו לדון בהליך וזה יחזור למחוזי ויתקע שם שנים? האם כדאי להסתכן ולהתלונן עליה לפני הגשת כתבי ההגנה? אשמח לטיפ כללי... :)

אורנה שלום, הרושם שלי ממה שכתבת כי הליך הבוררות זה רק התחיל וכל צד הגיש כתבי טענות בצירוף נספחים שישמשו לראיה במשפט.
אם זה המצב הרי שההליך בראשיתו והשלב הבא שהבורר יקבע דיון בהוכחות . לכן, אם את טוענת למסמך שזוייף הדרך הנכונה לתקוף את העובדות שבמסמך ואת המסמך עצמו , יהיה בשלב ההוכחות כאשר תתקיים החקירה הנגדית ובנוסף ע"י הבאת עד שיעיד על חוסר המהימנות של המסמך ועל היותו מזוייף.
הליך בוררות לפני בורר כמוהו כהליך שיפוטי בבית משפט, ובד"כ הבורר מחויב לדין המהותי . לכן הליך ההוכחות רצוי שיתקיים בשיטה הצולבת ( האדברסרית) הנהוגה בבית משפט ועל פי דיני הראיות וכי אז עורך הדין שייצג אותך בבוררות בודאי ידע לבחור בטקטיקה נכונה כדי להראות את הזיוף של המסמך ואת העובדה שהמסמך המזוייף נעדר כל משקל ראייתי. בהצלחה!

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

כפי שאמרתי לך, אצינותו של המסמך הינו שאלה של מהימנות עד ומהימנות עדות , שכן את מתנהלת כנגד שותפתך בהליך אזרחי לבירור ופתרון הסכסוך שביניכן. מאחר וההליך מתנהל בפני בורר שכמוהו כשופט, רצוי ומומלץ שתתיעצי עם עו"ד איך לנהל את התיק והטוב ביותר שתשכרי שירותי ייצוג של עו"ד. התלונה במשטרה יכולה לכל היותר לפתוח הליך פלילי . שעשוי כן ואפילו לא , מכל מקום אולי ,להשפיע על הדיון בבוררות בהליך האזרחי, אך כפי שאמרתי לך אמינות של ממצא עובדתי הינו מעשה יומיום בבית משפט אזרחי ולכך נועדה השיטה של חקירת עדים הנהוגה במשפט הישראלי שהיא השיטה האדברסרית לאמור השיטה שעד נחקר בחקירה נגדית.

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

לשני שותפים הסכם ובו סעיף בוררות. נוצרה מחלוקת ומונה בורר לדון באותה המחלוקת. לאחר תחילת הבוררות "נזכר" אחד הצדדים בדבר מחלוקת נוספת ופנה לבית משפט למינוי בורר. האם יש בסיס משפטי לטענה כי הבוררות החדשה תידון רק לאחר סיום הבוררות המתקיימת עתה ולא תהיה חלק ממנה ואף לא תתנהל במקביל?

דוד שלום, קשה מאד לענות לשאלה ששאלת מבלי לדעת מהי המחלוקת, מהי עילת התביעה או עילות התביעה ומה הסעדים להם עותרים.
בוררות הינה הליך שיפוטי כמו בבית משפט אבל במסגרת פרטית ולא בין כותלי בית משפט.
באשר לתביעות שמוגשות לבית משפט , כאשר יש סכסוך וקיימת עילת תביעה, על התובע לכול בתביעה את כל המחלוקת כולה וכל התביעות כולן אחרת מתקיים מה שקרוי בבית משפט "פיצול סעדים" ובית משפט לא ירשה תביעות נפרדות בגין אותה מסכת עובדתית .יוצא איפוא כי בגין מסכת עובדתית אחת יש לתבוע בתביעה אחת את כל עילות התביעה ואת כל הסעדים זה הכלל לפי דיני הסדר דין אזרחי שחל על בתי משפט בתביעות רגילות, בבוררות יכול שהצדדים הסכימו על ניהול הבוררות כשהיא משוחררת מכללי סדר הדין האזרחי, ואומר לך שדי נפוץ שהצדדים משחררים את הבורר מסדר הדין האזרחי, לכן כדאי שתעיין בהסכם הבוררות עם הבורר ואולי שם תתגלה לך התשובה לשאלתך.

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

השאלה שלך מורכבת. הענין תלוי בהוראות ההסכם וסעיף הבוררות בניכם. כן, ככל שהמחלוקת החדשה קשורה או תושפע בצורה כלשהי מהבוררות המתקיימת, יכול להיות שאכן אין מקום להתחיל בבוררות חדשה. אבל, אם אין קשר לבוררות המתנהלת ולפסק הדין שינתן בה לא תהיה השפעה לגבי המחלוקת החדשה, אז אולי כן אפשר לנהל עוד בוררות. אולי כדאי שתבדוק האפשרות לצרף את המחלוקת החדשה לבוררות המתקיימת.
בברכה
יניב גבע, עו"ד

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

מה קורה כאשר בורר צריך לפסוק לפי הדין המהותי והייתה טענה שנזנחה ולא הועלתה איך בורר צריך להתייחס לזה? ואיך הוא יפסוק?
אשמח למקורות משפטיים פסיקה+חקיקה
תודה רבה.

דודי היקר, שאלתך כוללנית, ולא ברורה מהי שאלתך.???
מכל מקום אם הבוררות הסתיימה וניתן פסק בורר חתום ,רי שהדיון תם ונשלם והריהו סופי. ניתן לתקוף בבית משפט פסק בורר אם הבורר חרג מסמכותו או אם קיימת טעות בולטת בפסיקה על פי הדין המהותי שחל על העובדות שהתקבלו כממצא עובדתי בפסק הבורר,אין ערעור על פסק בורר.העיקרון הוא כי חייב שיהיה סוף להתדיינויות ועם חתימתו של פסק דין נוסחו של פסק הדין מחייב וקובע.(פסק דין של בימ"ש יש שניתן לערעור תלוי באיזו ערגכאה ניתן פסק הדין, פסק בורר אין עליו זכות) ערעור)

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

שאלתי היא כזאת.... כאשר בורר כפוף לפי הדין המהותי והצדדים לא העלו טענה כלשהיא(טענה שנזנחה) איך הבורר צריך להתייחס לזה? אשמח למקורות של פסיקה וחקיקה....

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

דודי שלום,
כעקרון הבורר אמור לפסוק על פי החומר והטענות שבפניו. עם זאת סמכותו נרחבת והוא רשאי, בנסיבות מיוחדות, להעלות שאלה משפטית או עובדתית שלא הוצגה בפניו אך עולה מהחומר שבפניו ואשר לדעתו היא רלוונטית להכרעתו.
שים לב שיש הבדל בין טענה שלא הועלתה לטענה שנזנחה. בהגדרת טענה שנזנחה כלולה גם טענה שנטענה בשלב מוקדדם, למשל בכתב התביעה, אך לא קבלה התיחסות בתצהירים שהוגשו מטעם התובע.
משאלתך לא ברור אם כבר ניתן פסק בוררות ולעניין זה חשיבות רבה בקשר לשאלתך. לאור העובדה שמדובר בבוררות על פי הדין המהותי אני מניח שהיו מעורבים בה עורכי דין. אני סבור שחשוב שתקבל ייעוץ ספציפי בהתאם לפרטי המקרה.

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

שלום
רציתי לשאול בקשר לאפשרות לצאת מבוררות, מדובר בסיפור עצוב וכואב של אחותי שהם זוג חרדים שפנו לבית דין בירושלים בענין הונאת ענק של 1000000ש"ח שמישהו מנסה לנשלה מדירתה, והגיע לפת לחם, כרגע רוצה לצאת מבית הדין וגם להגיש תלונה במשטרה ולפנות לערכאות, איך אפשר לעשות זאת בלי למצוא עצמם נפגעים עוד ועוד?
תוד דינה (בשם אחותי)

שלום,
נסי להעביר את השאלה לפורום גירושין ומשפחה או לפורום בתי משפט.

בהצלחה,
דותן לוי, עו"ד ונוטריון

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

שלום רב,

האם אני יכול להגיש בקשה לבית המשפט להעביר תיק שנמצא בבוררות בלשכת עורכי הדין בחזרה לדיון בבית המשפט? אחרי הפגישה הראשונה אצל הבורר אני בתחושה קשה של חד צדדיות והבורר אף הגדיל בחוצפתו ועזר ממש תוך כדי הדיון לצד שכנגד שהוא עורך דין בפני עצמו. אני מרגיש שאני עומד מול 2 תובעים ולא יהיה לי שום סיכוי. תביעה זו צריכה להתברר בבית משפט ולא בלשכת עורכי הדין.
בתודה מראש על העזרה
אייל

אייל! משהו עבר תיק בימ"ש לדיון בבוררות, על בסיס הסכמת הצדדים להפנות את הסכסוך להכרעת בורר בבוררת, חובה על שני הצדדים לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ולגלות נכונות לסיום ההליכים. לכן... בראש וראשונה שאל את עצמך אם אתה עצמך ממלא את חובת המחוקק החרוטה בסעיף 5 לחוק הבוררות?? אתה רשאי להעלות את חששותיך בפני הבורר בישיבת בוררות שתתקיים ולבקש שתחושתך, שאני מקווה, שהיא מבוססת בעובדות שיש עליהן ראיות, תרשם בפרוטוקול. בבוררות שהוחל בה יש לסיים אותה ורק בסיום הדיון ואחרי קבלת פסק בורר היה ויש עובדות המוכיחות חריגת הבורר מסמכותו או מחובתו לדון ולהכריע ללא משוא פנים, רק אז וכמובן אולי??.... פתוחה הדרך לעתור לבימ"ש לסעד של ביטול פסק הבורר, אני מציעה כי תכנס לאינטרנט ותחפש את חוק הבוררות ושם תראה בסעיף 24 לחוק הבוררות את עילות הביטול. נקווה שלא תצטרך!!! תהיה אופטימי ותשתף פעולה עם הבורר ואולי די יהיה בכך לקבל הכרעה בסכסוך!! אתה לא חושב????

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

זו בדיוק הנקודה. שהשופטת פשוט החליטה לבטל את התיק ואמרה שהעורך דין שתבע יכול פשוט להגיש תביעה לבוררות בלשכה. ושזה לא תלוי בי בכלל.
אז איפה הזכויות שלי כאן? נראה כאילו מתקיים הליך בלעדי ופשוט יודיעו לי בסופו שאני אשם וצריך לשלם. זו ממש שערוריה.
לאופטימיות אין מקום בעניינים משפטיים. יש פה רמיסה של זכויותיי ואני לא מוכן בשום פנים ואופן לקבל זאת.
תסלחו לי אבל אם הבורר בישיבה צועק על העורך דין שתובע שהוא כתב הסכם שכר טרחה ממש גרוע ועכשיו הוא (הבורר) צריך לעזור לו בעצמו לקבל שכר טרחה אז אני לא מבין איך אתם טוענים לבוררות הוגנת. וזה רק דוגמא למה שהיה ב"דיון". הבורר ממש מול הפרצוף שלי גלש באינטרנט כדי לחפש חורים שיעזרו לתובע. ביזיון כזה עוד לא ראיתי מימיי. מה הפרוצדורה שנדרשת כדי להעביר את הדיון לבית המשפט בחזרה?

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

שלום רב,

בבית משפט לתביעות קטנות נפסק שהתביעה מתאימה יותר לבוררות בלשכת עורכי הדין ושאין מקום לשיקול שלי בתור הנתבע שום משקל. זה תלוי לגמרי בתובע. התובע לאחר פסיקה זו של בית המשפט. משך את תביעתו והגיש אותה ללשכת עורכי הדין לבוררות. קיבלתי זימון לדיון ראשון ונכתב לי במפורש שאחרי שני דיונים רשאי הבורר לדרוש ממני שכר טרחה. שאלתי היא האם זה חוקי? הרי אני הנתבע פה ולא היה ביכולתי להתנגד לכך שהתובע יגיש את התביעה לבוררות בלשכת עורכי הדין. אני לא מבין מהיכן מגיעה הדרישה לשלם את שכר הטרחה של הבורר? זה כמו ששופט בית הדין יבקש ממני לשלם לו את המשכורת. אם היה מתבקש התובע לשלם אז זה מקביל לתשלום על הגשת תביעה בבית הדין. אבל אני לא מבין באיזו זכות נדרש ממני לשלם? הרי אפילו לא התקיים דיון אחד ולא נמצא שהתביעה מוצדקת והתקבלה. אודה לכם על התשובה בקשר לעניין זה.

לאייל שלום. אף כי אתה מעלה שאלה בנוגע לשכר הבורר הרי שמדבריך עולה סוגיה עקרונית קודמת שנראה שרצוי להפנות את תשומת ליבך לגביה. הליך הבוררות הוא הליך רצוני שלא ניתן לכפות אותו על הצדדים גם לא על ידי בית משפט. למקרא דבריך נראה שבית המשפט הציע לצדדים להפנות את התיק לדיון בהליך בוררות ואתה והצד השני נתתם את הסכמתכם. ממועד זה הרי שקיים ביניכם הסכם בוררות. אני חושש שיתכן ואינך מודע די הצורך להסכמתך זו. משמונה הבורר בהתאם להסכמתכם, הרי שבהתאם לחוק הבוררות מוקנות לו סמכויות שונות ובכלל זה קביעת שכרו, מועדי התשלום ואופן חלוקת השכר בין הצדדים. אציע כי תפנה לקבלת יעוץ משפטי מתאים שיבהיר לך את עקרונות הליך הבוררות בצורה מפורטת יותר ואולי אף לשם יצוגך בהליך.

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

שלום רב,
האם ניתן לתבוע בורר בסכסוך אזרחי ?{עו"ד שמונע לבורר על ידי הצדדים} .
אשמח לפרט את המקרה במידה ותצטרכו פרטים ספציפיים .

שלום ירון,
בעקרון הבורר חב בחובת נאמנות כלפי בעלי הדין. אם הוא הפר חובה זו אזי ניתן לתבוע אותו אף לפיצויים בשל הפרת חוזה. השאלה היא אם הטענות שלך הן כנגד פסק דינו או כנגד צורת ניהול הבוררות על ידו. כמו כן יש לבדוק היטב את הסכם הבוררות על סעיפיו השונים.
ייתכן ואם תפרט נוכל להשיב לך בצורה מדוייקת יותר.
בהצלחה
קרן קדרון, עו"ד ומגשרת

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

ירון היקר, לשאלתך האם ניתן לתבוע בורר?? אשיבך כי צעד כזה אם הוא בכלל אפשרי הוא חריג ביותר ויוצא דופן ומעניין מהי עילת התביעה שבעטיה שאלת את השאלה? מכל מקום חוק הבוררות מטפל בין השאר בשאלת האופן שבו ימונה בורר ( בהסכמה או ע"י בית משפט) והחוק גם קובע מתי אפשר לעתור לבית משפט ולבקש להעביר את הבורר מתפקידו והמחוקק מונה לכך שלוש עילות בסיסיות ועיקריות: 1)נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים . 2) התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת לעינויי דין. 3)נבצר מהבורר למלא תפקידו. אם תוגש בקשה כנ"ל לבית משפט באחת העילות שמניתי רשאי בית משפט שדן בבקשה למנות בורר אחר או לחלופין במקרים מסויימים אף יוכל בית משפט להורות על דיון בסכסוך בהליך תביעה בבית משפט.
להזכירך מעמדו של בורר הוא כדוגמת מעמדו של שופט והגשת תביעה נגד שופט גם איננה מעשה יום יום, ואם תוגש תביעה כאמור, היא בוודאי תבחן בקפידה, לבל יווצר מינהג תביעה כנגד שופטים או בוררים שיהיה בו כדי לאיים על ההירכיה השיפטית שנועדה לפתור סכסוכים בין צדדים על בסיס מרותו של החוק ולא על בסיס מרותם של המתדיינים בפני השופט או הבורר.

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

שלום רב,
תודה על התשובות, המקרה מפורט בקצרה עד כמה שניתן,להלן הסיפור מקצרה עד כמה שניתן.
במקרה זה המבקשים רכשו את זכויות המשיבים במרכול בעיר מודיעין. המבקשים שילמו את התשלום הראשון וקיבלו את החזקה המרכול, אך לא שילמו את יתר התשלומים כמתחייב בהסכם וכבר כשבועיים לאחר חתימת העסקה הם הודיעו למשיבים בכתב על ביטול ההסכם בעקבות טענותיהם על הפרותיו היסודיות.

לטענת המבקשים המשיבים הטעו אותם בכך שלא גילו להם כי בסמוך למרכול עתיד להיפתח מרכול מתחרה (להלן: המרכול החדש) ואף הגדילו לעשות כאשר שילמו לבעליו של המרכול החדש סכום של כ-5,000$ כדי שידחה את פתיחת המרכול על מנת שהדבר לא יתברר למבקשים טרם תושלם העסקה. בנוסף לכך, טענו המבקשים להפרות יסודיות והטעיות נוספות מצדם של המשיבים, ובהן: העובדה כי לא היה היתר בניה למנועים שונים של המרכול; העובדה כי למרכול לא היה רישיון עסק; הגדלת שווי המרכול שלא כדין בדרך של הוספת הכנסות לספרי החשבונות שהוצגו למבקשים במהלך המשא ומתן; ביצוע זיופים ברשימות המלאי שהוצגו למבקשים במטרה להגדיל את שווי המלאי אותו יידרשו לשלם; והעובדה כי חלק מהציוד היה כפוף לזכויות צדדי ג בניגוד למוסכם.

בעקבות האמור לעיל הוגשו תביעות הדדיות לבית משפט השלום. בשלב מוקדם של ההליך, עוד בטרם התקיים קדם משפט ראשון, הודיעו הצדדים כי הסכימו ביניהם על העברת הסכסוך לבוררות בפני הבורר.

הצדדים בחרו בבורר שהוא עו"ד ידוע ומשפטן שהוא מומחה בתחומו ופועל כבורר מזה שהים רבות

הבורר, בפס"ד ארוך ומנומק על פני 73 עמודים, אמנם קיבל את טענות המבקשים בנוגע להפרות ולהטעיות, אבל החליט, למרבית הפליאה, שהתשלום בסך 5,000$ ששילמו המשיבים לבעלי המרכול החדש ע"מ שיידחו את פתיחתו עד להשלמת העסקה עם המבקשים – אינה מתעלה לרמה של הטעייה המהווה עילה לביטולו של החוזה ובסופו של דבר – משום מה – הוא פסק כי אין בכל אלה עילה לביטולו של ההסכם.

על הקורא שאינו בקיא לדעת, שבכפוף לאפשרויות הערעור הקבועות בחוק הבוררות מאז ה-5 בנובמבר 2008 (וכנראה עדיין לא היו בתוקף בזמן שהצדדים הסכימו לפנות לבוררות), אין – בכפוף לאמור לעיל – אפשרות לערער על פסק בוררות, וכל מה שבידי צד שנגרם לו עוול – כמו במקרה זה – הוא לנסות לתקוף את פסק הבורר עפ"י אחת העילות הקבועות בחוק הבוררות.
במקרה שלנו ניסו המבקשים להיתלות בעילת הביטול הקבוע בסע 24 (9) :
"(9) תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;

המבקשים עתרו לביטול פסק הבורר בטענה שלאחר שהבורר קבע כי המשיבים הפרו את החוזה והטעו את המבקשים בכמה עניינים, ומעל לכל, בכך שהטעו את המבקשים בנוגע ל"מיקומו וייחודו" של המרכול, תוך שהם משלמים כספים לבעל המרכול החדש כדי למנוע אפשרות לגילוי המידע. לא ייתכן כי ייקבע שאין לבטל את ההסכם וכי יש להמשיך בביצועו. עוד טענו המבקשים כי פסק בוררות שכזה, הנותן גושפנקא למעשיהם של המשיבים, נוגד מושכלות יסוד של סדר ציבורי ואישורו יביא להדרת רגליהם של מתדיינים ממוסד הבוררות. המשיבים מצידם הגישו לבית משפט השלום בקשה לאישור פסק הבוררות

בימ"ש השלום, בדחותו את תביעת המבקשים, פסק באשר לטענת ההטעיה בדרך של אי גילוי דבר קיומו של המרכול החדש והתשלום לבעליו, אמנם קביעות הבורר בנוגע להוכחתה של עילת ההטעיה "מעוררת תחושת אי נוחות" וכי ספק אם פסיקה זו "הייתה עומדת במבחן הערעור", ואולם הן אינן נוגדות את תקנת הציבור ומשכך אינן מקימות עילה לביטול פסק הדין.

אף בית המשפט המחוזי, בדומה לבית משפט השלום, לא מצא כי יש בתוכנו של פסק הבוררות כדי לפגוע באותם אינטרסים, עקרונות וערכים בסיסיים המרכיבים את תקנת הציבור. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי ייתכן שהבורר טעה ביישום הדין המהותי על העובדות החמורות שנתגלו בפניו במהלך הדיונים, אולם אין בכך כדי להביא למסקנה כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור.

המבקשים פנו לביהמ"ש העליון בבקשת רשות ערעור על פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי. כב השופט דנציגר דחה את הבקשה אף מבלי שתידרש לכך תגובת המשיבים. עם זאת פוסק השופט המלומד כדלקמן:

"למעלה מן הדרוש אציין כי לא מצאתי פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי ובפסק דינו של בית משפט השלום. אכן, דומה כי הבורר שגה בקביעותיו שלפי הדין המהותי. כך, למשל, כאשר בחן את השאלה האם המשיבים עמדו בנטל הוכחת הקשר הסיבתי שבין ההטעיה לבין כריתתו של ההסכם, היה על הבורר להביא בכלל חשבון את העובדה כי ההטעיה הייתה נגועה בחוסר תום לב מהותי ויתכן שאף דבקה בה מרמה ואת העובדה כי ההטעיה נגעה לעניין מהותי, וזאת על אף שיכלו המבקשים לברר את המידע בכוחות עצמם. שיקולים אלו צריכים היו להוביל בנסיבות העניין למסקנה כי המבקשים יצאו ידי חובתם בהוכחת הקשר הסיבתי וכי נטל ההוכחה לאי קיומו של קשר סיבתי עבר למש

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

בורר חב חובת נאמנות לצדדים מכח סעיף 30 לחוק הבוררות. חובה זו מקימה חבות חוזית לבורר כלפי הצדדים. גישה זו נקבעה בין היתר בפסק דין חשוב בנושא בבית המשפט העליון רע"א 6830/00 אריה ברנוביץ נ' משה תאומים.
יחד עם זאת, עליך להיות ער לכך שמדובר בהליך חריג. איעץ לך לפנות לקבלת יעוץ משפטי מתאים מעורך דין המצוי בתחום.

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

שלום רב,
תודה על התשובות, המקרה מפורט בקצרה עד כמה שניתן,להלן הסיפור מקצרה עד כמה שניתן.
במקרה זה המבקשים רכשו את זכויות המשיבים במרכול בעיר מודיעין. המבקשים שילמו את התשלום הראשון וקיבלו את החזקה המרכול, אך לא שילמו את יתר התשלומים כמתחייב בהסכם וכבר כשבועיים לאחר חתימת העסקה הם הודיעו למשיבים בכתב על ביטול ההסכם בעקבות טענותיהם על הפרותיו היסודיות.

לטענת המבקשים המשיבים הטעו אותם בכך שלא גילו להם כי בסמוך למרכול עתיד להיפתח מרכול מתחרה (להלן: המרכול החדש) ואף הגדילו לעשות כאשר שילמו לבעליו של המרכול החדש סכום של כ-5,000$ כדי שידחה את פתיחת המרכול על מנת שהדבר לא יתברר למבקשים טרם תושלם העסקה. בנוסף לכך, טענו המבקשים להפרות יסודיות והטעיות נוספות מצדם של המשיבים, ובהן: העובדה כי לא היה היתר בניה למנועים שונים של המרכול; העובדה כי למרכול לא היה רישיון עסק; הגדלת שווי המרכול שלא כדין בדרך של הוספת הכנסות לספרי החשבונות שהוצגו למבקשים במהלך המשא ומתן; ביצוע זיופים ברשימות המלאי שהוצגו למבקשים במטרה להגדיל את שווי המלאי אותו יידרשו לשלם; והעובדה כי חלק מהציוד היה כפוף לזכויות צדדי ג בניגוד למוסכם.

בעקבות האמור לעיל הוגשו תביעות הדדיות לבית משפט השלום. בשלב מוקדם של ההליך, עוד בטרם התקיים קדם משפט ראשון, הודיעו הצדדים כי הסכימו ביניהם על העברת הסכסוך לבוררות בפני הבורר.

הצדדים בחרו בבורר שהוא עו"ד ידוע ומשפטן שהוא מומחה בתחומו ופועל כבורר מזה שהים רבות

הבורר, בפס"ד ארוך ומנומק על פני 73 עמודים, אמנם קיבל את טענות המבקשים בנוגע להפרות ולהטעיות, אבל החליט, למרבית הפליאה, שהתשלום בסך 5,000$ ששילמו המשיבים לבעלי המרכול החדש ע"מ שיידחו את פתיחתו עד להשלמת העסקה עם המבקשים – אינה מתעלה לרמה של הטעייה המהווה עילה לביטולו של החוזה ובסופו של דבר – משום מה – הוא פסק כי אין בכל אלה עילה לביטולו של ההסכם.

על הקורא שאינו בקיא לדעת, שבכפוף לאפשרויות הערעור הקבועות בחוק הבוררות מאז ה-5 בנובמבר 2008 (וכנראה עדיין לא היו בתוקף בזמן שהצדדים הסכימו לפנות לבוררות), אין – בכפוף לאמור לעיל – אפשרות לערער על פסק בוררות, וכל מה שבידי צד שנגרם לו עוול – כמו במקרה זה – הוא לנסות לתקוף את פסק הבורר עפ"י אחת העילות הקבועות בחוק הבוררות.
במקרה שלנו ניסו המבקשים להיתלות בעילת הביטול הקבוע בסע 24 (9) :
"(9) תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;

המבקשים עתרו לביטול פסק הבורר בטענה שלאחר שהבורר קבע כי המשיבים הפרו את החוזה והטעו את המבקשים בכמה עניינים, ומעל לכל, בכך שהטעו את המבקשים בנוגע ל"מיקומו וייחודו" של המרכול, תוך שהם משלמים כספים לבעל המרכול החדש כדי למנוע אפשרות לגילוי המידע. לא ייתכן כי ייקבע שאין לבטל את ההסכם וכי יש להמשיך בביצועו. עוד טענו המבקשים כי פסק בוררות שכזה, הנותן גושפנקא למעשיהם של המשיבים, נוגד מושכלות יסוד של סדר ציבורי ואישורו יביא להדרת רגליהם של מתדיינים ממוסד הבוררות. המשיבים מצידם הגישו לבית משפט השלום בקשה לאישור פסק הבוררות

בימ"ש השלום, בדחותו את תביעת המבקשים, פסק באשר לטענת ההטעיה בדרך של אי גילוי דבר קיומו של המרכול החדש והתשלום לבעליו, אמנם קביעות הבורר בנוגע להוכחתה של עילת ההטעיה "מעוררת תחושת אי נוחות" וכי ספק אם פסיקה זו "הייתה עומדת במבחן הערעור", ואולם הן אינן נוגדות את תקנת הציבור ומשכך אינן מקימות עילה לביטול פסק הדין.

אף בית המשפט המחוזי, בדומה לבית משפט השלום, לא מצא כי יש בתוכנו של פסק הבוררות כדי לפגוע באותם אינטרסים, עקרונות וערכים בסיסיים המרכיבים את תקנת הציבור. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי ייתכן שהבורר טעה ביישום הדין המהותי על העובדות החמורות שנתגלו בפניו במהלך הדיונים, אולם אין בכך כדי להביא למסקנה כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור.

המבקשים פנו לביהמ"ש העליון בבקשת רשות ערעור על פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי. כב השופט דנציגר דחה את הבקשה אף מבלי שתידרש לכך תגובת המשיבים. עם זאת פוסק השופט המלומד כדלקמן:

"למעלה מן הדרוש אציין כי לא מצאתי פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי ובפסק דינו של בית משפט השלום. אכן, דומה כי הבורר שגה בקביעותיו שלפי הדין המהותי. כך, למשל, כאשר בחן את השאלה האם המשיבים עמדו בנטל הוכחת הקשר הסיבתי שבין ההטעיה לבין כריתתו של ההסכם, היה על הבורר להביא בכלל חשבון את העובדה כי ההטעיה הייתה נגועה בחוסר תום לב מהותי ויתכן שאף דבקה בה מרמה ואת העובדה כי ההטעיה נגעה לעניין מהותי, וזאת על אף שיכלו המבקשים לברר את המידע בכוחות עצמם. שיקולים אלו צריכים היו להוביל בנסיבות העניין למסקנה כי המבקשים יצאו ידי חובתם בהוכחת הקשר הסיבתי וכי נטל ההוכחה לאי קיומו של קשר סיבתי עבר למש

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

ירון שלום. הצטערתי לקרוא את השתלשלות העניינים ותוצאותיה, לפחות כפי שהיא מצטיירת בעיניך. דברי נאמרים בין היתר מנקודת מבטו של מי שעוסק בניהול בוררויות, מיעץ לצדדים בהליכים חלופיים מחוץ לבית המשפט וככזה מאמין בהליכים אלה בכלל ובהליך הבוררות בפרט. על כן חרד לתדמיתו בעיני הציבור.
לאור השלבים אותם עבר התיק, ההשלכות הכלכליות המהותיות עליך כעולה מתיאורך, והסיטואציה החריגה אותה אתה מבקש לבחון - הגשת תביעה נגד בורר, אני ממליץ לך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין הבקיא בסוגיות אלה. אני חושש שהמשך קבלת ייעוץ בפורום במקרה זה עלול במקרה הטוב שלא לתרום לך ובמקרה הגרוע אף להביאך להליך קבלת החלטות שגוי.
בהצלחה

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

תודה על התשובה,הסיטואציה אכן חריגה ובדיוק כפי שציינת,בבקשות ביטול פסק הבורר שהוגשו למחוזי והעליון
אחד השיקולים שציינו היה
תדמיתו של מוסד הבוררות ,אך כפי שכבר כתבתי,בית המשפט דחה את בקשות הביטול.

האם אתה מכיר עו"ד הבקיא בתחום?

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

אתה מוזמן ליצור קשר איתי או עם עורך דין אחר ממנהלי הפורום או בדרכים מקובלות אחרות. מכל מקום על גישתי להליכים ליישוב סכסוכים תוכל ללמוד גם מאתר האינטרנט אליו תגיע בקלות דרך שמי.

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

שלום רב.
עזבתי קיבוץ לאחר 18 שנות חברות אך הקיבוץ מסרב לשלם לי את שמגיע לי.לטענת עורך דיני אני מחויבת בגישור,כשהמגשר שייך לתנועה הקיבוצית ולא מגשר בילתי תלוי ולכן לא אוכל לתבוע אותם.כמו כן לא אוכל לערער על החלטת המגשר.האם זה נכון? תודה מראש.

שאלתך איננה ברורה דיה שכן גישור איננו בוררות. גישור פירושו שהצדדים מוכנים להכנס למשא ומתן באמצעות אדם שלישי שאיננו מעורב או צד לסכסוך, שכשמו כן הוא "גשר" לצדדים, המגשר , פעם ידבר עם זה ופעם ידבר עם זה וגם יפגש עם כולם ויעזור לשני הצדדים להגיע להסכמה או לפתרון הסכסוך בהסכמה. זהו גישור!! אין המגשר פוסק בסכסכוך רק מסייע לצדדים להתפשר בהסכם מקובל על שניהם.
לעומתו קיימת ה"בוררות" שכמוה כשופט פרטי שדן בסכסוך של הצדדים ולאחר שהוא שומע טענותת בכתב וגם בע"פ הוא יכול לקבל החלטה, שמחייבת הצדדים והיא כמו פסק דין, עד כדי כך, שאם לאחר פסק הדין של הבורר אחד הצדדים ירצה לממש את פסק הדין בהוצאה לפועל, אז יוכל קודם לכך לפנות ולאשרר את החלטת הבורר בפני בית משפט כאשר למעשה בית משפט הוא חותמת גומי להחלטת הבורר, אלא אם כן נפל פגם יסודי ומשמעותי בהחלטת הבורר, כמו למשל חריגה מסמכותו וכיו"ב..
לכן, אני מנחשת שעורך הדין שלך דיבר על "בוררות חובה" שככל הנראה מעוגנת בהסכם התק"מ בין הקיבוץ ובין חבריו, או שזה מעוגן בהסכם כלשהו אחר או בהחלטת הוועד המנהל או האסיפה הכללית, מכל מקום שווה לבדוק את המקור ההסכמי הפרטי או ההסכמי הקיבוצי הקובע חובת פתרון סכסוכים בבוררות
בין הקיבוץ ובין חבר הקיבוץ או הפורש מחברות בקיבוץ . מכל מקום התשובה לשאלה נמצאת בבדיקת "מקורות" החבות ליישוב סכסוכים בבוררות וגם כדאי לבדוק אם יש הוראות על איזו בוררות מדובר ואיך וכיצד ומי מוסמך או יש להפנות אליו את מינויו של הבורר.אז לך ומצא את הפרטים החסרים שבהיעדרם אין תשובה לשאלתך!

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

הבורר פסק לנו פסק לא ברור הוא כתב שהוא מעקל לי מחסן בבעלותי על חוב, ללא רשימת סכום החוב לעיקול ובלי שהמחסן המדובר בכלל רשום ע"ש, יצוין שבפסק האמור כלל לא נכתב גוש וחלקה של המחסן ואפילו לא כתובת מדויקת רק המחסן ברחוב .....
הצד השני הגיש בקשה לאישור פסה"ד,האם יש לי מה להגיב לבית המשפט שהמחסן המדובר כלל לא שלי ושכלל לא נכתב בפס"ד גוש וחלקה וכדומה? או פשוט לא להתייחס היות וכזה פס"ד איו לו כל תוקף כי א"א לממשו?

למרות המתואר על ידך בפניתך ומבלי לגרוע ממשקל טענותיך, אציע לך להתייחס בכובד ראש לבורר, לפסק הבוררות ולפנית הצד שכנגד לבית המשפט לאישור הפסק. אני מניח שהבקשה הוגשה באמצעות עורך דין שמול עיניו עומד פסק הבוררות על פרטיו. היות והחוק והתקנות קובעים פרק זמן להגשת תגובה לבקשה, אציע לך לפנות לאלתר לקבלת ייעוץ משפטי. איני סבור שהתיעצות בפורום כאן יכולה לשמש תחליף לייעוץ זה.

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר