עו"ד באיער שלום רב,
אני מאוד מבולבלת ואובדת עצות והייתי רוצה לקבל חוות דעת. סליחה מראש על הפירוט, אבל בגלל החששות שלי, איני מסוגלת כרגע לתמצת ולהפריד עיקר מטפל.
בני בן ה-30 מאובחן מזה מספר שנים עם מניה דפרסיה, דיכאון וחרדה והפרעת אישיות אורגנית (בעקבות חבלת ראש בעבר). מזה כמה שנים אנחנו מנסים להתמודד עם המצב הלא פשוט. באופן כללי אינו מתפקד ונמצא רוב הזמן בדיכאון. לפני כחצי שנה בעקבות ייאוש שלי על שאינו מטפל בעצמו, הצבתי אולטימטום ולא הסכמתי להכניסו לבית, מתוך כוונה שאולי זה יניע אותו. מכיוון שאין לו אף אחד חוץ ממני, נסע לירושלים בהמלצת מכר, הסתובב ברחובות עד שמצא ישיבה ושהה בה. בכל אותו זמן קיוויתי שאולי ה"נפילה" הזו לרחובות תדרבן אותו לטפל בעצמו. אך קרה ההיפך, הוא הלך שם לאיבוד לגמרי. באחד הימים אף השתמש בגראס, שיש לו השפעות קשות עליו, ויחד עם החרדה העצומה שחווה והניתוק מהבית, זה הוביל להתקף פסיכוטי חמור (כבר היו שני התקפים דומים בעבר אולם לא היו להם השלכות "פליליות"). באותו יום, דיבר איתי בטלפון והזהיר אותי מפני "השתלטות הטכנולוגיה". שכנעתי אותו בטלפון לגשת למיון. בבית החולים, בזמן ההמתנה לרופא, הוא מצא את עצמו בחדר עם דלתות זכוכית, שלטענתו "נסגרו" עליו. היה נדמה לו שכולאים אותו בכוונה. הוא חיטט באחד התיקים שהיו באותו חדר, מצא שם מדים ואולר, לבש את המדים ולקח את האולר כדי לפרוץ את הדלת ולצאת. כשאיש הביטחון הגיע, הוא אמר לו שהמפקד קורא לו לחזור לצבא - כך הרגיש בזמן ההתקף (יש לו טראומות גם ממהלך השירות הצבאי). הוא לא איים לפגוע באף אחד! אבל כמובן שנעצר והואשם באחזקת סכין. הפסיכיאטר בכלא אמר שהוא "בריא בנפשו", והוא הועבר בין 3 בתי מעצר שונים, ורק כעבור 3 שבועות, בהחלטת שופט שקול, הוא הועבר להסתכלות ב"איתנים". שם באופן חד משמעי הוגדר כלא אחראי למעשיו. השופט פסק לו תקופת אשפוז למשך 3 שנים, והסביר כי היא קצרה מהתקופה המקסימלית הקצובה על אחזקת סכין, וניתנה באופן יחסי לעבירה, וכמו כן אמר שבסופו של דבר, תקופת האשפוז תיקבע על פי החלטת הרופאים. בתקופת היותו במעצר, הוא חווה טראומה קשה (כולל מכות איומות מסוהר בתוך תא השירותים) והגיע לאשפוז כשהוא מרוסק לגמרי. הוא הועבר לבקשתי לאשפוז באזור מגורינו, ושהה 3 חודשים בבאר יעקב. עם הטיפול התרופתי, המצב שלו השתפר פלאים, והרופאים היו גאים בהצלחה, המליצו לשחררו מבית חולים ולהתחיל שיקום. הוא הופנה לשיקום - שבימים אלו ממש הוא התחיל אותו באופטימיות זהירה.
השבוע, קיבלתי טלפון מהסנגור הציבורי, והוא אמר שהפרקליטות הגישה ערעור למחוזי על פסק הדין, וכי הם מבקשים להאריך את תקופת האשפוז שניתנה בפסק הדין.
אני מרגישה שמשהו בכל הסיפור הזה הזוי ולא מתנהל נכון. הוא לא עבריין, לא פושע ולא אלים. אני לא מבינה למה בכלל הגיע למעצר, למה היה צריך לשהות שם 3 שבועות במקום לקבל טיפול רפואי, למה לא נשלח מיד לאחר האירוע להסתכלות. ובכלל למה הוגש הערעור הזה, ומה יכולות להיות ההשלכות שלו? האם יכולים לעצור אותו או להחזירו לאשפוז?
צר לי על השאלות המרובות אבל אני מאוד חוששת, שעד שסוף סוף הוא מגלה רצון לשקם את עצמו, ונמצא במעקב ובליווי צמוד של עובד סוציאלי ומטפל, הכל ייהרס.
אני מרגישה שאני צריכה לעשות משהו בנושא, אבל לא יודעת מה. אינני מקבלת שום תשובות מהסנגור הציבורי. היחס הוא מינימלי, בלשון המעטה, ואני רוצה לברר אפשרויות נוספות.
תודה ושוב סליחה על אורך הדברים.
הודעה חדשה
הודעה ללא תוכן