שלום רב,
אכן פגרת הקיץ עוצרת את ספירת הימים להגשת כתב הגנה. סגור

שלום אסף,
מקרה מצער מאוד.
הייתי מציע פנייה לרווחה. סגור

כעיקרון כללי:
אין לשום הורה זכות לעשות דין לעצמו, לקחת את הילד ולמנוע קשר מההורה האחר.
אם האב סבור שיש לו הצדקה לכך, היה עליו לפנות לביהמ"ש בהליך מתאים ולבקש אישור.
אינני מכיר את נסיבות המקרה.
ממליץ:
1. פנייה מיידית למשטרה.
לא בטוח שיעזור, אבל כדאי לנסות.
2. פגישת ייעוץ אישית ב ה ו ל ה עם עו"ד מומחה.
3. פנייה דחופה לבית המשפט על פי האסטרטגיה שיתווה עורך הדין.
4. במקביל מכתב התראה של עו"ד אל האב. סגור

אם יוכח שהימר בסכומים גבוהים - ניתן לדרוש החזר של מחצית הסכום, בעת חלוקת הרכוש. סגור

בתקופת ההרחקה, בן הזוג שהורחק אינו זכאי לדמי שכירות.
אם לאחר שהסתיימה תקופת ההרחקה, הוא לא חזר לדירה, צריך לבדוק את הסיבה לכך. אם לא חזר כי מצא בן זוג אחר, לא יוכל לדרוש דמי שכירות. אבל אם לא חזר בגלל שהוא חושש מפרובוקציות ותלונות במשטרה, ייתכן שיקבל דמי שכירות מכאן והלאה. סגור

על פי החוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, יש לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון גם בתביעות "אזרחיות" בתוך המשפחה כלומר בין "בני משפחה" (סע' 2 לחוק), כגון תביעות נזיקין, אם מתקיימים התנאים המצטברים הבאים:
1. מבחינת הגדרת "בן משפחה", גם בן-זוג "לשעבר" נקרא בן זוג (סע' 2(א) לחוק), ולכן גם "חמה לשעבר" נקראת "חמה" ומוגדרת כבת-משפחה - אך זאת בתנאי ש"נושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג". כלומר, הנושא של התביעה צריך לנבוע מהקשר שהיה בעבר בין בני-הזוג, בתקופה שבה עוד היו בני זוג.
2. בנוסף, צריך שעילת התביעה תהיה "סכסוך בתוך המשפחה" (סע' 2 לחוק), כלומר ש"הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה" (פסק דין חבס), משמע הסכסוך המשפחתי "תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה".
הסכסוך לא היה בא לעולם אלמלא המדובר ביחסי משפחה - לפנינו סכסוך שמקורו בתוך המשפחה. האלמנט המשפחתי צריך להיות הסיבה לסכסוך.
הרציונל של כלל זה הוא, שבית-המשפט לענייני משפחה נועד לדון בסכסוכים משפחתיים הנובעים מאותם יחסי אמון מיוחדים שמאפיינים את היחסים הפנים - משפחתיים. סגור

יש להניח שתאריך הלידה שנרשם בתעודת הפטירה, נלקח מנתוני משרד הפנים.
אם לדעתך הנתונים שגויים, יש לתקנם במשרד הפנים.
תמצאו באתר הממשלתי הדרכה ל"שינוי פרטי לידה" בעקבות רישום מוטעה במרשם התושבים. סגור

אכן סופרים מיום קבלת ההחלטה.
ואם לא נכתב בהחלטה ש"ימי הפגרה יבואו במניין הימים", הם אכן לא נספרים. סגור

שלום ליה,
זה מאוד תלוי בנסיבות.
עלי לראות את כל המסמכים הרלוונטיים:
צוואת האב
צוואת האם (האם עשו צוואה הדדית?)
צו קיום צוואה/צו ירושה אם לא היתה צוואה
נסח טאבו
הסכמים בין ההורים אם היו,
ועוד.
תלוי אם היו תנאים בצוואה,
והאם הרישום נעשה בעוד האב בחיים מכוח מתנה או לאחר פטירתו מכוח ירושה.
יש צורך בפגישת ייעוץ אישית. סגור

מבחינה משפטית, אם הדירה בבעלותכם המשותפת, יש לך זכות להיכנס לדירה, כל עוד הזכות לא נשללה ממך בהחלטה שיפוטית.

אבל - אם עזבת ואין לך כוונה לחזור, גם אם לא רצית זאת מלכתחילה, ובדיעבד נוצרה מציאות מוסכמת וגם כלפי הילדים שכל הורה מתגורר במקום אחר, לא יהיה נכון להיכנס ללא רשות למקום מגורי ההורה השני. זו יכולה להיות פגיעה בפרטיות וגם פגיעה בילדים.

כמובן שזכויות הבעלות שלך בדירה המשותפת לא נפגעות כתוצאה מעזיבת הדירה.

יתכן גם שמגיע לך שכר דירה ראוי ("דמי שימוש") בגין מגורי ההורה האחר בדירה. הדבר תלוי בנסיבות. סגור

שלום סער,
ניתן לפנות רק לבית המשפט.
אין סמכות לבית הדין הרבני אחרי הגירושין.
יותר מזה: אפילו אם הסכם הגירושין היה מאושר בבית הדין הרבני, זה לא היה מקנה סמכות לבית הדין לדון בסכסוכים שיקרו אחרי הגירושין, אלא אם כן בית הדין היה מקיים, לפני אישור ההסכם, דיון רציני "לגופו של ענין" בנושאים הכרוכים בגירושין. סגור

בהמשך לתשובתי הקודמת בפורום (לשאלתך הקודמת שם),
אם מדובר בעדים, כלומר שהם אינם בעלי דין בתיק עצמו - יש להגיש בקשה לביהמ"ש לזמנם.
יש לנמק את סיבת הזימון והרלוונטיות שלהם לתיק.
הם יוזמנו לדיון "הוכחות". סגור

שלום רב,
בעלי הדין עצמם (הצדדים שכנגד) אינם "עדים". הם בעלי דין, תובעים או נתבעים.
יש לך זכות אוטומטית לחקור אותם על דוכן העדים, אין צורך בזימון.
החקירה מתבצעת בדיון "הוכחות". אם הדיון שנקבע לך כרגע הוא "קדם משפט", לא תתבצע בו חקירה. עליך לבקש לקבוע דיון הוכחות. סגור

שלום רב,
אכן לעתים קרנות הפנסיה מציבות תנאי זה.
גם כשלא מדובר בירושה, דורשים לעתים מחבר קרן הפנסיה התחייבות כזו כשמתחיל לקבל קצבה.
כדאי לבדוק גם בתקנון הקרן הספציפית האם יש בסיס לדרישה.
בנוגע לבנק, יתכן שפנייה לבית המשפט תועיל - אבל גם הליך בבית המשפט לוקח זמן, וההליך צפוי להימשך יותר ממה שיקח להמתין לצו הירושה. ויש גם עלויות להליך משפטי, שכ"ד עו"ד, אגרות וכד'. סגור

שלום,
בתנאים שהצבת, האופציה היחידה היא נאמן שימונה על ידי בית המשפט.
צריך לרשום בצוואה שזה רצון המצווה.
נאמן זה יקבל שכר עבור תפקידו, כפי שיקבע בית המשפט.
נאמן אינו מנהת עיזבון. מדובר בתפקיד שונה.
כדאי לרשום בצוואה הנחיות / הגבלות לנאמן. סגור