שלום טום,

כמובן שמבלי להכיר את המוצר, משמעות הפיצול ומדוע צפוי גידול בעלויות - לא אוכל לתת תשובה קונקרטית.

אני חושב שכדאי לכם לפנות למגשר/יועץ שמבין בתחום עסקי שלכם בכדי לנסות למצוא במה בכל זאת תוכלו לשתף פעולה. למשל - אולי חלק מהפיתוח/שיווק ניתן לעשות יחד ורק בשלב אחר יש פיצול בין המאמצים שלכם ואולי שלב זה כבר קרוב יותר לשלב המסחרי (אם שלבי ההכנה אינם "מסחריים", כלומר אינם מכניסים כסף).

צריך לבדוק האם ניתן במצב כזה לערוך סוג של ניסוי ולבחון האם מצליחים לקבל מידע על סיכויי מודל אחד מול השני. אולי אפשר למצוא אינדיקציה שמודל אחד יעבוד יותר ואז להתחיל איתו.

בכל מקרה, זה נושא שכדאי לקבל בו ייעוץ, ככל הנראה יותר בכיוון העסקי. אשמח להמליץ לכם על יועצים שיכולים לסייע לכם בתהליך.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום טל,

יש לבחון עיתוי רישום סימן מסחר לפי חשיבות השם המסוים או הייחודיות שלו. ככל שמדובר במשהו ייחודי ויש חשיבות "לתפוס" את השם כי ייתן יתרון עסקי ויש חשש שייתפס - יכול ויש לפעול לרישום הסימן בהקדם.

עם זאת, רישום סימן מסחר אינו בהכרח מהפעולות הראשונות שמבצע סטארטאפ, מאחר וטרם הטיפול במיתוג עובדים על פיתוח המוצר ובוחנים את ההיתכנות והכדאיות העסקית.

אך כאמור יש יוצאים מהכלל וכבר יצא לנו במשרד לטפל ברישום של סימני מסחר טרם פיתוח מוצר בתחומים מסוימים בהם לשם והמיתוג חלק מהותי.

אתה מוזמן לפנות בפרטי במידה ותרצה מידע נוסף.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום אהרון,

שאלה זו מורכבת מדי לצורך מענה בפורום, שנועד מטבעו לתשובות נקודתיות ובדגש על סוגיות הקשורות לסטארטאפים.

באופן כללי:
גיוס המונים כפוף לכללים שונים וניתן לביצוע תחת רכז הצעה. אלו חריגים שונים לגיוס הדורש פרסום תשקיף מכוח חוק ניירות ערך.

אם ברצונך לגייס כסף מהציבור באמצעות פרסום באינטנרט, תוכל לבחון אפשרות זו עם הגופים המורשים לכך (רכזי הצעה). תוכל למצוא את המידע באתר הרשות לניירות ערך.
ישנם כללים שונים גם לגבי הפרסום, מי יכול להיות משקיע, מגבלות סכומי השקעה ועוד.

כמובן שעליך לפנות לייעוץ משפטי פרטני, מאחר וצריך לבחון מה בדיוק פרטי העסקה והמבנה שלה בכדי לבחון מה האפשרויות החוקיות לבצע זאת.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום אמיליה,

סירוב לחתום על הסכם סודיות יכול לנבוע מסיבות שונות. חשוב להבין מדוע הוא מסרב לחתום וממה הוא חושש בעניין.

למשל:
האם הוא חושב שהמידע אליו נחשף לא סודי ולא רוצה להתחייב לסודיות כאשר לדעתו אין מידע סודי אליו נחשף?
האם נוסח הסכם הסודיות נרחב מדי ומרתיע אותו?

כך או כך, הפסד או עילת תביעה תלויה באם היועץ יבצע משהו שיגרום לכם נזק. צריך להבין האם המידע אליו נחשף בכלל רגיש או מסכן משהו, כמו גם סיבת הסירוב שלו לחתום על הסכם סודיות.

מומלץ שתפנו לעו"ד שמבין בתחום כדי שיסייע לכם להבין האם בכלל יש כאן עניין שיש להתעכב עליו או שזה לא מהותי.

את מוזמנת לפנות בפרטי אם תרצי מידע נוסף.

בהצלחה,
יואב
סגור

שלום עומר,

חברות מתקשרות עם ספקים שונים ולכן קיימים סוגים שונים של הסכמים (פיתוח תוכנה, ייצור מוצר, עיצוב, רגולציה ועוד ועוד). מה הסטנדרט לגבי כל סוג הסכם הוא משהו שגם לגביו יכולות להיות כמה דעות של עו"דים שונים.

ישנם אתרים שמפרסמים דוגמאות להסכמים, אבל צריך לקחת אותם בערבון מוגבל כי לרוב הם כלליים מטבעם או נוסחו בהקשר ספציפי ולא הותאמו לנסיבות הרלוונטיות לכם. הקושי בקריאה או בחינה של הסכמים כאלו בעין לא מקצועית או מנוסה היא שלא תוכל לקבוע האם מדובר במשהו מקובל או לא. לכן בעיני לא אחראי להפנות אותך לדוגמא כזו או אחרת.

הדבר הנכון הוא לפנות לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד מנוסה, שיודע לזהות את הסוגיות הרלוונטיות בהסכמים, ולא לנסות ללמוד לבד (כמו בתחומי מקצוע אחרים).

בהצלחה!
יואב סגור

שלום אלירן,

ישנם כמה דגשים למתן אופציות לעובדים. אחד הוא מסלול הענקת האופציות מבחינת מס והשני הוא תנאים שונים של האופציות.

בכדי להעניק לעובדים אופציות במסלול המטיב איתם מבחינת מס, יש לבצע כמה פעולות, כגון: עריכת תוכנית אופציות, הגשתה למס הכנסה והפקדת האופציות אצל נאמן (לפי הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה). הענקה במסלול כזה יכולה לחסוך לעובד עד כ-50% מס.

בנוסף, יש לקבוע את תנאי האופציות, שכן אלו מהוות תמריץ וחלק מתנאי התקשרות עם עובדים בסטארטאפ, לרוב עקב שכר נמוך יותר מאשר ניתן לקבל כשכירים במקום אחר.
אחד התנאים הבסיסיים הוא הבשלת האופציות: כמה אופציות ניתן לרכוש במועד מסוים, כדי לתגמל על הגעה ליעדים או הישארות לתקופה מסוימת. למשל: אופציות שמבשילו על פני 3 שנים בעצם מתמרצות עובד להישאר 3 שנים בעבודה בכדי להנות מכל האופציות.

מאחר ויש השלכות ומורכבויות שונות בקשר להענקת אופציות, מומלץ לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמצא בתחום האופציות (לא כל עו"ד מסחרי בהכרח מתמצא בכך).

אתה מוזמן לפנות בפרטי למידע נוסף.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום זיו,

לצערי לא ניתן לענות על השאלה מבלי לראות את המסמכים ומה הם כוללים.

צריך לזכור שהסכם מייסדים, במיוחד בחברה קיימת, הוא הסכם בין בעלי המניות (חלקם לפחות). לשינויים כאלו ואחרים בהסכמות שלכם יכולות להיות השלכות על בעלי המניות האחרים ובנסיבות מסוימות יכולות לדרוש את הסכמתם או לכל הפחות כינוס של אסיפת בעלי המניות (אם למשל נדרש שינוי תקנון).

עליכם לפנות לייעוץ משפטי פרטני. ניתן לפנות אליי בפרטי ככל ותרצה סיוע נוסף.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום אייל,

בהקמת מיזם עם 5 שותפים-מייסדים ועובדים אני חושב שקריטי לנסח הסכם מייסדים שיסדיר את מערכת היחסים ביניכם: מי עושה מה, איך מקבלים החלטות, מחויבות מבחינת שעות ועוד.

רישום חברה אצל רשם החברות (בשלב כזה או אחר) הוא העניין היותר "טכני", מאחר ובמהות קריטי שיהיו ביניכם הסכמות שעל בסיסן תוקם חברה (כאשר חלק מהעניינים יכללו בתקנון החברה).

אתה מוזמן לפנות בפרטי למידע נוסף.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום גיטי,

באופן כללי: במקרה שיש פעילות עסקית והכנסות, צריך לפתוח תיקים במס הכנסה, להירשם במע"מ ולדווח בהתאם (גם במקרה של העדר הכנסות בחודש מסוים).

עליכם לפנות לרואה חשבון ולקבל ייעוץ מתאים. אם תרצו - אשמח להמליץ בפרטי.

בהצלחה,
יואב סגור

שלום דרור,

בעיקרון, הדבר הנכון מבחינה עסקית הוא להתנהל בחשבון נפרד מהחשבון הפרטי שלכם. בין היתר, הדבר יסייע לעקוב אחר ההוצאות הרלוונטיות ולהקל ביום מן הימים על עריכת דו"חות כספיים.

בהעדר מידע נוסף ומאחר ולא ברור לי מה מהות הסטארטאפ, היקף ההוצאות, ההכנסות הצפויות וכד' - ממליץ לכם להתייעץ עם רו"ח בעניין.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום יגאל,

באופן כללי, העברת מניות בין אחד לשני (למעט קרובים משפחה בנסיבות מסוימות) נחשבת על פניו מכירה של המניות. לכן, מדובר באירוע שעלול להיות כפוף לחובת דיווח לרשות המסים ואף לתשלום מס. לכן, כדאי לכם לוודא מול רוה"ח שלכם מה הדבר הנכון לעשות מהבחינה הזו.

מבחינת הפרוצדורה - אין צורך לרשום מחדש את החברה, אלא לחתום על שטרי העברת מניות ולדווח בהתאם לרשם החברות. כאמור, חשוב לוודא שמעבר לעניין הפרוצדורלי, לא נוצר מצב שיוצר חבות במס.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום סיון,

תהליך רישום חברה אצל רשם החברות דורש אימות חתימות של בעלי המניות והדירקטורים הראשונים על מסמכים שונים על ידי עורך דין.

מעבר לכך, מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד טרם הקמת חברה, במיוחד כאשר מדובר בחברה שאינה חברת יחיד ויש כמה בעלי מניות. בהעדר הסדרת נושאים שונים בין בעלי המניות, פעילות של חברה יכולה פשוט להיתקע. למשל: אופן קבלת החלטות, מינוי דירקטורים, זכויות שונות של בעלי מניות, מנגנוני היפרדות ועוד.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום יער,

בהנחה שניתן לשנות את ההסכם ברוב של החתומים עליו, יכול להיות ששינוי כזה יכול להיות אפשרי בנסיבות מסוימות, אבל זה בהחלט לא מהלך מובן מאליו ובמיוחד בהקשר הזה של רכישת מניות בחזרה (כי זה שינוי בדיעבד של זכויות קנייניות של המיעוט).

אם השינוי נוגע או ברור שמכוון כלפי אחד השותפים או בנסיבות שניתן לחשוד שזו הכוונה, אני מעריך שאם אותו שותף יתקוף את הסעיף יש לו טענה טובה לאור קיפוח זכויותיו והפגיעה המשמעותית בקניין שלו (מניות נחשבות נכס קנייני). לכן, על פניו זה נשמע מהלך בעייתי ואגרסיבי שבית משפט עלול שלא לתת לו תוקף.

מעבר לכך, יכולה להתעורר בעייתיות גם מבחינת מס. רכישה חוזרת היא בעצם מכירה על ידי המייסד. אם זה לא נעשה בתחילת הדרך, בעצם החיוב שלו למכור לכם (עקב חיוב בדיעבד) - אתם עלולים לחשוף אותו למס (כמי שמכר מניות). זה יכול להציף עניינים שונים שיכולים גם כן להתגלגל אליכם או לחזק את העדר האכיפה של הסעיף.

מומלץ שתפנו לייעוץ פרטני ותבררו את האפשרויות העומדות בפניכם, החלופות לכך וההשלכות.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום חנן,

הסכם מייסדים נועד להסדיר את מערכת היחסים המסוימת בינך לבין השותף/שותפים שלך. למען ההשוואה, זה כמו שמקרה רפואי לא מומלץ לאבחן באמצעות קריאה באינטרנט וכך גם לימוד עצמי על איך להחליף צנרת בבית.

אף שיש סעיפים שחוזרים על עצמם בצורה כזו או אחרת במסגרת טיוטות ופורמטים כאלה ואחרים, הניסיון והידע המקצועי נדרשים בזיהוי העניינים שעלולים הרלוונטיים לכם ובמקרה הפרטני שלכם להיות בעייתיים ו"לאיים" על המיזם כאשר תתקלו בהם. למשל: סתירות מול הסכמי העסקה/שירות קודמים, התחייבויות קודמות ועתידיות בעניין קניין רוחני, התחייבויות נכונות לזמן והשקעה, קיום/העדר מנגנוני היפרדות ועוד ועוד.

מאחר והסכם מייסדים הוא מסמך מהותי שצריך להסדיר מערכת יחסים לטווח ארוך ובנושא מהותי (מיזם/סטארטאפ/עסק שיקום) - מומלץ לקבל ייעוץ פרטני ומקצועי. כאשר עורכים את התהליך נכון, מסייעים למייסדים לחשוב ולהציף נושאים שונים שקשורים למחויבות העתידית שלהם למיזם ומערכת היחסים ביניהם. לא פעם זה מציף דברים שהצדדים לא חשבו עליהם או מגלים שהם חושבים עליהם באופן שונה מהותי. תיאום הציפיות שנערך במסגרת התהליך לקראת הסכם מייסדים הוא קריטי ובלעדיו מיזם מצוין יכול להיתקע ואף לא להבשיל בגלל אי הסכמה או התממשות חשיפה כזו או אחרת שהיה ניתן לטפל בה בתחילת הדרך.

אגב, קבלת ייעוץ מקצועי בקשר להסכם מייסדים היא אינה השקעה גדולה (ויש מגוון מחירים בשוק) בשביל הסדר והיציבות שהוא אמור להעניק לכם (אם עורכים את התהליך נכון).

בהצלחה!
יואב סגור

שלום יוני,

באופן כללי, אין מניעה לנסח הסכם בעברית בין כל השותפים אם זו שפה שנוחה להם. נתקלתי במקרים שמייסדים ביקשו לנסח הסכם באנגלית, אך אחר כך התברר שהתקשו להבין את מה שכתוב בו ללא תרגום. עם זאת, צריך לבדוק האם בנסיבות הספציפיות לא יהיה צורך בהסכם בהצגה לרשויות, משקיעים וכד', ומטעמי נוחות אלו לנסח אותו באנגלית (כדי למנוע צורך לתרגם).

בנוסף, ניתן לקבוע את הדין הישראלי כדין החל על ההתקשרות ביניכם. צריך לשים לב שהדבר יכול לעורר קושי במקרה שתהיה סתירה (מכל סיבה) בין הדין הישראלי לדין שחל על החברה במקום בו היא תתאגד. אבל ביחסים בין המייסדים באופן כללי קיימת אפשרות כזו.

בהצלחה,
יואב סגור