שלום ליאור,

לצערי שאלתך אינה ברורה מספיק.
אני מניח שהכוונה לגיוס כסף או הזרמת כסף על ידי המייסדים עצמם.

ככל שהשאלה היא האם יש צורך לקחת בחשבון סכום כסף שהוזרם על ידי מייסד באחוזים אותו יקבל המייסד שהזרים את הכסף - יכול להיות. ולעיתים, כסף שהוזרם על ידי מייסד נרשם כהלוואת בעלים וניתן להגיע לגביו להסכמות שונות.

אם תבהיר את שאלתך, אשמח להתייחס.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום דימה,

באופן כללי, לנושאי משרה בחברה (כגון דירקטור, מנכ"ל, מנהלים הכפופים ישירות למנכ"ל) יכולה להיות אחריות אישית על פעילות החברה. כמובן שככל שאדם ממלא תפקיד בכיר יותר יש סיכוי לדרישה ממנו לפקח יותר ויכולת להטיל עליו אחריות.

מנכ"ל החברה הוא המנהל הבכיר ביותר "בשטח", תחת דירקטוריון החברה, ולכן מטבע הדברים הציפייה לפיקוח ואחריות מצידו גבוהה יותר. בעניין זה, אני מעריך שאין זה משנה אם מישהו הוא מנכ"ל משותף או יחיד - בסוף יש ציפייה ממנכ"ל לנהל ולפקח על פעילות החברה. כך שגם אם מנכ"ל אחד ביצע משהו, השני עלול להיות חשוף לטענה בעניין.

אם מדובר בחברה קטנה, יש שאלה האם יש הצדקה לכהונת שני מנכ"לים (לעיתים יש, גם אני כהנתי למשל כמנכ"ל משותף בסטארטאפ קטן).

אתה מוזמן לפנות בפרטי אם תרצה מידע נוסף.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום טיראן,

יש עובדות שונות שצריך להתעמק בהן כדי לנתח את השאלה.

באופן כללי - ככל שגיבשתם משהו מפורט, מעבר לרעיון כללי, וברצונך ליישם את הרעיון כפי שגיבשתם באותו האופן - יכולה לעלות טענה מצידו. הטענה יכולה להיות גם לזכויות במיזם וגם לזכות שלו לעשות שימוש או לקדם את הרעיון בעצמו.

ככל שחשבתם על רעיון כללי ואת צפויה ליישם אותו באופן שונה או שלא ירדתם לפרטי היישום של הרעיון, יכול להיות שכלל אין הגנה על מה שיצרתם.

בנוסף, לאור העובדה שחלפו 10 שנים וגם הוא לא עשה עם הדבר כלום, לא בטוח כמה חזקה תהיה הטענה שלו.

בכל מקרה, אלו נושאים שמומלץ לקבל לגביהם ייעוץ משפטי פרטני וכמובן שבמסגרת הפורום לא ניתן לספק חוות דעת או תשובה מבוססת.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום תמרה,

הקמת מיזם ללא שותפים מורידה את "הסיכון" הכרוך בצורך להסכים ולשתף פעולה עם שותפים במיזם עצמו.

מצד שני, בהעדר שותף/שותפים רלוונטיים - יכול ותידרשי לשלם עבור שירותים ששותפים יוכלו לבצע במסגרת היותם שותפים (ולא פעם לא באותה מסירות כמו שותפים). כלומר - יהיה צורך לקנות את השירותים/זמן ששותף היה יכול לתרום לחברה במסגרת היותו שותף.
מעבר לכך, יש יתרונות בחיבור בין שניים-שלושה יזמים המביאים תחום מומחיות שונה (סיעור מוחות, קשת קשרים, חלוקת עומסים וכד').

בהצלחה!
יואב סגור

שלום אשר,

מניות הן נכס קנייני לכל דבר. לכן, בהעדר הוראה אחרת, באופן כללי לא ניתן לקחת מאדם את מניותיו (כמו כל נכס אחר שמצוי בבעלותו).

לכן, בהסכמי מייסדים מכניסים הוראות שונות בהם מייסדים שעוזבים בנסיבות מסוימות נדרשים להעביר/למכור את מניותיהם לשותפים שנשארים, אחרת נשאר בעל מניות (לעיתים מהותי), גם כאשר אינו תורם לפעילות.

לכן לא מדובר ב"אסור או מותר". המצב הרגיל, ללא קביעה כזו או אחרת היא שבעל מניות, כבעל נכס, נשאר בעל מניות. מאחר ומניות מייסדים ניתנות כנגד תרומתם הצפויה בחברה, ככל והם עוזבים לפני מועד מסוים או הגעה לאבן דרך מסוימת (או כל הסדר רלוונטי אחר) - ישנם הסכמי מייסדים רבים הקובעים את המנגנון בו הם מחויבים להחזיר את המניות ("הנכס"), כדי להביא לחלוקה מחדש של המניות בין המייסדים בהעדר זה שפרש (ולא הגשים את הסיבה שלשמה ניתנו מניותיו).

זאת כל קצה המזלג. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מתאים ולוודא שהנושא מוסדר בצורה נכונה ומתאימה לצרכים שלכם.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום ניתאי,

באופן כללי, תפקידו של הדירקטוריון להוביל את האסטרטגיה של החברה ולפקח על הפעילות (כולל המנכ"ל).
שילוב של אדם בעל שם או ניסיון יכול לסייע לקידום הסטארטאפ, הן מבחינת אסטרטגיה, רמת הדיון והסדר, והן מבחינת פתיחת דלתות.

כהונה כדירקטור מאפשרת גם להעניק אופציות במסלול מיסוי רווח הון בדומה לעובדים (במקום מס הכנסה רגיל), וזה מאפשר לתגמל בכירים כאלו באמצעות אופציות עם מיסוי מופחת.

לעומת זאת, בחברה קטנה לא כדאי שיהיה דירקטוריון עם חברים רבים, כי אז הניהול הופך מסורבל. לרוב 3 זה מצוין ו-5 לאחר שיש משקיעים וגורמים נוספי שרוצים/צריכים לפקח.

אתה מוזמן לפנות בפרטי אם נדרשת לך הבהרה נוספת.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום יובל,

התשובה משתנה בהתאם לכמה אותו מנטור בכיר, מקושר, משקיע שעות וכד'. אני מעריך שכל דבר בין 1-5% יכול להיות הגיוני בנסיבות מסוימות. נתקלתי בבכירים מאוד שקיבלו גם 10%. בכל מקרה, הייתי מציע שכל אחוז שלא תבחרו להעניק - יהיה כפוף להבשלה לתקופה סבירה בה אותו מנטור אמור להביא תוצאות (למשל - שנתיים) ואפילו מותנה בתוצאות אם יש כאלו (למשל - גיוס כסף בסכום מסוים ומעלה); כך שאם לא יעמוד בתנאי חלק מהאקוויטי יחזור חזרה אליכם.

אתה מוזמן להיות בקשר בפרטי במידה ותרצה הבהרות נוספות.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום קארן,

באופן כללי, במידת האפשר העדיפות היא לפרט ככל האפשר. לא תמיד זה פרקטי כי מדובר במיזם ממש בתחילת הדרך ולא ברור אילו משימות יהיו, אבל ככל האפשר כדאי לציין. גם במקרים יחסית ברורים, כאשר למשל יש מנכ"ל (תחום עסקי) וסמנכ"ל פיתוח (תחום פיתוח וטכנולוגיה), כדאי להבהיר מי אחראי לענייני כספים, קשר עם משקיעים וכד' (לפי הרלוונטי).

נקודה שלא פחות חשובה היא מידת הזמינות של כל אחד. סטארטאפים מעולים שאני מכיר לא הצליחו בגלל שבשביל אחד זה היה פרויקט מרכזי ובשביל השני פרויקט אחה"צ או של סוף שבוע. העדר תיאום ציפיות לגבי זמינות למיזם יכול להיות קריטי.

בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עו"ד בקשר להסכם בין מייסדים, מאחר ובהעדר ניסיון בתחום עלולים לפספס שאלות וסוגיות מרכזיות שאח"כ הופכות מהותיות.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום אלה,

לא לעיתים קרובות אני נתקל במצב בו משקיע מעוניין לרכוש גם זכויות בחברה (מניות) וגם בקניין הרוחני עצמו (למשל בפטנט). בצדק העניין מעלה שאלה ומחייב התייחסות.

חשוב להבין מדוע עולה דרישה זו ומה תהיה מהות ההחזקה שלהם בקניין הרוחני בכדי לחשוב אילו הסדרים יהיה צריך להסכים עליהם בכדי למנוע מחלוקות או קשיים בעתיד (בין היתר בנוגע למכירה, השקעות נוספות, תשלומי תמלוגים וכד').

למשל: זכות בפטנט יכולה להוביל לדרישה לתשלום תמלוגים עתידיים, שכן הבעלות על החברה שונה מהבעלות בפטנט. כך גם לאחר מכירת כל מניות החברה לרוכש - נדרשת הסכמה לרכישת חלק הפטנט מהמשקיעים או הסדר לגבי תמלוגים. כל זאת כמובן על רגל אחת.

אני מניח שאתם מלווים על ידי עו"ד בעסקה כזו וחשוב שהוא יבחן זאת לעומק.

בהצלחה,
יואב סגור

שלום יקיר,

באופן כללי - חוק זכות יוצרים וחוק הפטנטים (למשל) קובעים הסדרים בנוגע לבעלות מעביד על המצאות ויצירות של עובד.

סעיף 34 לחוק זכות יוצרים קובע ש"מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת". קוד מחשב נחשב יצירה לצורך חוק זכויות יוצרים. במקביל, חוק הפטנטים קובע (למשל) שהמעסיק הוא הבעלים הראשון ביצירה (כגון קוד מחשב)

סעיף 132 לחוק הפטנטים קובע ש"מצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – אמצאת שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה...". העניין רלוונטי אם למשל פיתחת המצאה הניתנת להגנה כפטנט.

מעבר לכך, צריך לבדוק את הסכם ההעסקה שלך ואיך מנוסח הסדר קניין הרוחני בינך לבין המעסיק שלך. האם מוגדר שקניין רוחני שתפתח בתחום מסוים שייך למעסיק או כל קניין רוחני שתפתח בזמן עבודתך בחברה, ללא קשר מתי ובאיזה תחום?

לכן, בכדי להשיב לשאלתך - עלייך לפנות לייעוץ משפטי פרטני בכדי להבין האם יש או אין לך חשיפה כזו או אחרת מול המעסיק הנוכחי ולקבל ייעוץ כיצד נכון לפעול. אתה מוזמן לפנות בפרטי בשאלות נוספות.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום מור,

בכדי לענות לשאלתך צריך להבין לעומק באיזה מידע מדובר ומה השימוש המדויק שרוצים אחרים לעשות בו. אחד הנושאים העיקריים שמעוררים חשש במקרים אלו הוא הפרת פרטיות של המשתמשים שלכם.

מומלץ שתפנו לייעוץ משפטי בכדי לעבור על הדברים לעומק.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום זהבה,

עלות וכדאיות העסקת עובדים או פרילנסרים הן עניין עסקי במהותו.

ברמה המשפטית חשוב לוודא שמעסיקים עובדים לפי דיני העבודה בישראל.
לגבי פרילנסרים - קיים ה"סיכון" שבית הדין העבודה יכיר בפרילנסר כעובד וחשוב לנסות ולגדר את הענייו באמצעות הסכם ברור עם פרילנסר (אף שבסוף זה עניין שבית הדין לעבודה יכול להחליט לגביו בשונה מאמור בהסכם).

כאמור, שאלת הכדאיות היא בעיקר עסקית. מבחינה משפטית טיפול בהעסקת עובד או פרילנסר הוא לא מורכב, אך לאור סט החוקים שחלים דורש ייעוץ משפטי בכדי להימנע מטעויות.

מומלץ שבכל דרך שתבחרו להעסיק כוח אדם תפנו לייעוץ משפטי ותתייעצו גם במהלך ההתקשרות כדי לוודא עמידה בחוק.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום וסליחה על העיכוב בתשובה.
לצערי ההודעה לא קפצה אצלי והתפספסה.

הסכם שנחתם בין הצדדים על פניו מחייב אותם. פסיקת בתי המשפט בישראל קבעה עיקרון שאם אדם חתם על הסכם, חזקה שלכאורה קרא, הבין והסכים. כמובן שזו חזקה שניתנת לסתירה, אבל זו נקודת המוצא.

מעבר לכך, הסכם בישראל יכול להתקיים גם בעל פה או בהתנהגות (סעיף 25 לחוק החוזים), כך שככל שהועלה על הכתב אז זה מעלה את הסיכוי שיהיה ניתן לאכוף אותו. תמיד יכולות לעלות טענות בקשר לתוקף וכד', אבל באופן כללי נקודת המוצא.

כמובן שחשוב שתפנה את השאלה הקונקרטית לעו"ד ותקבל ייעוץ פרטני בכדי להבין את המשמעות של ההסכם עליו חתמת (להבנתי) ומשמעותו.

בהצלחה!
יואב

סגור

שלום ארז וסליחה על העיכוב בתשובה.
לצערי ההודעה לא קפצה אצלי והתפספסה.

אני מניח שכוונתך לתקנון האפליקציה, שהוא הקשר בין החברה לבין המשתמשים, לעומת תקנון חברה שמסדיר את יחסי בעלי המניות וזכויותיהם.

שאלתך מאוד כללית ותלויה בסוג השירותים הניתנים במסגרת האפליקציה. לא כל עסק דומה לאחר וכך גם אפליקציות. יש הבדל מהותי בין אפליקציות בתחום פיננסים, הכרויות, מסחר וכד'.

אם טרם פניתם לעו"ד בתחום, מומלץ שתעשו זאת כי אלו לא בהכרח עניינים מובנים מאליהם.

בהצלחה!
יואב סגור

שלום לוקאס וסליחה על העיכוב בתשובה.
לצערי ההודעה לא קפצה אצלי והתפספסה.

בשלבים ראשונים של חברה קביעת השווי היא ספקולטיבית ולא נתקלתי בביצוע הערכת שווי מקצועית, בעיקר נוכח העדר יכולת להעריך שווי של חברה בתחילת דרכה. הערכות שווי לרוב מבוצעות על חברות עם פעילות כזו או אחרת שניתן להעריך.

לא ברור לי מה הכוונה לערעור משפטי על הקביעה. האם לאחר חתימת ההסכם ניתן לערער שהשווי שהמשקיע קבע נמוך מדי? זה עניין מסחרי וסיכויי טענה כזו להצליח נראים לי נמוכים, מאחר והשווי נקבע בהסכמת הצדדים במסגרת הסכם. הדבר דומה בעצם לקביעת מחיר על נכס.

ערעור על כך יכול להתבסס אולי על טענות של עושק וכד', כלומר שהופעל לחץ לא הוגן וכד', אבל אלו טענות קשות.

מקווה שהצלחתי להשיב לשאלתך ואני שוב מתנצל על העיכוב בתשובה.

בהצלחה!
יואב סגור