אין הבדל במיסוי מקרקעין לדירה שניה או שלישית ביהודה ושומרון או בשאר חלקי הארץ,

על אף האמור לעיל, ישנה דרך לבצע תכנון מס בנושא, במידה ומדבר ברכישת דירה על ידי הסכם שירותי בניה. לפרטים מוזמן לנות למשרדנו ונשמח לסייע סגור

מיסוי מקרקעין בישראל וביהודה ושומרון ("האזור") זהה.
רישוי עסקים ברובו זהה, אבל יש מספר דרישות שונות ביהודה ושומרון, אך לא מדובר בשוני מהותי. לשאלה ספציפית מוזמן לפנות. סגור

ככלל באדמות מדינה יש הגבלה בהעברת מקרקעין לזרים, קרי למי שאינו אזרח ישראלי. ועם זאת, ישנם חריגים שאפשר לבדוק. הדבר נכון גם בקווי 67 וגם ביהודה ושומרון. בנוסף, למי שאינו אזרח ישראל אין מגבלה לרכוש קרקע פרטית. אשמח לסייע, מוזמנים לפנות לייעוץ פרטני. סגור

חוק מיסוי מקרקעין חל על מקרקעין ביהודה ושומרון ולכן תשלם מס רכישה על כל רכישת דירה נוספת - 5% משווי הדירה. אין שוני מהמס בשאר המקומות בישראל. סגור

שלום רב.
אין הבדל בין בניה ללא היתר ביהודה ושומרון לבניה ללא היתר בכל מקום אחר.
הסכנה ברכישת דירה שיש בה חלק ללא היתר היא כפולה ולעיתים משולשת:
א. הבנק לשמכנתאות עשוי להרים קשיים במתן משכנתא.
ב. המועצה/עירייה עלולה לטיל קשיים בקבלת אישור לרישום הזכויות על שם הקונה.
ג. עלול להיות צו הריסה וזה יגרור נזקים לקונה (ולעיתים גם חובת ארנונה, ככל והשטח הנ"ל לא מוכר בעירייה/מועצה).

ראשית מומלץ להעיזר בערוך דין עוד בשלב החוזי.
מומלץ לסייג את העניין בנספח ברור.

לגבי הבניה הלא חוקית כדאי להתייעץ עם אדריכל אותי ניתן להכשיר על ידי הוצאת היתר מתאים, ואם לא אכן כדאי לשקול הריסה עצמית (רק כדאי שזה יהיה על חשבון המוכר).

סגור

התשובה לשאלה כמובן תלויה בחוזה עצמו והאמור בו, ועל כן יש לקחת את החוזה לבדיקה של עו"ד שיתן חוות דעת ספציפית. ככלל, נכון להיום בתי המשפט בתביעות שהגישו אליהם לביטול הסכם, לא קבעו שמגפת הקורונה היא עילה לביטול הסכם רכישה. אבל ייתכן ונסיבות ספציפיות בחוזה מסוים יובילו לתוצאה אחרת. מכל מקום, אין שום מיוחדות לוזוה ביו"ש, והדין זהה לחוזים בארץ לעניין הביטול. בהצלחה רבה! סגור

ככלל מי שבנה את המחסן ושילם בגינו את ההיתר הוא 'בעליו' החוקיים של המחסן (וגם ישא באחריות ככל והמחסן אינו חוקי).

מאידך אם בנה בשטח משותף/ציבורי, לא בהכרח זה יהיה שלו (ואןלי תהיה לו זכות לדרוש השתתפות בבניה מאחר המשתמש במחסן).

ביהודה ושומרון אין חוק בתים משותפים ולכן בד"כ הקבלן מחתים את הרוכשים על הסכם שיתוף או כל הוראה אחרת רלוונטית בהסכם הרכישה/שירותי בניה וכו'. ככל ואין הסכם, המצב המשפטי מורכב יותר. גם השימוש שעושה השכן כעשור במחסן ללא שמישהו מיחה בידו היא חזקה לטובתו. קשה לתת ייעוץ ככה וכדאי לבחון את המקרה בהתייעצות אישית עם עו"ד. סגור

אין הבדל לתוקפו של הסכם מכר בין הסכמים לגבי מקרקעין ביהודה ושומרון לשאר הארץ.

ייתכן ומה שרצית לשאול זה על תקופת החכירה (ביחס למקרקעין שאינם פרטיים), ואז יש לבדוק בכל מרשם ומרשם את תקופת החכירה.

בהצלחה רבה! סגור

שלום רב.
בניה ללא היתר, הינה בניה בלתי חוקית ואכן בתור שכן טוב לעתיד או סתם אזרח טוב, כדאי ליידע את הקונה הפוטנציאלי במידע שבידך.

ככל, לא יהיה זה חכם מצידו של המוכר להסתיר נתון זה ובוודאי שלא חכם מצידו של הקונה שלא לבדוק זאת ולהכניס סעיפים מתאים בהסכם בהקשר זה.

ממליץ להפנות את הקונה למשרד עו"ד שיסייע לו בבדיקות (ייתכן וניתן להכשיר את החריגה)

הוא יוכל לצלצל אלינו למספר שנמצא בעמוד שלי באתר סגור

שלום רב.
ראשית אציין כי אין תחליף לייצוג של עורך דין הבקיא בעסקאות מקרקעין ביהודה ושומרון (יש מספר סוגי מרשמים ביהודה ושומרון), ולכן לא משנה כמה עצות אתן, זה לא יספיק.

ובכל זאת אציין פה מספר הערות רלוונטיות:
דירות ומגרשים ברחבי יהודה ושומרון (להלן: "המקרקעין") נרשמים בדרך שונה מאשר נרשמים מקרקעין בתוך "הקו הירוק", דבר המחייב את הרוכשים להיות זעירים יותר ולבצע בדיקות נוספות בטרם יחתמו על הסכם רכישת מקרקעין ביהודה ושומרון.
המקרקעין ביו"ש רשומים במספר סוגי מרשמים, ולכל מרשם ישנם דרישות ופרוצדורות אחרות ולעתים אף אגרות אחרות לצורך רישום הערות ורישום הזכויות על שם הקונה, ולכן ראשית יש לוודא באיזה מרשם מצוי המקרקעין. ישנם מקרקעין שמסודרים ב"מינהל האזרחי" בבית אל, ישנם מרשמים בלשכות המקרקעין באיו"ש של משרד המשפטים, ישנם מקרקעין שמנוהלים על ידי החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, ואף ב"חברות משכנות" אשר משמשות תחליף זמני למרשמים אלו.
ככל ומדובר ברישום באחד המרשמים הידועים, ניתן בנקל לקבל את רשימת המסמכים הנדרשים לצורך העברת הזכויות, כפי שהם מפורסמים לרוב באתרי המרשמים באינטרנט. במקרים בהם מדובר ברישום זכויות בחברה משכנת, נדרש הקונה להמציא את אותם מסמכים יסודיים, כגון: אישורי מיסים, אישור מועצה או עירייה, אך לעיתים, ישנן דרישות נוספות למסמכים פנימיים ייחודיים לכל חברה, ובנוסף אף ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר, כדי שבבוא היום תוכל החברה המשכנת לרשום את המקרקעין ע"ש הרוכשים, במרשם מסודר.
בכל עסקת מקרקעין נדרש הקונה או עורך הדין המייצג אותו לביצוע בדיקות מקיפות שונות, אך בעסקאות מקרקעין ביו"ש יש להקפיד על בדיקות אלו בייתר שאת ולוודא כי הזכויות אכן רשומות כדין על שם המוכר ושאין 'הפתעות' אחרות שעלולות להפריע או למנוע את קיום העסקה.
להלן אסקור בקצרה מספר בדיקות חשובות שיש לבצע בעסקאות ביו"ש:
ראשית, יש לדרוש אישור זכויות עדכני מהמוכר ולוודא כי כלל פרטי המוכר זהים לרשום באישור הזכויות. יש לשים לב, כי ככל והדירה רשומה במנהל יו"ש, לעיתים מתנהל במקביל רישום גם בחברה משכנת, ולכן ויש לבדוק האם על זכויות המוכר בחברה המשכנת רובצת משכנתא, שלא רשומה באישור הזכויות במנהל. בנוסף, חשוב להוציא תדפיס מרשם המשכונות, לפי מס' תעודת הזהות של המוכר, כדי לוודא שאין שעבודים נוספים על המקרקעין, מלבד הלוואת המשכנתא שנטל המוכר. בנוסף, רצוי מאוד לוודא כי בידי המוכר היתר בניה כדין, המתאים לתב"ע החלה על השטח ולא להסתפק בהיתר עקרוני.
במקרים בהם רוכשים דירה או קרקע המנוהלת בחטיבה להתיישבות, יש לוודא האם "המוכר" הוא בעלי הקרקע או שמא הוא רק יזם או מורשה, ואזי מדובר ברישום ראשון של הקונה על המקרקעין. הפרוצדורה בין סוגי העסקאות בחטיבה להתיישבות מעט שונה, אך עיקרה חתימה על הסכם חכירה של בר רשות, וכן קבלת אישור הוועדה האזורית על קבלת הקונה ("המתיישב") לאותו ישוב בו מצויים המקרקעין.
בשנים האחרונות, כחלק מתנופת הבניה, מקדמים פרויקטים נדל"נים שונים ברחבי יו"ש, על קרקעות שעדיין לא מוסדר הרישום שלהם על שם הבעלים. במקרים אלו, לפני הצטרפות לאותה קבוצה או לרכישה עצמאית, יש לוודא את מעמד הקרקע, לבחון מי הוא משרד עוה"ד המלווה את הפרויקט והאם יש לו ניסיון בהליכי הסדרת הקרקע, לבחון האם ניתן כבר היתר עסקה, האם הוגשה בקשה לרישום ראשון לוועדה במנהלה אזרחי לצורך הסדר קרקעות, האם הוגשה הבקשה לרישום ראשון והאם ישנן התנגדויות ומה טיבן?
במידה ואכן הקרקע סיימה את הליכי ההסדר ובוצע רישום ראשון, יש לוודא כי לטובת הרוכש נרשמת הערת התנגדות, במידה לרישום הערת אזהרה בלשת רישום מקרקעין שאינה ביו"ש. להבדיל. בנוסף ישנה אגרת רישום בעת הרישום הראשון בשיעור 4.5% על שם הבעלים המקורי ו- 5% על שם כל חוליה בשרשרת הבעלות. המס נגזר משווי המקרקעין בעת הרישום. כאשר המדובר במקרקעין לבניה המדובר במס הנגזר משווי המקרקעין ללא פיתוח. בהתאם לחוקי המס בישראל עם תשלום אגרת הרכישה מושב למשלם מס הרכישה ששילם ככל ששילם ועד לגובה אגרת הרישום.

ואחרי הכל, אין תחליף לעו"ד רציני שייצג אתכם!!!
סגור

שלום רב,
אכן בשוק הנדל"ן של אדמות פרטיות ביהודה ושומרון ראינו מספר שטחים שהציעו למכירה ביהודה ושומרון מתגלגלות הצעות רבות לרכישה.
לצערי ברוב המקרים אין למי שטוען שהוא המחזיק הוכחת בעלות והוא אינו רשום בלשכת המקרקעין מה שמצריך הליך של רישום ראשון שהוא הליך ארוך ויקר.

לעומת זאת ישנם קרקעות שהם אדמות מדינה או קרקעות שמנוהלות בחברות משכנות.

ככלל יש לדרוש מהמוכר אסמכתא לזכויותיו בקרקע ועם האסמכתאות ניתן לפנות לעורך דין שזו היא תחום ההתמחות שלו.

סגור

שלום רב,
במצב בו ירשת נכס שלא אתה בנית, ספק אם בפן הפלילי יפעלו נגדך אישית שהרי לא אתה בצעת בפועל את העברה של בניה ללא קבלת היתר, וגם סביר כי מדובר בעברה שהתיישנה, אלא שהבעיה היא שלרשות יש זכות שלא לבצע העברת זכויות במצב הזה.

כדאי לבדוק בכל מקרה לגופו- וייתכן ואתה יכול להכשיר את עברת הבניה, בהנחה שהבית נבנה בהתאם לתב"ע לפני המכירה או במסגרת המכירה.

סגור

ביהודה ושומרון לא קיים חוק הבתים המשותפים ולכן ראשית יש לבדוק שבכלל רכשתם את המחסן.
שנית יש לבדוק האם יש הסכם שיתוף במקרקעין (כתחליף לתקנון מוסכם) ואולי בו משוייך המחסן אליכם.
ג. ניתן לראות מה כתבו באישור הזכויות או בתשריט המצורף אליו (או להסכם) בתיק הבניין במועצה/עירייה.
סגור

שלום רב. התשובה תלויה כמובן בשאלה היכן המקרקעין רשומים. אם מדובר במקרקעין בישובים כפריים יש לשלם אגאה לחטיבה להתיישבות באתר. אם מדובר במנהל- יש לפנות למנהל (אם אתם בעלים זה ללא תשלום). אם מדובר בחברה משכנת- לפנות אליה ולקבל ממנה את הנוהל שם מצויין גם התשלום הנ"ל. אם מדובר בלשכת רישום מקרקעין (טאבו ידרני), התשלום הינו באתר אבל רק הבעלים יקבל את המבוקש (המרשם חסוי). סגור

שלום רב,
תנאי לכניסה להוראות תמ"א 38 מבנה שקיבל היתר בנייה לפני 01/01/1980 ומהנדס קונסטרוקציה קבע שהבניין דרוש לחיזוק
במידה שהבניין שלכם עומד בתנאיים אלה אתם יכולים לבצע תמ"א סגור