שלום. ככלל אין הבדל. מס רכישה משולם כ 6% משויי הקרקע. אם קרקע היא קרע לבניה, מחירה יהיה ממילא גבוה יותר מקרקע חקלאית.

אם מדובר בפעולות של רישום קרקע בטאבו הירדני יש מס נוסף. ניתן לקבל את הנתונים באתר או לפנות לפגישת ייעוץ מסודרת במשרדנו - תוכל לחייג למספר שמופיע בעמוד שלי באתר סגור

70%, מקומות גדולים כמו אריאל, אפרת וכו' אפשר 75% רק במזרחי סגור

שלום דור. ככלל המיסים ביהודה ושומרון ובשאר המקומות זהים. אני מניח שאולי שמעת משהו אחר, וזה שעסקאות רבות ביהודה ושומרון ניעשות לפי הסכם של שירותי בניה, ולכן לעיתים (למשל במקרה של דירה שנייה), אפשר לדווח על רכישת קרקע בלבד (ולא על דירת מוגרים ולחסוך מס), אבל זה מורכב מידי ולא נכון לענות ככה בפורום. ממליץ לפנות לעורך שזה תחום מומחיותו והוא יבדוק לך באופן ספציפי. מוזמן כמובן לדבר איתי , המספר שלי מצויין בעמוד שלי באתר סגור

יש לוודא האם חלה תב"ע על הקרקע ואם כן, יש לקבל את מסמכי התב"ע או לפחות לראות אילו תב"עות אושרו באותו איזור, כדי להעריך איזו תב"ע ניתן יהיה לאשר בעתיד.
כמו כן כדאי לראות האם יש בכלל היתכנות תכנונית לשינוי ייעוד הקרקע לקרקע לבניה, האם מדובר בקרקע פרטית או באדמת מדינה, האם אין צו תפיסה צבאית על הקרקע וכו'. סגור

בכל השקעה יש מרכיב של סיכון. מומלץ בכל השקעה לוודא שיש עורך דין שנאמן לכסף, ותנאי ההלוואה מבטיחים בטוחות על ההשקעה. אם אפשר לרשום משכנתה או משכון עלה קרקע כדאי, או לבקש חלופות אחרות של בטוחות מעורך דין מנוסה.

אם הקרקע מהווה בטוחה זה מצויין, רק יש לוודא כי מי שמקבל את כספנו הוא אכן בעל הקרקע.

באופן כללי ניתן לומר כי ההבדל המרכזי הקיים אולי בין קרקע ברו הכחול לקרקע ביהודה ושומרון הוא בבדיקה של הבעלות בקרקע, ומעבר לכך הדברים דומים.

אפשר לפנות למשרדנו להתייעצות - המספר מופיע בעמוד שלי באתר סגור

שלום רב.
כמו בכל חוזה שכירות, יש צורך לזהות את המקרקעין, על מנת שיהיה ברור על מה חל החוזה.
בנוסף, רצוי לוודא שהמשכיר הוא אכן הבעלים של המקרקעין על מנת שלא להיתבע בעתיד על ידי אדם אחר שיטען שהוא הבעלים.

מדובר בשאלה חוזית ולא בשאלה הקשורה דווקא ליהודה ושומרון. אין רלוונטיות בהקשר זה לאופן התשלום או לתקופת ההשכרה.

ככל אינני מציע להשכיר שטח מבלי שיש מפת מדידה ברורה (או אסמכתא אחרת שהמשכיר הינו הבעלים על השטח הספציפי).

יש לברר מדוע המשכיר אינו יודע להוכיח את בעלותו או את גבולות המקרקעין.

בהצלחה! סגור

שלום. ראי תשובה מפורטת שכבר נענתה בעבר בפורום זה.
ככלל, עסקת מקרקעין הינה עסקת מקרקעין בכל מקוןם, אלא שהמרשים ביהודה ושומרון מעט שונים, ובחלק מהמקרים חלים דיני מקרקעין ודיני מיסים שונים, וגם תהליך הוכחת הבעלות מורכב יותר, ולכן יש להתייעץ אך ורק עם עו"ד הבקיא בדיני המקרקעין ביהודה ושומרון ובפרקטיקה הנהוגה.

הביורוקרטיה בהליכי רישום ראשון אכן מורכבת יותר ומצריכה מיומנות גבוהה יותר סגור

שלום רב. ככל לא נוהג ביהודה ושומרון חוק בתים משותפים, וללכן ככל ולא מדובר במחסן שמשוייך לאחד הבתים, ואין הסכם שיתוף שמתייחס לשימוש בחסן , ככלל ידו של הקבלן על העליונה

למרות זאת, ייתכן ואם נעשה שימשו רב שנים, ללא מחאה מצידו של הקבלן, תעמוד לכם טענה מולו, שזה מחסן שהוא שטח ציבורי, אבל העניין מצריך בדיקה מעמיקה של החוזים ולא ניתן לתת מענה משפטי לשאלה, ללא הכרת ההסכמים והפרטים המלאים של השאלה.

ממליץ לפנות לייעוץ מסודר במקרה כזה. סגור

מכירת מחסן הינה זכות במקרקעין החייבת בדיווח מקוון.
ככלל את רשויות המס לא מעניין אם הזכות רשומה או לא ובאיזה מרשם (צריך לציין את זה, אבל אי הרישום אינו דוחה את הדיווח).

לגבי משרד המקרקעין הרלוונטי- יש לבדוק בהתאם לישוב הספציפי בו נרכש/נמכר המחסן.

מומלץ לבצע זאת עם עו"ד מומחה בתחום הנדל"ן/יו"ש.

בהצלחה! סגור

שלום גיתית. ככלל המיסים ביהודה ושומרון בעסקאות מקרקעין זהים למיסים בעסקת מקרקעין בקווי 67, למעט עסקאות בקרקע פרטית בטאבו הירדני.
לעניין הטאבו הירדני ראי תשובות קודמות שלי.

בהצלחה! סגור

תקנות בדבר אגרות רישום מקרקעין ביהודה ושומרון קובעות אגרות שונות להליכי הרישום במקרקעין. לדוגמא: במכירה משלמים- 5% משווי המכירה עבור כל קונה, כנ"ל לגבי ייוי כח, עסקת חליפין או מתנה. בהעברה בירושה משלמים 1%, בויתור על זכות- 4% בצוואה- 5% עבור כל נהנה, חלוקה בין שותפים 1%, רישום לפי פסק דין 4%, משכנתה 0.25%, וכן הלאה. סגור

ההבדלים יהיו בחוקים החלים על המקרקעין, בסוגי המרשמים, בהכרה של המורכבות בתב"עות החלות ביו"ש, קו כחול וכו'.

מומלץ בכל עסקה מקרקעין להיעזר בעורך דין, קל בחומר בעסקה ביהודה ושומרון, שם כדאי לוודא שלקחנו עורך דין מנוסה בעסקאות ביו"ש. סגור

המרשמים ביהודה ושומרון אינם פתוחים לציבור הרחב לעיונו, אלא רק לבעלים הרשומים או בעל עניין אחר, שקיבל ייפוי כח מהבעלים.
סגור

ניתן לרשום הערת אזהרה בעסקאות מקרקעין ביו"ש, כאשר הקרקע רשומה בטאבו (למשל בטאבו באריאל), וכן בלשכות הנוספות הנמצאות ביהודה ושומרון.

במקרים בהם הקרקע אינה רשומה בטאבו (לשכת רישום מקרקעין), אלא בחטיבה להתיישבות או במנהל איו"ש ניתן לרשום "מעין הערה" על העסקה החדשה, כדי ליידע צדדים שלישיים על קיומה.

בחטיבה להתיישבות- טופס 8

במנהל יו"ש קיים טופס דיווח על עסקה, הדומה בצורתו לשטר עסקה.

לעיתים יש חברה משכנת המנהלת את המקרקעין, ואצלה ניתן לרשום הערות אזהרה ומשכנתאות.

בכל מקרה פרטני יש לבדוק עם עו"ד הבקיא ביהודה ושומרון בכל מקרה ומקרה. סגור

רקע- בעקבות ריבוי תביעות משפטיות וריבוי החלטות ממ"י בנושא ועדות הקבלה היישוביות, ב – 2010 התקבל כחוק "תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות" – וקמו ועדות הקבלה האזוריות בראשות המועצה האזורית, בגליל ובנגב/

ב - 2015 הוגשה עתירה לבג"ץ, ממשפחה שהיתה מעוניינת לרכוש בית, בבניה של יזם הבונה ביישוב ברקן, במועצה האזורית שומרון

בחודש יוני 2015, בג"ץ החליט להחיל ביו"ש את כללי "תיקון מספר 8 לפקודת האגודות השיתופיות" המכונים גם "חוק וועדות הקבלה", הנהוגים בנגב ובגליל

המשמעות – ועדות קבלה אזוריות ביישובים קהילתיים ביו"ש

על מי חלה ההחלטה ביו"ש?
• יישובים קהילתיים – כולל הרחבות קיבוצים ומושבים
• יישובים בהם עד 400 בתי אב
• יישובים בהם אגודה קהילתית
• במועצות האזוריות ביו"ש – הר-חברון, גוש-עציון, מגילות, בנימין, בקעת-הירדן ושומרון

מה היה עד יוני 2015?
• מ-1991, היו בתוקף נהלי החטיבה להתיישבות
• יישובים קיבלו פטור מוועדה אזורית כשהגיעו ל – 60 בתי אב בבתי קבע
• ועדות הקבלה היו ועדות הקליטה היישוביות
• כל יישוב התנהל לפי דרכו
• החטיבה להתיישבות הקצתה זכויות בקרקע על סמך החלטות היישובים

ומה באמת היה עד 2015?
• הקצאת הקרקעות היתה דרך האגודות
• היתה זהות מוחלטת בין האינטרסים של הפרט והאגודה
• עם השינויים החברתיים – התרבו תביעות משפטיות נגד רמ"י/המינהל, נגד החטיבה ונגד האגודות
• בתי המשפט נדרשו להעדיף את רצון הפרט, ואת זכויות הקניין מול המבנה האירגוני

ומה עכשיו?
החלטת בג"ץ משנה לחלוטין את ההתנהלות
החלטת בג"ץ מחייבת את כולנו: יישובים, מועצה, חטיבה להתיישבות
החלטת בג"ץ אינה חוק אלא נהלים על פי החוק החל בנגב ובגליל

מהי הועדה האזורית?
חמישה חברים:
1 יו"ר הועדה – נציג המועצה האזורית (שאינו גר ביישוב בו דנים)
2 שני נציגי היישוב
1 נציג התנועה המיישבת
1 נציג החטיבה להתיישבות

מה הקריטריונים לקבלה?
• מעל גיל 18
• (בהסתדרות הציונית - תושב קבע במדינת ישראל)
• כוונת המועמד/ים לקבוע את מרכז החיים ביישוב
• יכולת כלכלית לבנות את הבית בזמן המוקצב
• התאמה לקהילה מצומצמת
• התאמה ליישוב בעל אופי מסוים, שקיבל אישור על התקנון מרשם האגודות השיתופיות

מה התהליך?
• הכרות עם היישוב – ועדת ההכרות יישובית: מפגשים, שאלונים, ראיונות, אירוח וכו'
• הפניה למכון אבחון מורשה – ומשלוח האבחון לוועדה האזורית (לא ליישוב!)
• זימון לוועדת הקבלה האזורית
• הפניה לחתימת חוזי פיתוח וחוזים שונים אחרים
• הפניה לחטיבה להתיישבות לחתימה על חוזה בר-רשות

הקשר בין הגורמים השונים
• וועדת ההכרות היישובית – פוגשת את המועמדים לשם הכרות הדדית, והמלצה לוועדה האזורית
• וועדת ההכרות יוצרת קשר עם המכון המאבחן – לשם הצגת אופי היישוב וצרכיו
• המכון המאבחן בודק התאמה ליישוב, שולח את המלצתו לוועדה האזורית (ולא ליישוב)
• הוועדה האזורית היא הגוף המחליט אחרי התרשמות בראיון ובהתחשב בהמלצת היישוב והמלצת האיבחון, ומפנה את המועמדים לחתימת החוזים

סמכויות היישוב
• ועדת ההכרות נסמכת על התקנון והחלטות הנהלת היישוב
• וועדת ההכרות מייצגת את הקהילה הקולטת
• היישוב אינו מוסמך עוד להמליץ על קבלת זכויות בקרקע
• היישוב רשאי לערער על החלטת הוועדה האזורית

סמכות המכון המאבחן
• המכון מאבחן התאמה אישיותית וקהילתית ליישוב נתון
• המכון ממליץ על סמך האיבחון
• המלצת המכון אינה החלטה, ואינה הפניה לקבלת זכויות בקרקע
• דחיית מועמד על-ידי הוועדה האזורית, חייבת להישען על חוות דעת מכון חיצוני

סמכות הוועדה האזורית
• סמכות הוועדה האזורית נובעת מהחלטת הבג"ץ מיוני 2015
• הוועדה האזורית פוגשת את המועמדים
• הוועדה מראיינת ומתרשמת לגבי התאמת המועמדים, ביחס ליישוב הקיים ויכולותיו
• הוועדה האזורית מחליטה לקבל או לדחות
• הוועדה האזורית מפנה אל החטיבה להתיישבות

סמכות החטיבה להתיישבות
• החטיבה מחזיקה בזכויות בקרקע, (שהוקצו לה מהמינהל האזרחי), לצרכים שונים: חקלאות, מסחר, תיירות וגם מגורים
• החטיבה להתיישבות חברה בוועדת הקבלה האזורית
• החטיבה מקצה זכויות בקרקע למגורים, למי שהתקבל על-ידי וועדת הקבלה האזורית, וחתם על חוזי הפיתוח והאגודה

בהצלחה! סגור